ז - ממה אהבה נובעת ומהם הביטויים שלה / מדוע כתוב "כמוך"

פרק ז'

-      הרב יכול בבקשה לסכם מה שראינו ביחס לאהבה?

-      בשמחה: ראינו שאהבה באה לידי ביטוי בשני רצונות:

    א. רצון לתת לאהוּב, למלא את רצונו ולדאוג לו.

    ב. רצון להתחבר אליו, להיות קרוב אליו, לחשוב עליו ולהכיר אותו ואת כל מה שעובר עליו לפרטי פרטים.

    כמו כן ברור לנו שעל מנת להגדיר מהי אהבה אנחנו חייבים למצוא את הסיבה לשני רצונות אלו. אנחנו צריכים להבין מדוע אנחנו רוצים לתת לו ומדוע אנחנו רוצים להתקרב אליו.

-      תודה

רבה!

-      בבקשה. אהבה היא תחושה פנימית שממנה נובעים שני הרצונות הנ"ל. תחושה זאת יחד עם שני ביטוייה נקראת אהבה. כדאי להדגיש, שהתחושה הפנימית הזאת היא לא סתם הרגשה בתוך הלב. סוג של "חום" או משהו מעין זה. לכל רגש יש הגדרה פנימית מדויקת שעלינו לברר.

    יש נקודה נוספת שכדאי להדגיש, והיא, שכאשר מתגשמים שני הרצונות הללו - "לתת" ו"להתחבר" אזי הנפש מתמלאת אושר ושמחה, וכאשר הם לא מתגשמים – מתמלאת הנפש יגון, אנחה וגעגוע.

-      אז מה היא התחושה המדוברת שגורמת לשני הרצונות הללו?

-      התחושה הפנימית היא: שהאוהב והאהוּב הם יצירה אחת ולא שתי יצירות שונות. ובהקשר של אהבת ישראל התחושה היא, שכל היהודים הם יצירה אחת, גוף אחד, ולא אנשים נפרדים. ממילא כל אחד מתייחס לשני כמו שהוא מתייחס לעצמו, מכיוון שכל אחד חש עמוק בתוכו שהשני הוא ממש חלק ממנו.

    בשורש שלנו אנחנו בעצם דבר אחד שמתגלה ומופיע באנשים רבים ושונים, ולכן כל אחד מאתנו יכול וצריך לאהוב את האחר ממש כמו שהוא אוהב את עצמו.

    מאותה תחושה עצמה נובע גם רצון[1] לחזור ולהתאחד עם כולם. להתאחד פירושו להיות אחד. דהיינו להתחבר לכולם חיבור גמור ולהפוך להיות דבר אחד שלם ולא להישאר נפרדים זה מזה.

-      אני אשמח לדעת כבר עכשיו כיצד צריך לחיות יהודי שמקיים את מצוות "ואהבת לרעך כמוך" בשלמות. מה הוא צריך לחשוב ולהרגיש וכיצד הוא צריך להתנהג. זה יעזור לי לדעת האם אני מתקרב או מתרחק מהמטרה.

-      זה נושא רחב שילווה אותנו בכל סדרת השיעורים הבאים בעזרת השם. אך כבר כעת ניתן לענות על השאלה הזאת בצורה חלקית. לתחושת האהבה יש השלכות בכל המישורים:

מחשבה - שיחשוב, יכיר, יבין ויפנים שכולנו אחד באמת.

רגש - שירגיש אהבה כלפי כל יהודי. שממש יהיה לו אכפת מכל היהודים. כאשר ליהודי אחר יהיה רַע גם הוא ירגיש רע. וכאשר ליהודי אחר יהיה טוב, הוא ירגיש שגם לו טוב.

מעשה - שיפעל ויתנהג ממש כאילו כל היהודים הם דבר אחד. יעזור ויסייע לכולם, ייתן צדקה לנזקקים, לא יפגע לרעה באף יהודי וכד'.

-      אני רוצה להבין. האם אהבה אמתית בין שניים נובעת מתחושה פנימית שהם דבר אחד שהתחלק לשניים?

-      אכן כן. ההגדרה שלך קצרה ודי קולעת. דבר אחד שהתחלק לשניים נשאר מבחינה מסוימת דבר אחד, למרות שבפועל הוא הפך להיות שני חצאים נפרדים. מציאות מורכבת זו תיצור אצל כל אחד מהחצאים שני רצונות שבמידה מסוימת הם הפוכים זה מזה. מצד אחד כל חצי מרגיש בתוכו שהוא חלק מִשָׁלֵם ולכן הוא מסתכל על החצי השני כעל עצמו ומשום כך דואג לו ורוצה בטובתו, אך מצד שני כל חצי יודע שכרגע הוא נפרד מהחצי השני, ומבחינות רבות הם שני חצאים שונים, ולכן הוא רוצה להתחבר אליו ולהיות שוב אחד.

