מ - הקשר בין ע"ז לשנאת חינם / הסבר שני לחשיבות מצוות "ואהבת"

פרק מ'

    בשיעור הקרוב, גם נבאר בעזרת ה' לעומק את דבריו של ר' דוד טעביל, לבקשתך, וגם נעמיק עוד יותר באמירתו של ר' עקיבא ש"ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה".

-       מצוין.

-       נתחיל בסיפור: בית המקדש ראשון חרב בגלל שלושה חטאים גדולים. מה הם?

-       גילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה!

-       נכון! אחרי החורבן התכנסו חכמי ישראל והסיקו מסקנות מהחורבן. הם החליטו שעם ישראל לא בנוי כרגע לעמוד מול יצר הרע של עבודה זרה

ולכן צריך לבטל אותו! הם התפללו והתחננו, ובאמת הקב"ה נתן בידם את היצר של עבודה זרה, והם העלימו[1] אותו (יומא סט:)[2].

    על אף שחכמים ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה בכל זאת היה עוד חורבן, חורבן בית המקדש השני. נכון?

-       נכון! אבל למה הרב אמר "על אף... בכל זאת"? הרי אין שום קשר בין שני החורבנות. בית שני חרב בגלל שנאת חינם ואילו בית המקדש הראשון חרב בגלל עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים! אין שום קשר ביניהם!

-       זה בדיוק החידוש של ר' דוד טעביל, שיש קשר עמוק וחזק מאד בין עבודה זרה לבין שנאת חינם וממילא יוצא שיש קשר הדוק בין שני החורבנות.

הבה נבאר את הקשר הזה לעומק:

    ר' דוד טעביל, בעל ה"בית דוד" מביא את הגמרא (ע"ז מה:) שכותבת:

                        כל העוקר עבודה זרה - צריך לשרש אחריה.

    כוונת הגמרא היא, שכאשר עוקרים עבודה זרה, צריך לעקור אותה מהשורש ולא להסתפק בכריתת הגזע והענפים בלבד. לעקור אותה באופן כזה שהיא לא תוכל לצמוח מחדש אלא פשוט תעלם לחלוטין.

    מחדש ר' דוד: כאשר עזרא וסיעתו ביטלו את יצר העבודה זרה, הם לא עקרו אותו מהשורש, מה שאִפשר לו לצמוח מחדש בצורה אחרת. ואותו שורש נורא הוא זה שגרם לשנאת חינם בתוך עם ישראל שכאמור החריבה את בית המקדש השני.

-       האם כוונתו לומר ששנאת חינם נובעת מהשורש של עבודה זרה?

-       נכון. ומה תפיסת העולם של השורש של עבודה זרה? או במילים אחרות, אילו מחשבות גורמות לבני האדם לעבוד עבודה זרה?

-       השורש הוא הכפירה בכך שהקב"ה מחייה את כל הבריאה כולה ללא שום יוצא דופן. את הכל כולל הכל. כולל המלאכים והכוכבים וכל העולם החומרי.

-       נכון מאד, זה מה שאמרנו בשיעור הקודם וכעת אני רוצה להתקדם הלאה. בעקבות הכפירה באלוקים המחייה את הכל, ההסתכלות של הכפירה על הבריאה היא, שכל יצור הוא עצמאי ואין שום כוח שמחייה אותו ונמצא מעליו. זה מוביל אותה למסקנה שכל אחד מנותק מכל שאר הבריאה.

    לכן, ברגע שרואים בשמש דבר עוצמתי או בנהר הנילוס או באדם מסוים, וחושבים שיש לו כוחות מיוחדים ששייכים לו, ממילא רוצים לעבוד אותו כדי להפיק תועלת מהכוחות שלו.

    את היצר הזה חכמים ביטלו. הם ביטלו את היצר ללכת ולעבוד ממש בפועל עבודה זרה ולהשתחוות לכל מיני פסלים וכדומה. אך את השורש המחשבתי שלה, את תפיסת העולם המעוותת העומדת מאחוריה, דהיינו את מחשבת הגאווה שאנחנו נפרדים מהקב"ה והוא לא מחייה אותנו בכל רגע, הם לא ביטלו. עדיין יש לאנשים תחושה של גאווה, שאין שום כוח אלוקי עליון שמחייה את כל הפרטים של הבריאה ובכך בעצם מחבר אותם להיות דבר אחד.

-       לפי התפיסה הזאת אכן כל פרט הוא נפרד מהפרט השני ואין שום דבר שמחבר ביניהם.

-       וזה כמובן גורם לסוג של מאבק בין בני האדם, שלא פוסח על היהודים וגם בתוכם יש לצערנו קנאה, שנאה ותחרות. יהודים רבים מרגישים שאין משהו שמחבר בינם לבין חברם ושכל אחד צריך לדאוג רק לעצמו.

    ומה השורש הזה של עבודה זרה גורר בעקבותיו?

-       שנאת חינם! קלעתי למטרה! זה מה שהרב רצה להסביר - כיצד השורש המחשבתי החולני של עבודה זרה, שלא נעקר בסוף בית ראשון, גרם לחורבן של בית שני.

-       נכון מאד, כאשר לא מתקנים את השורש של הבעיה היא לא תעלם, אלא תצוץ בצורה אחרת ותגרום נזק דומה.

-       אני לא מבין! האם עזרא וסיעתו שהיו חכמים גדולים ועצומים לא ידעו את הכלל הזה?! הם היו צריכים להתפלל שה' יעקור את הכוח הזה מהשורש!

-       הבה נדייק בלשונו של ר' דוד טעביל. הוא כתב "ולא הועילה תפילתם". משמע ממילים אלו, שהם התפללו להעלים לגמרי את הגאווה הזו ואת מחשבת הפירוד, אך תפילתם לא הועילה ולא הצליחה.

