מ"ה - אחדות חשובה לכל המתנות הטובות שניתנו לעם ישראל

פרק מ"ה

-       אמרתי לך שאחדות חשובה לקבלת תורה. אך לא רק לכך. יש מקורות לכך שבעצם כל מתנה טובה שעם ישראל אמוּר לקבל, הוא צריך בשבילה אחדות, דהיינו קיום מצוות "ואהבת לרעך כמוך" על ידי יהודים רבים, וכפי שפירטנו בהתחלה.

הקב"ה רוצה לתת לנו את המתנות הללו, אלא שאנחנו לא

יכולים לקבל אותן אם אין בתוכנו אהבה ואחדות, שלום ורעות.

    חכמים אמרו:

                        "לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה אלא השלום" (עוקצין ג,יב).

     כלומר, על ידי שיש בינינו שלום ואהבה ורעות, יש לנו כלי לקבל ברכה, ואנחנו יכולים לקבל את המתנות הטובות שהקב"ה רוצה לתת לנו.

-       העובדות שהרב ציין אמנם ממחישות עד כמה המצווה הזאת חשובה, לא רק ליהודי פרטי כזה או אחר אלא גם, ואולי בעיקר, לכלל ישראל ומתוך זה לכל הפרטים, אך עוד לא הבנתי מדוע זה ככה. מדוע אי אפשר לקבל את המתנות ללא האחדות והשלום בינינו.

-       נכון מאד. עוד קצת סבלנות ואז אסביר לך בעזרת השם, עד כמה שקוצר שכלי מצליח להבין, מדוע האחדות היא תנאי לקבלת המתנות הללו.

-       על איזה עוד מתנות טובות הרב מדבר?

-       לדוגמא: ארץ ישראל.

-       אפשר להסביר ולהרחיב? הנושא הזה של ארץ ישראל מאד חשוב לְדורנוּ בו אנחנו צריכים למסור את נפשנו עליה.

-       אשמח לעשות זאת: כדי לכבוש ולשלוט בארץ ישראל צריך הרבה אחדות. ללא אחדות לא ניתן לקבל את המתנה הטובה הזאת.

בתחילת פרשת שופטים נאמר:

                    "צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את הארץ" (טז,כ),

וזו לשון רש"י:

"כדאי הוא מינוי הדיינים הכשרים להחיות את ישראל ולהושיבן על אדמתן".

מפסוק זה עולה, שתנאי הכרחי להישארות בני ישראל בארץ ישראל הוא מינוי דיינים כשרים או במילים אחרות מערכת משפט תקינה וטובה.

-       הרב בעצם לומד את החשיבות של האחדות מהחשיבות של מערכת משפט תקינה. כשם שמערכת משפט תקינה היא תנאי להישארות בארץ ישראל כך גם האחדות היא תנאי להישארות בארץ ישראל.

-       נכון מאד.

-       אני מבין מזה, שלפי הרב, אחת הבעיות העיקריות[1] במערכת משפט לא תקינה היא, שאין אחדות ואין שלום. דיינים לא כשרים מעוותים את הדין ולא רק שלא פותרים סכסוכים ומריבות אלא אפילו לפעמים מייצרים כאלה וכן מגדילים ומנפחים סכסוכים קיימים.

-       נכון מאד. אני חושב שזו הבנה מאד פשוטה. ברגע שיש צדק יש גם אחדות ואז אפשר לשלוט בארץ ישראל.

יש פסוק נוסף שמוביל אותנו לאותה מסקנה. בסוף פרשת כי תצא כתוב:

"אבן שלמה וצדק יהיה לך… למען יאריכו ימיך על האדמה אשר ה' אלקיך נתן לך" (כה,טו).

התורה מזהירה אותנו לפעול לעשיית צדק, וחס וחלילה לא לרמות, כדי שיאריכו ימינו על אדמת ישראל. אין ספק שצדק מוביל לאחדות ושלום, ורמאות לעומת זאת, גורמת לשנאה ותחרות.

    התורה בעצם אומרת לנו, שאם נתרחק מרמאות ישררו בינינו אהבה ואחדות ואז יאריכו ימינו בארץ ישראל.

-       די פשוט.

-       בוא תשמע רמז מאד יפה בעניין. בפרשת דברים ישנם שני פסוקים דומים אך קצת שונים. פסוק אחד נאמר לפני שמערכת הדיינים תוקנה[2] בעצתו של יתרו והפסוק השני נאמר לאחר[3] שהיא תוקנה.

בפסוק הראשון כתוב שמשה אומר לבני ישראל:

"ראה נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ" (א,ח),

ואילו בפסוק השני כתוב:

"ראה נתן ה' אלקיך... עלה רש... אל תירא ואל תחת" (א,כא).

    בין שני הפסוקים ישנם לפחות שלושה הבדלים, אך אנחנו נעמוד כרגע על שניים מהם בלבד:

    בפסוק הראשון משה רבנו פונה לבני ישראל בלשון רבים "באו ורשו" ואילו בפסוק השני הוא פונה אליהם בלשון יחיד "עלה רש".

    בפסוק השני משה רבנו מוסיף את המילים "אל תירא ואל תחת" לעומת הפסוק הראשון שבו הן אינן מופיעות.

-       דיוקים יפים, אך איך הם קשורים לעניין האחדות והשלום?

-       לענ"ד הדברים פשוטים. הפסוק הראשון המדבר לפני תיקון מערכת המשפט, מתאר את מצבם של בני ישראל לפני התיקון. באותו זמן הם היו מפולגים ולא מאוחדים ולכן משה רבנו מדבר איתם בלשון רבים. באותו זמן הם לא עם אחד אלא אוסף של פרטים.

