ל"ג - ממה נובע האופי הייחודי של עמ"י - רחמנים ביישנים וגומלי חסדים

פרק ל"ג

-      הכלל שהרב אמר, שעם ישראל הוא גילוי אלוקי מאד עליון, יכול להסביר עוד דברים?

-      בהחלט, עוד הרבה דברים. כמו למשל את האופי הלאומי

שלנו. מה המשנה באבות אומרת לגבי האופי של עם ישראל?

-      רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים.

-      יפה. צריך לשים לב שיש כאן שתי מידות מאד דומות - רחמנות וגמילות חסדים. רחמנות זו רמה מסוימת של אהבה. רחמנות היא אכפתיות כנה ועמוקה לכל הנבראים, והיא נובעת מהעובדה שאנחנו מחוברים בנשמתנו לכל הבריאה של הקב"ה ולכן אִכפת לנו ממנה.

    כשם שעל הקב"ה נאמר "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו" וזה נובע מהחיבור המוחלט שלו לכל הבריאה, שהוא מחייה אותה בכל רגע ורגע, כך גם אנחנו, שְהִנֶנוּ מושפעים מאמתת עצמו יתברך, מחוברים במידה מסוימת לכל הבריאה, אפילו ליתוש ופרעוש, ולכן מרחמים עליה. אנחנו לא נרחם על אדם שאנחנו שונאים בלב שלם, משום שבשנאה שלנו בעצם ניתקנו כל קשר נפשי איתו ולכן גם לא נרחם עליו.

    לאחר שהגדרנו מהי רחמנות ניגש כעת לשני ההבדלים ביניהם:

א.      רחמנות היא בלב ואילו גמילות חסדים היא בפועל, במעשים ודיבורים. שמתוך אהבת ישראל נפעל לטובתם בכל דרך שנוכל.

ב.       גמילות חסד מופנית בעיקר לעם ישראל, לעומת רחמנות שהיא כלפי כל הבריאה.

-      הבנתי. אך כיצד ביישנות קשורה לכלל שהרב אמר?

-      הביישנות נובעת מההכרה שהקב"ה נמצא בכל מקום ומקום. לית אתר פנוי ממנו ומלוא כל הארץ כבודו. הנשמה יודעת ומכירה בכל רגע ורגע במציאות הקב"ה ובכך שהוא מחייה אותה. היא מקיימת "שויתי ה' לנגדי תמיד". מתוך הכרה ברורה זו, ביודעה את רוממותו ובהכירה את אפסותה מופיעה בושה גדולה המשפיעה גם על הנפש של האדם וגורמת אף לה בושה.

    לכן הנפש הישראלית מתביישת לחטוא או לעשות דברים שאינם ראויים. ונפשם של המתוקנים יותר מתביישת מעצם רוממותו של הקב"ה, ולכן מכסים את גופם בבגדים ואת ראשם בכיפה.

-      באופן זה ניתן גם להבין מדוע ישראל הינם מאמינים בני מאמינים אשר במשך כל הדורות מסרו את נפשם על האמונה בקב"ה. עמוק בפנים הנשמה שלהם בטלה - דבקה בקב"ה לחלוטין. היא יודעת בהכרה ברורה את מציאות ה'. היא פוגשת אותו בכל רגע ורגע ולכן האמת ברורה לה עד כדי מסירות נפש.

-      נכון מאד. גם אם יש רגעים של חולשה ושל בלבול ושל ספקות, עמוק בפנים כל יהודי מאמין.