מ"ד - הסבר רביעי לחשיבות "ואהבת" / ללא "ואהבת" אי אפשר לקבל תורה

פרק מ"ד

-       עד עכשיו הסברנו את חשיבות מצוות "ואהבת" בכך שהיא כוללת  דברים אחרים חשובים ביותר: העלאת הנפש על הגוף, האמונה במציאות ה' ובהשגחתו ותיקון המידות. התורה במצוות "ואהבת לרעך כמוך" בעצם מחייבת אותנו להאמין באמונה שלמה בהשגחת ה', להעלות את הנפש על הגוף ולתקן את מידותינו, אחרת, לא נוכל לאהוב את ישראל.

    לצורך השלמת הבנת העניין צריך להאיר נקודה חשובה שיש לה השלכות על שלושת הטעמים הללו:

    בשיעורים הראשונים הגדרנו שמצוות "ואהבת לרעך כמוך" צריכה להיות ברגש. ממש להרגיש אהבה. הגדרה

זו חשובה מאד לצורך הבנה נכונה של כל הטעמים הללו. אם המצווה הייתה רק בשכל או במעשים הרי שהיא לא הייתה כוללת בתוכה את כל דברים הללו, כיוון שיש ביכולתנו לקיים את המצווה גם אם לא נתקן את מידותינו וגם אם לא נהיה אנשים רוחניים ולא חומריים. מספיק שנהיה אנשים ממושמעים שמקיימים את כל מה שכתוב.

    אך מפני שזו מצווה על הרגש, קיומה המלא דורש מאתנו שינוי הכרתי, פנימי, אישיותי, ובכך, בעצם, מחייב אותנו להגיע לאמונה עמוקה בהשגחת ה', לתיקון המידות ולהעלאת הנפש על הגוף. אחרת, לא נוכל להרגיש אהבה אמִתית.

-       לפי שלושת ההסברים האלו יוצא, שכל החשיבות של אהבה בין יהודים היא מפני, שבדרך להגיע לאהבה זו יש כל מיני "רווחים", ו"הרווחים" הללו הם החשובים.

-       הבחנה יפה.

עד כאן עסקנו רק בשלב א', אך כעת נתחיל את שלב ב', ובו נעסוק בכל ה"מתנות" שנקבל על ידי האהבה עצמה ולא בדרך להגיע אליה.

-       אילו "מתנות" חשובות נקבל על ידי "אהבת ישראל"?

-       על ידי שאנחנו מרגישים אהבה זה לזה, עם ישראל זוכה להתרומם למדרגה מאד גבוהה ולהוציא את כוחותיו האלוקיים מן הכוח אל הפועל, וכפי שאפרט בעזרת ה' בהמשך. כתוצאה מאותה מדרגה גבוהה הוא גם יכול לקבל את התורה.

-       מה הקשר בין אהבת הרֵע שזו מצווה ברגש לבין קבלת תורה שהיא מצווה שכלית? חוץ מזה, כבר קיבלנו את התורה לפני אלפי שנים ומה הצורך כעת באהבת ישראל?

-       לפני שאני מתחיל להסביר אני רוצה להגדיר קצת אחרת את העניין, מה שיעזור לנו להבין אותו קצת יותר טוב. אני מקווה שאתה זוכר מה שאמרתי לך בשיעור הראשון (פרק א'), ש"ואהבת לרעך כמוך" זה בעצם אחדות בעם ישראל.

אחדות ישראל זה מצב שכל היהודים אוהבים זה את זה. במקום להגיד ש"ואהבת לרעך כמוך" היא תנאי לקבל תורה, ניתן לומר ש"אחדות" היא תנאי לקבל תורה.

    כעת ניתן לגשת להבנת העניין וברצוני לפתוח, לשם שינוי, בתשובה לשאלה השנייה. עלינו לדעת שגם כיום, האחדות מהווה תנאי להבנת התורה כראוי ולגילוי סודותיה וטעמי מצוותיה. ללא אחדות, חלק גדול מסודות התורה לא יכולים להתגלות בעולם והתורה נשארת כמוסה.

-       וזה הכל? נראה לי שאנחנו די מסתדרים עם התורה שיש לנו כרגע.

-       ראשית, אנחנו לא מסתדרים! אנחנו מצפים ומחכים בכיליון עיניים ליום שבו יתגלו לנו סודות התורה וטעמי מצוותיה. עליך לדעת שכיום אנחנו רק "מגרדים" את פני השטח של התורה ולא מגיעים לעומקים הנפלאים החבויים בה.