    אתה רוצה לשמוע רמז יפה?

-      בשמחה. אני אוהב רמזים, הם עוזרים לי לזכור דברים חשובים.

-      דורשי רשומות נתנו רמז להגדרה שאמרנו כרגע למושג אהבה. הגימטרייה של המילה 'אהבה' זהה לגימטרייה של המילה 'אחד'. וזה רומז לתחושה הפנימית שממנה נובעת האהבה, שהאוהב ואהוּבו הם דבר אחד.

    כל אדם עם נפש בריאה אוהב את עצמו, דואג לעצמו וחושב על טובתו. זהו טבע האדם.אדם שמרגיש שכל עם ישראל הם באמת דבר אחד והוא חלק מהם הרי הוא בעצם מרחיב את אהבתו לעצמו לאהבה גם לשאר היהודים[2]. הוא חלק מהשלם ולכן הוא מתייחס לשלם ולכל חלקיו כאל עצמו.

    התורה הוסיפה את המילה "כמוך". המשמעות הפשוטה היא: כמו שאתה אוהב את עצמך כך אתה צריך לאהוב את רעך. כמו שכתוב בספר "מסילת ישרים" –

    "כמוך בלי שום הפרש, כמוך בלי חילוקים, בלי תחבולות ומזימות, כמוך ממש[3]" (פרק יא).

    לא ניתן לאהוב את השני כמוך ממש אלא אם כן אתה חש שאתה והוא זה דבר אחד. שהוא חלק ממך. יוצא אפוא, שמהמילה "כמוך" אנחנו למדים לא רק את כמות האהבה ואת איכותה, אלא גם ממה היא נובעת. מההכרה/התחושה שהיהודי השני הוא גם אתה ולכן אתה מסוגל וחייב לאהוב אותו כמו שאתה אוהב את עצמך.

-      אפשר לסכם את זה במילים הבאות: אהבת הזולת היא הרחבה של אהבת האדם את עצמו?

-      אפשר. אך אני מעדיף להגדיר זאת מזווית ראייה קצת אחרת. אהבה לזולת נובעת מהרחבה של ה"אני" שלך. מהרחבה של הגדרת "עצמך". כדבריו הנפלאים של הגר"ש שקאפ בהקדמתו לספרו "שערי יושר":

    "והנה אם בהשקפה ראשונה רגשי אהבת עצמו ורגשי אהבת זולתו, הם כצרות זו לזו [סותרות זו את זו], אבל עלינו להשתדל להעמיק בזה למצוא הסגולה המאחדת אותם, אחרי כי [כיוון שאת] שניהם דורש ה' מאתנו, וסגולה זו היא שיתברר ויתאמת אצל האדם איכותו של ה"אני" שלו, כי בזה יומדד מעלת כל האדם לפי מדרגתו:

                        האיש הגס והשפל כל ה"אני" שלו מצומצם רק בחומרו וגופו,

                        למעלה ממנו מי שמרגיש שה"אני" שלו הוא מורכב מגוף ונפש,

                        ולמעלה מזה מי שמכניס לה"אני" שלו בני ביתו ומשפחתו,

    והאיש ההולך עפ"י דרכי התורה, ה"אני" שלו כולל את כל עם ישראל, שבאמת כל איש ישראל הוא רק כאבר מגוף האומה הישראלית...[4]".

-       לפני שהרב ממשיך להתעמק ולהסביר על פי הגדרה זו את השאלות מתחילת השיעור, אפשר בבקשה להרחיב קצת את ההסבר על הנקודה הזאת שכל עם ישראל הם דבר אחד?

-       בוודאי. בוא נתמקד בנקודה זאת וננסה לבארה לאט לאט. אך לפני שנתחיל יש לי בקשה.

-       בשמחה!

-       אני מבקש ממך שתשאל אותי את כל מה שאתה לא מבין בנושא הזה. עד הספק הקל ביותר. ללא הבנה טובה של נקודה זו לא ניתן יהיה להתקדם.

-       ממה נובעת התחושה שאנחנו אחד?

-       זו האמת האמִתִית. זו המציאות!