לעומת זאת, הפסוק השני מדבר על מצבם לאחר תיקון מערכת המשפט, ואז מצבם כבר שונה בתכלית. באותו זמן כבר מדובר על עם מאוחד שבו כל אחד אוהב את השני ולכן משה רבנו פונה אליהם בלשון יחיד. הם עם אחד מגובש ומלוכד.

-       נפלא. עכשיו אני גם מבין את ההבדל השני. ברגע שהם מאוחדים הם יכולים לכבוש את ארץ ישראל ולכן משה רבנו אומר להם "אל תירא ואל תחת". עכשיו אתם לא צריכים לפחד שמא תפסידו במלחמה ולא תצליחו לכבוש את הארץ, מה שלא היה נכון בעודכם מפולגים ולא מאוחדים.

-       כל הכבוד!

    אביא לך דיוק נוסף בפסוקים שגם מדבר על הקשר בין ארץ ישראל לאחדות וגם מדבר על המלחמה כגורם מאחד.

    בסוף פרשת כי תצא לפני הסיפור על מלחמת עמלק, התורה מדברת על האיסור להחזיק בבית כלי משקל של רמאות, ומסיימת "למען יאריכו ימיך על האדמה אשר ה' אלוקיך נותן לך".

    חז"ל דורשים את הסמיכות בין משקל הרמאים לבין מלחמת עמלק באופן זה:

                        "אם שִקרת במידות ובמשקולות הוי דואג מגירוי האויב...".

    בוא ננסה להבין את הקשר בין החטא לעונשו. כאשר אנשים מחזיקים בבתיהם מדות ומשקלות שקריים ומתכננים לרמות זה את זה, זה סימן שהחברה היא אנוכית ומפולגת ולא איכפת לאנשיה לפגוע זה בזה. התוצאה הטבעית והבלתי נמנעת היא, שהאויבים נלחמים בעם ישראל ומציקים להם.

-       מדוע זה גורר את זה?

-       ההסבר הפשוט הוא, שברגע שהאויבים שלנו מזהים שהחברה הישראלית מפולגת הם מבינים שהיא חלשה ולכן מנסים להכריע אותה. אך לענ"ד יש הסבר נוסף, עמוק, לפי מה שאמרנו לעיל. הקב"ה הוא זה ששולח את האויבים להילחם בנו.

זאת על מנת לאחד אותנו. הקב"ה לא אוהב שאנחנו נפרדים זה מזה, בפרט כאשר אנחנו נמצאים בארץ ישראל, ולכן שולח מלחמות שיאחדו אותנו ויחזירו אותנו למצב הבריא שבו כולנו מאוחדים ומלוכדים.

הכלל הוא, שכדי לחיות טוב בארץ ישראל צריך להיות מאוחדים. ואילו הפילוג מקשה על החיים בארץ ישראל, וגורר אחריו צרות ואויבים ואפילו הבעלות שלנו על ארץ ישראל הולכת ומתערערת.

-       ומה יקרה אם המלחמות לא יצליחו לאחד? או שהן יעזרו רק לפרק זמן קצר?

-       התשובה כתובה בפסוק עצמו: "למען יאריכו ימיך". אם המלחמות לא תעזורנה, לא תהיה לקב"ה ברירה והוא יאלץ לגרש את עם ישראל מארץ ישראל.

 

[1] כמובן שהבעיה העיקרית הנוספת היא עיוות האמת, וכידוע חותמו של הקב"ה אמת, ואחת הכתות שלא מקבלות פני שכינה היא כת השקרנים.

[2] בעצתו של יתרו הוספו שרי עשרות, חמישים, מאות ואלפים ועל ידי כך התבטלו התורים הארוכים, ובעקבות זאת המריבות נפתרו בקלות ובמהירות.

[3] מתוך ספרי "רשפי דת" על פרשת דברים. דייקנו בספר, שבין שני הפסוקים הנ"ל מופיעים כל הפסוקים העוסקים בעצתו של יתרו להוסיף אלפי דיינים למערכת המשפט ובכך לתקן אותה, ולכן פירשנו שזו הסיבה שהתורה כפלה פסוקים אלו כיון שכל פסוק מתאר מציאות אחרת בעם ישראל, מציאות אחת לפני התיקון ומציאות שנייה לאחריו.

?ם ו?k ???7Jp?Jיא מתקרבת אליו ודבקה בו, לפי הכלל שטבע המהר"ל ש"אהבה תהיה בין דומים" (הרחבנו בביאור כלל זה בפרק כ"ג).

    עכשיו למדנו מקור נוסף לחובה לתקן את המידות - מצוות "ואהבת לרעך כמוך"!

    הציווי הזה כולל בעצם חיוב לתיקון המידות. את חלקן הוא כולל בצורה ישירה [חסד, רחמים, אהבה, ענווה וכד'] ואת החלק האחר בצורה עקיפה. אם אדם לא יתקן את מידותיו הוא לעולם לא יוכל להגיע לאהבת ישראל, ולכן כאשר התורה מצווה אותנו "ואהבת לרעך כמוך" היא בעצם אומרת לנו: תקנו את המידות שלכם ותגיעו לאהבת ישראל.

 

 

[1] סיבה ראשונה – להעלות הנפש על הגוף (פרק לה). סיבה שנייה – האמונה השלמה בהשגחת ה' והשגת ענווה אמִתית (פרק מ')

[2] אופי טוב. לא מספיק שנתנהג יפה. צריך ממש לשנות את האופי שיהיה טוב ונוח בדרך האמצע. ומתוך האופי הטוב שלנו גם נתנהג יפה.