    שנית, יש בהחלט נזק נוסף הנובע מחוסר אחדות, ועל אף שהוא גדול יותר מהנזק הראשון, בכל זאת, מכיוון שהתרגלנו אליו אנחנו פחות שמים אליו לב. חוסר אחדות גורם לנזק אפילו בחלק הגלוי של התורה ולא רק בחלק הנסתר והסודי. ככל שאנחנו יותר מפורדים כך אנחנו פחות מבינים את התורה וכתוצאה מכך יש יותר מחלוקות בין הרבנים, וכל אחד מבין את התורה בצורה אחרת. חוסר אחדות גורם לכך שקשה יותר להבין למה התורה מתכוונת ולמה חז"ל מתכוונים.

-       הרב מתכוון לכל המחלוקות ההלכתיות שקיימות בין הרבנים?

-       בהחלט כן!

-       מחלוקות הלכתיות בין הגדולים קיימות כבר אלפי שנים!

-       נכון. אבל הן הולכות ומחריפות ככל שחולפות השנים מאז חורבן בית המקדש והיציאה לגלות[1]. ככל שעם ישראל הולך ומתפזר לקהילות נפרדות בכל מיני מקומות בעולם כך ההבנה שלנו בתורה נחלשת וממילא יש יותר ויותר ספקות, והמחלוקות הולכות ומתרבות.

    בזמן שהייתה סנהדרין עוד הייתה דרך לקבל החלטות משותפות שחייבו את כל הרבנים, ועל אף המחלוקות והדעות השונות הייתה תורה אחת לכל עם ישראל. אך מאז שהיא הפסיקה לפעול, המחלוקות ההלכתיות מוסיפות בתוכנו עוד פיצול ועוד חוסר אחדות, לצערנו הרב.

    אך עלינו לזכור שזו מחלה של הגלות והיא תתוקן בעזרת השם ותחלוף מן העולם. כאשר תהיה בתוכנו אחדות, לא רק שנבין יותר טוב את התורה וממילא באופן טבעי יהיו פחות מחלוקות, כיוון שכולם יבינו את הכוונה האמתית של התורה, אלא גם בזכות האחדות תקום סנהדרין שתברר את כל המחלוקות ותהיה מקובלת על כל עם ישראל והתורה תחזור להיות תורה אחת לעם אחד.

-       טוב, עכשיו זה נשמע יותר מובן. רוצה הקב"ה לגלות לנו את התורה, ומכיוון שעם ישראל לא יכול להבין אותה כראוי אם הוא לא מאוחד, לכן חשוב לקב"ה שנהיה מאוחדים.

-       יפה מאד. עכשיו אתן לך מקור והוכחה על הקשר בין אחדות לבין תורה, ובהמשך דבריי גם אנסה בעזרת השם להסביר את ההיגיון העומד מאחורי הדברים. מה המקור לעניין, אתה יודע?

-       באחד מהשיעורים הקודמים הרב הזכיר שהמקור לכך הוא בספר אור החיים הקדוש [אוה"ח].

-       נכון מאד[2], והוא מדייק זאת מהפסוקים. לפני מתן תורה כתוב "ויחן שם ישראל נגד ההר" (שמות יט,ב). כתוב "ויחן" בלשון יחיד ולא כתוב "ויחנו" בלשון רבים כפי שלכאורה היה צריך להיות כתוב.

    וכתב רש"י על כך –

                        "כאיש אחד בלב אחד. שכל החניות עד עכשיו היו בתרעומת" (שם).

    וזו לשון אור החיים הקדוש:

    "ייעוד חכמים בהתחברות בלב שלם ותמים לא שיהיה בד בבד שעליהם אמר הכתוב חרב אל הבדים, אלא יתוועדו יחד ויחדדו זה לזה ויסבירו פנים זה לזה,

    וכנגד זה אמר ויחן שם ישראל, לשון יחיד, שנעשו כולן יחד כאיש אחד והן עתה הם ראויים לקבלת התורה" (שם).

