א - הקשר בין "ואהבת לרעך כמוך" לבין אחדות והגדרת אחדות.

פרק א'

 

"ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט,יח).

אמר ר' עקיבא זה כלל גדול בתורה[1]" (מדרש "תורת כוהנים").

 

-      מדוע ר' עקיבא קורא למצווה הזאת "כלל"? ומדוע לדעתו זהו כלל "גדול"? זו הרי רק מצווה אחת מתוך תרי"ג מצוות, והיא לא נראית חשובה יותר מתפילין או שבת!

-      שאלות טובות.

מגיל מאד צעיר חונכתי על כך שהמצווה לאהוב יהודי היא כלל גדול, אבל אף פעם לא לימדו אותי מדוע. האמת היא, שאף פעם גם לא שאלתי.

-      טוב... אני לא מתפלא. לפעמים דווקא הדברים שנראים לנו פשוטים וברורים הם הכי פחות מובנים לנו. כיוון שאנחנו לא משקיעים זמן ומאמץ לנסות להבין אותם.

-      הרב, אם אפשר, יש לי שאלה!

-      בכבוד...

-      אם המצווה הזאת היא כלל גדול וחשוב, כיצד יתכן שהיא לא מופיעה בחז"ל במספר רב של מקומות, כיאה למעמדה וחשיבותה?

-      שאלה מצוינת. תיכף יתברר לך בעזרת השם שהתשובה פשוטה ביותר. לצורך כך הבה נקדים הקדמה קצרה:

    אמור לי בבקשה: האם יש חשיבות לכך שעם ישראל יהיה מאוחד?

-      בוודאי! חשיבות עצומה ומהותית. ידועים דברי הגמרא ביומא (ט:) שבעוון שנאת חינם נחרב בית המקדש.

-      אתה צודק, כמובן, וישנן עוד הוכחות רבות לדבריך. כגון, שללא אחדות לא היינו מקבלים את התורה, או שללא אחדות ושלום בינינו אנחנו לא יכולים לקבל שום ברכה ושפע מהקב"ה, כמאמר חז"ל (עוקצין ג,יב) "לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום".

    בוא נתבונן במה שאנחנו מבקשים מהקב"ה בסוף תפילת העמידה –

    "שים שלום טובה וברכה חיים חן וחסד ורחמים עלינו ועל כל ישראל עמך".

    לפני שאנחנו מבקשים "טובה וברכה" אנחנו מבקשים שלום. מדוע? לפי המשנה שהבאנו כעת הסיבה די פשוטה. לפי המשנה, אין הכוונה לשלום ממלחמות, אלא לשלום בתוכנו, שנאהב זה את זה. האהבה בתוכנו יוצרת מין "כלי קיבול" שלתוכו ניתן לצקת – טובה וברכה וכו' – ובלעדיו, כל טובה וברכה שנקבל ישפכו לארץ ויהיו חסרי ערך.

-      בסדר, אבל מה הקשר בין אחדות לבין "ואהבת לרעך כמוך"?

-      מהי אחדות, להבנתך?

-      אחדות היא, שעם ישראל לא יהיה מחולק להרבה קבוצות שישנאו זו את זו. למשל, קבוצות שיש בימינו: ימין, שמאל, חרדי, דתי לאומי, חילוני, ספרדי ואשכנזי וכד'.

-      שאלה לי אליך: בוא נניח שיש קבוצה שאוהבת את כל הקבוצות האחרות, אך בתוך תוכה היא מפולגת לקבוצות קטנות ששונאות זו את זו. האם לזאת יקרא אחדות?

-      בוודאי שלא.

-      ואם גם הקבוצות הקטנות שבתוכה מאוחדות זו עם זו, אך בתוך כל אחת מהן יש פילוג וחוסר אהבה בין משפחה למשפחה או שיש פילוג בתוך המשפחה. האם לזאת יקרא אחדות?

-      גם לא.

-      במילים אחרות: אחדות היא בעצם קיום מצוות "ואהבת לרעך כמוך" על ידי כל היהודים. אחדות מלאה פירושה, שכל היהודים אוהבים את כל היהודים. אם רק יהודים סְפורים יקיימו את מצוות "ואהבת" זו אינה אחדות. אם יהודי יאהב רק חלק מהיהודים, רק קבוצה מסוימת, אף זו אינה אחדות. רק כאשר כל היהודים יאהבו זה את זה תהיה אחדות מלאה.

    צריך תמיד לזכור, שאחדות אמנם מתחילה באהבה בתוך המשפחה - אהבה להורים, לאישה/לבעל, לילדים, לאחים, לאחיות, לשכן ולחבר הקרוב - אך היא לא נעצרת שם. הקב"ה מְצווה אותנו במצוות "ואהבת" לאהוב אפילו יהודי שאנחנו לא מכירים או כזה ששייך כביכול לקבוצה אחרת. עַם מאוחד פירושו שכל יהודי אוהב את כל שאר היהודים.

-      מדהים! עד רגע זה היה לי ברור שאין קשר בין ה"אחדות" המדוברת והידועה כל כך בחשיבותה, לבין מצוות "אהבת הרֵע".

-      לצערי, זו טעות שכיחה מאד.

-      אני חייב לציין שהחידוש הזה די מטלטל אותי. עד עכשיו חשבתי לתומי שבנושא הזה של אחדות אני נמצא במצב טוב, כיוון שאני לא מזלזל באף קבוצה בעם ישראל וקל וחומר שלא שונא אף אחת מהן, ואילו עכשיו אני מבין שכל זה ממש לא מספיק ונדרשת ממני עבודה קשה וארוכה.

-      ולמה הנושא הזה של אחדות ופילוג כל כך חשוב לך?

-      בגלל דברי חז"ל ששנאת חינם החריבה את בית המקדש, ולכן רק אחדות תוכל להביא את הגאולה השלמה. עד עכשיו חשבתי שהאחדות המבוקשת נמצאת בהישג יד, הן שלי באופן אישי והן של כלל עם ישראל, אך כעת, לאחר שהבנתי שאחדות מלאה פירושה אהבה לכל יהודי ויהודי, היא נראית לי רחוקה מאד.

-      הרשה לי להוסיף על דבריך: ולכן גם הגאולה נראית לך רחוקה מאד.

-      נכון מאד. וזה מה שבעיקר מדאיג אותי. אני רוצה שהיא תבוא כמה שיותר מהר.

-      ומהי הדרך הראשית לעשות זאת?

-      שיפור משמעותי בקיום מצוות "ואהבת לרעך כמוך". השאלה הגדולה היא איך אפשר לעשות את זה.

-      אתה צודק, וזו באמת אחת המטרות העיקריות של השיעורים הללו. כעת נחזור לדברי הפתיחה שלנו וננסה להתקדם שלב אחרי שלב. הסכמת איתי שדבריו של ר' עקיבא הקורא למצוות "ואהבת" כלל גדול, נראים תמוהים. על מנת להבין אותם צריכים אנו להבין את המשמעות של המצווה ועל מה בדיוק אנחנו מצֻוִוים.

 

[1] מתוך הכרה בחשיבותה הגדולה של מצווה זו תיקן האר"י ז"ל (ס' כוונות האר"י) שכל יהודי יאמר בכל בוקר לפני התפילה, הריני אוהב כל אחד מישראל בכל נפשי ומאודי. זכירת המצווה תביא להכרה בחשיבותה ולהפיכתה למצווה חיה וממומשת.