-       להיות אחד? עם מישהו אחר? מה הפשט? זה בלתי אפשרי!

-       למה?

-       ככה! אני מישהו אחד ואתה מישהו אחר, אנחנו לא יכולים להיות אחד.

-       יפה, אתה מתכוון לומר, שיש לנו גופים שונים הנפרדים זה מזה לחלוטין ולכן אנחנו לא יכולים להיות אחד. נכון?

-       נכון.

-       ומה חשבת כאשר אמרתי לך שאנחנו אחד?

-       שהרב מגזים.

-       בוא נראה, חוץ מהגוף יש לנו עוד משהו?

-       מה? נשמה?

-       יפה! אמנם הגופים שלנו נפרדים זה מזה ולא יכולים להיהפך לגוף אחד, אבל בהחלט יש לנו, לכל היהודים, נשמה אחת!

-       הרב מדבר ברצינות? איך זה ייתכן? מה שאני יודע הוא שיש לכל אחד נשמה פרטית!

-       הגיע הזמן ללמוד משהו חדש. קח זוג נשוי לדוגמא. לפי הגמרא ביבמות (סג.) ולפי הזוה"ק, לבעל ולאישה יש נשמה אחת משותפת! ממש כך! עד כאן נשמע הגיוני?

-       עדיין קצת קשה לי להבין איך בגופים שונים יש את אותה נשמה.

-       זה בגלל שאנחנו מתעסקים ביום יום רק עם דברים חומריים ולא עם דברים רוחניים, ובדברים חומריים אכן יש פירוד מוחלט בין גוף לגוף. אך כעת אנחנו מדברים על נשמה שהיא רוחנית ומשום כך יכולה להיות בשני גופים שונים. אנסה להסביר את זה באמצעות דימוי, אבל עליך לדעת שכדרכם של דימויים ומשלים אף הדימוי הזה לא מדויק לגמרי.

    קח לדוגמא את שנינו, היד שלי והיד שלך היא אותה יד?

-       לא.

-       ואם הן יהיו ממש דומות. ממש אותו דבר?

-       זה לא יתכן בשום אופן. אפילו שתי הידיים שלי הן לא אותה יד.

-       יפה, זה בגלל שהן חומר. אבל אם שנינו נחשוב אותה מחשבה, האם אתה תגיד ששנינו חושבים שתי מחשבות שונות על אף שהן ממש ממש[5] דומות?

-       לא! אני אגיד ששנינו חושבים את אותה מחשבה בדיוק!

-       יפה! ראית? דבר רוחני כמו מחשבה יכול להיות בגופים שונים. כמובן שזו לא הוכחה, אך זו דוגמא שקצת מסברת את האוזן.

    זה דומה לנשמות שהן מציאות רוחנית מוחלטת ולכן אין להן מגבלה של מקום או מגבלה של מרחב וגודל והן אף לא תחת הזמן.

-       אז הרב אומר לי, שלי ולאשתי בעז"ה שאתחתן אתה, תהיה אותה נשמה?

-       בדיוק. אין לכם שתי נשמות דומות אלא יש לכם נשמה אחת שמתגלית בגופים נפרדים.

-       מדהים! אבל לפחות נשמע לי קצת יותר הגיוני ממה שחשבתי בהתחלה.

 

[1] הנקודה הזאת תוסבר ותפורט בעזרת השם בפרק י'. בפרקים הקרובים ההתמקדות היא ברצון הראשון. מהיכן נובע הרצון לתת.

[2] זו לשון הרמח"ל בספר מסילת ישרים פרק י"ט לגבי אהבת ה' וממנה נלמד לאהבת ישראל – "אלא כאהבת הבן לאביו, שהיא אהבה טבעית ממש שטבעו מכריחו וכופהו לזה". מהיכן נובעת האהבה הטבעית הזאת? תשובה: מאהבת עצמו שהיא טבעית, והוא מרחיב אותה לאהבת ה' ולאהבת ישראל.

[3] הרמב"ן עה"ת חולק על כך.

[4] המשך דבריו: "ועוד יש בזה מעלות של איש השלם ראוי להשריש בנפשו להרגיש שכל העולמות כולם הוא ה"אני" שלו, והוא בעצמו רק כאבר קטן בתוך הבריאה כולה, ואז גם רגש אהבת עצמו עוזר לו לאהוב את כל עם ישראל, ואת כל הבריאה כולה".

[5] לדוגמא מחשבה מתמטית. נוסחה מסוימת.