    וכן כתב שם ה"כלי יקר" –

    "שלא היו ישראל ראוין לקבלת התורה עד אשר יהיה שלום ביניהם. בעלי אסופות נתנו מרועה אחד והתורה כל נתיבותיה שלום כי מתוך פירוד הלבבות זה אוסר וזה מתיר נמצא התורה כשתי תורות... שחודש זה שמזלו תאומים המורה על הדיבוק והאהבה שיחדיו יהיו תמים כתאומים זה לזה ואז יהיה שלום רב לאוהבי התורה" (שמות יט,ב)

-       ישנם מספר דברים שלא מובנים לי בסיפור הזה. הרי התורה עוד לא ניתנה, וממילא בני ישראל עוד לא צוו על מצוות "ואהבת לרעך כמוך" ואם כן כיצד הקב"ה ציפה מהם שיגיעו לאחדות?

ועוד קשה לי, כיצד זה שבכל החניות הקודמות בני ישראל לא היו מאוחדים ודווקא כאשר הגיעו להר סיני והיו צריכים לקבל את התורה, "פתאום", "במקרה", הצליחו להיות מאוחדים?

-       שאלות מצוינות והתשובה עליהן אחת היא. תנסה להיזכר איזה מאורע היסטורי קרה לפני מתן תורה!

-       איך אני אמור לדעת דבר כזה?

-       תסתכל מה כתוב בפרשה שלפני פרשת יתרו!

-       פרשת בשלח? מה כתוב שם? יציאת מצרים, טביעת המצרים בים סוף, שירת הים... מלחמת עמלק.

זהו! המאורע הסמוך ביותר למתן תורה היה מלחמת עמלק.

-       מצוין. כמו שאתה יודע, מלחמות זה דבר מאחד. כולם נלחמים יחד על החיים שלהם ועוזבים את כל הדברים הקטנוניים שביום יום גורמים למחלוקות ומריבות בין אנשים.

רצה הקב"ה לתת תורה לעם ישראל, אך ידע שללא אחדות לא ניתן לעשות זאת.      ולכן, שלח את עמלק להילחם בישראל, מה שגרם להם להתאחד בלבותיהם, ולפני שסרה אחדות זו מהם נתן להם את התורה.

    ראה והתבונן בבקשה מה נפלאים דרכי ההשגחה. מלחמת עמלק הייתה בעצם אמצעי לקבל תורה!

-       איזה הסבר נפלא. ישתבח שמו של הקב"ה שעושה אִתנו חסדים טובים, אפילו כאשר אנחנו חוטאים וראויים למלחמה בעמלק, כמו שחכמים הסבירו במדרש תנחומא המפורסם (יתרו ג'), שהמלחמה בעמלק באה בגלל ש"רפו ידיהם מן התורה". ובכל זאת הקב"ה הוציא מעז ומהצרות דברים מתוקים וחסדים טובים.

 

[1] כדברי הגמרא בחגיגה (ה:) "כיוון שגלו ישראל ממקומן אין לך ביטול תורה גדול מזה".

[2] בעצם, המקור של אוה"ח ושל הכלי יקר הוא דברי רש"י מהמדרש. מהעובדה שהתורה מציינת שעם ישראל היו מאוחדים מוכח, שהאחדות הייתה תנאי לקבל תורה.

?ב? t??7Jp?Jמינו במדרש מבארים שהדרך לדבוק בקב"ה היא על ידי תיקון המידות.

    תיקון מידות הנפש מכשיר את הנפש להיות דומה כביכול למידות של התגלות הקב"ה בעולם ומתוך כך היא מתקרבת אליו ודבקה בו, לפי הכלל שטבע המהר"ל ש"אהבה תהיה בין דומים" (הרחבנו בביאור כלל זה בפרק כ"ג).

    עכשיו למדנו מקור נוסף לחובה לתקן את המידות - מצוות "ואהבת לרעך כמוך"!

    הציווי הזה כולל בעצם חיוב לתיקון המידות. את חלקן הוא כולל בצורה ישירה [חסד, רחמים, אהבה, ענווה וכד'] ואת החלק האחר בצורה עקיפה. אם אדם לא יתקן את מידותיו הוא לעולם לא יוכל להגיע לאהבת ישראל, ולכן כאשר התורה מצווה אותנו "ואהבת לרעך כמוך" היא בעצם אומרת לנו: תקנו את המידות שלכם ותגיעו לאהבת ישראל.

 

 

[1] סיבה ראשונה – להעלות הנפש על הגוף (פרק לה). סיבה שנייה – האמונה השלמה בהשגחת ה' והשגת ענווה אמִתית (פרק מ')

[2] אופי טוב. לא מספיק שנתנהג יפה. צריך ממש לשנות את האופי שיהיה טוב ונוח בדרך האמצע. ומתוך האופי הטוב שלנו גם נתנהג יפה.