-       יש לי שאלה אחרת: מדוע חכמי הדורות שקדמו לעזרא לא התפללו לבטל את היצר הזה שכל כך החטיא אותנו?

    שאלה מצוינת. עליך לדעת, שברגע שיצר הרע של עבודה זרה נעלם מהעולם נגרם לעם ישראל נזק גדול. אותם החכמים שקדמו לעזרא ידעו זאת ולכן לא רצו לבטל את היצר הזה כל עוד יש ברירה אחרת.

    אך לפני שנבאר מה היה הדבר שעם ישראל הפסיד כתוצאה מהביטול, אני מעוניין לחזור לשאלה הראשונית שלנו, ולענות עליה תשובה נוספת לפי מה שלמדנו עד עתה.

-       איזו שאלה? למה "ואהבת לרעך כמוך" זה כלל גדול בתורה?

-       נכון. לפי כל ההסבר הזה, יש לשאלה זו תשובה נוספת. מה שעומד ביסוד מצוות "ואהבת" היא האמונה בקב"ה שהוא מחייה הכל בכל רגע ורגע וממילא כל חלקי הבריאה כולה מחוברים זה לזה. ובמיוחד מחוברים זה לזה אנשי עם ישראל שיש להם נשמה כללית אחת שמחברת אותם להיות "גוי אחד בארץ" והיא יצירה אחת שמושפעת מאמתת עצמו יתברך ולכן הינה בעצמה דבר אחד ולא אוסף של כוחות שמחוברים זה לזה.

ממילא יוצא שמצוות "ואהבת" כוללת בתוכה את החובה להאמין באמונה שלמה במציאות ה' ובהשגחתו וכד'. כיוון שאם אדם לא מאמין בכך הוא לעולם לא יצליח לקיים מצוות "ואהבת לרעך כמוך" כהלכתה.

    יהודי שלא אוהב יהודי אחר, חוטא בתפיסת עולם מעוותת, שכביכול הבריאה מנותקת מהקב"ה ולא הקב"ה הוא זה שמחייה את העולם ומשגיח עליו.

    גם אם בפועל יהודי לא חושב את מחשבת הכפירה הזו, אלא חושב שיש אלוקים שמחייה את הכול וכד'. בכל זאת, אם הוא לא אוהב את כל היהודים בפועל ממש, עליו לדעת שהוא לוקה מאד בחוסר אמונה ואל לו להשלות את עצמו שהוא "בסדר".

-       אבל למה לא? הוא הרי כן מאמין בהשגחת ה'?

    עצם העובדה שהוא לא אוהב ממש ובפועל את כל היהודים היא ההוכחה שהוא לא מאמין ממש שה' מחייה את הכול. וגם אם הוא חושב שהוא כן מאמין, טעות בידו. הוא אולי חושב כך, ויתכן שאכן רצות לו מחשבות כאלו בראש, אך הוא לא משוכנע בכך לגמרי. אחרת, הוא היה אוהב בפועל ממש את כל היהודים כמו שהוא אוהב את עצמו[3], הוריו, אשתו וילדיו.

-       הרב, אני חייב לציין שקשה לי מאד לקבל את זה, שהרבה יהודים דתיים לא מאמינים בלב שלם בהשגחת ה'.

    רוצה הוכחה פשוטה?

-       אשמח מאד.

-       אם יהודי אכן מאמין ממש ובפועל בהשגחת ה', כיצד הוא מסוגל לחטוא? כיצד יתכן שמורא הבריות גדול הרבה יותר ממורא שמים? אלא ברור שאנשים לא מאמינים בלב שלם ויש הרבה מקום להתחזק באמונה. האמונה היא שורש הכל.

-       בזה שהתורה מצווה אותנו "ואהבת לרעך כמוך" היא בעצם מצווה אותנו לברר לעצמנו שה' מחייה את הכל בכל רגע ורגע ושאין בלעדיו שום מציאות לשום נברא וכד'. ממש להאמין לגמרי בעקרונות החשובים מאד הללו. כי אחרת, לא נוכל להגיע לעולם לקיום מלא של מצוות "ואהבת".

-       בדיוק. או במילים מתמצתות: ללא קיום מצוות "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" לא ניתן להגיע לקיום מלא של מצוות "ואהבת". לא "ואהבת את ה' אלוקיך" ולא "ואהבת לרעך כמוך".

    לסיכום: מצוות "ואהבת לרעך כמוך" כוללת בתוכה במידה מסוימת גם את הציווים על האמונה האמתית - "אנכי ה' אלוקיך", ו"שמע ישראל" -  ולכן היא כלל חשוב מאד.

 

[1] לפי הגמרא שם הם כלאו אותו בתוך סיר של עופרת. לפי מה שנראה בהמשך, ליצר הרע של ע"ז, יש גם צורך מאד חשוב, ולכן נראה שלעתיד לבוא, כאשר עם ישראל יהיה מוכן להתמודד מולו הוא ישוחרר ויחזור לפעול.

[2] גמרא זו מסבירה את העובדה ההיסטורית המאוד מתמיהה, שבאורח פלא, לאחר שעם ישראל חזר לארץ ישראל בזמן עזרא ונחמיה, נעלמה העבודה זרה לחלוטין, בעוד שלפני הגלות הקצרה של השבעים שנה היא הייתה מאד שכיחה.

[3] ישנם חולי נפש שאפילו את עצמם לא אוהבים בעקבות התעללות שעברו או מחלה נפשית וכד', ולגבי אותם אנשים אכן הסיבה לחוסר אהבה היא שונה, אך מדובר במיעוט קטן. רוב העולם אוהב את עצמו.