ל"ב - מדרגות באחדות הפנימית בעמ"י / מדוע אי אפשר לאהוב את כולם בשווה

פרק ל"ב

-      אפילו בתוך עם ישראל יש מדרגות באחדות הפנימית. אנחנו לא מאוחדים עם כל עם ישראל באותה מידה ובאותה רמה.

-      אפשר להרחיב?

-      בבקשה: האחדות [קשר] היותר עליונה היא של אדם עם משפחתו המצומצמת – אשתו וילדיו. הוא יותר קשור אליהם[1] מאשר עם המשפחה המורחבת ושאר עם ישראל.

    אחדות פחותה מכך היא האחדות עם המשפחה המורחבת יותר – אחים ואחיות[2],

דודים ודודות, בני ובנות דודים ודודות, סבים, סבתות וכד'. הוא אכן מאוחד [קשור] איתם אך לא כמו שהוא מאוחד עם אשתו וילדיו שהם ממש חלק ממנו.

    אחדות פחותה מכך היא האחדות עם אנשי השבט – שבט ראובן, שמעון וכד'. כל יהודי מאוחד עם השבט שלו יותר מאשר הוא מאוחד עם יהודי משבט אחר.

    אך חשוב להדגיש: עיקר האחדות הפנימית היא עם כל עם ישראל. לקישור המשפחתי או השבטי יש משמעות חשובה, אך היא פחותה בהרבה מהחיבור לעם ישראל, מעצם היותך בן לאומה הישראלית.

-      הרב מתכוון לכך שהפירוד הפנימי בין שני יהודים משני שבטים שונים ללא קשר משפחתי הוא זניח ביותר לעומת הפירוד הפנימי בין יהודי לבין גוי, צדיק ככל שיהיה.

-      נכון מאד. ברצוני להוסיף, שמה שאמרנו בשיעור הקודם, שההתנהגות לאחר מותאמת לרמת החיבור הפנימי אליו, נכון גם ביחס לחלוקה השבטית והמשפחתית ואפילו העירונית.

-      הרב יכול לפרט?

-      בכבוד: מכיוון שאתה יותר מאוחד עם אשתך מאשר עם שאר עם ישראל, לכן הציווי "ואהבת לרעך כמוך" מתייחס אליה יותר מאשר לאנשים אחרים (בשם האר"י הקדוש), והחובה לאהוב אותה גדולה יותר מאשר החובה לאהוב יהודי אחר. כמו כן, התורה מחייבת כל איש ישראלי לדאוג לצרכי אשתו וחובה זו קודמת לחובותיו כלפי אנשים אחרים.

    דוגמא נוספת: הגשת עזרה לקרובי משפחה[3] קודמת להגשת עזרה ליהודים אחרים. הגשת עזרה לתושבי העיר שבה אתה גר ולשכנים שלך קודמת להגשת עזרה לאנשים בעיר אחרת (ב"מ עא.).

-      ומדוע יש קשר בין האחדות הפנימית לדיני התורה?

-      כיוון שהקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם. או במילים אחרות, יש התאמה בין העולם ובין הציוויים של התורה. ומכיוון שיש הבדלים ברמת החיבור והאחדות שלנו עם הבריות השונות לכן יש גם כללי התנהגות שונים.

-      עדיין קצת קשה לי. אמנם הבנתי שיש מדרגות באחדות, אך בכל זאת, במידה מסוימת אנחנו מאוחדים עם כל הבריאה, ומדוע התורה לא מצווה עלינו לאהוב את כולם ולדאוג לכולם?

-      תראה, בנוסף לכך שזו דרישה לא אמִתית, שהרי מצד האמת יש חלוקת מדרגות ולכן אין ראוי שהיחס לכולם יהיה שווה, זאת גם דרישה גבוהה מידי. דרישה מהאדם לחיות בתפיסת עולם אחדותית גמורה עד כדי השוואת אדם לצמח ולאבן איננה אפשרית, ולכן לא ניתן לצוות עליה. התורה לא תצווה אותנו משהו שאנחנו לא מסוגלים לקיים.

    טעם נוסף - כדי שיהיה סדר בעולם והוא יוכל להתקיים. לא ייתכן שהשיקול אם לשחוט פרה[4] או לתת לבן אדם למות ברעב יהיה שווה. הבריאה מחולקת לדברים חשובים יותר ולדברים חשובים פחות. כמו למשל גוף האדם שמורכב מהרבה אֵבַרים שאינם שווים בחשיבותם זה לזה.

-      המשל הזה של גוף האדם יכול להמחיש לנו את המדרגות באחדות?

-      לדעתי כן. בוא ננסה: איך גוף האדם בנוי? מהרבה תאים שמרכיבים אברים, וכל האברים יחד מרכיבים אדם. כל האדם הוא יצירה אחת, נכון?

-      אמת. כל האברים של הגוף מאוחדים לדבר אחד חי. הם קשורים אחד בשני בקשרי חיים. יש נשמה אחת שמחייה את כל הגוף.

-      יפה. ממה מורכבים האברים?

-      כל אבר מורכב מהרבה תאים.

-      האם שני תאים של אותו אבר מאוחדים זה עם זה וקשורים זה לזה יותר מאשר שני תאים משני אברים שונים?

-      בוודאי. אמנם בסופו של דבר כל התאים מחוברים זה לזה, אך התאים שבתוך אבר מסוים קשורים זה לזה יותר מאשר לתאים של אבר אחר.

-      זה ממש דומה לעניין שלנו. המשפחה המצומצמת מקבילה לתא. מספר תאים מרכיב שבט שהוא מקביל במשל שלנו לאחד מאברי הגוף. וכל השבטים ביחד מרכיבים גוף אחד שלם, את עם ישראל.

-      נדמה לי שהדברים כעת יותר מובנים לי אך עדיין לא מיושבים היטב על ליבי.

-      נו טוב. זה דורש עוד הרבה לימוד והעמקה, וכן דורש זמן לצורך הפנמה נפשית ורגשית.

 

[1] עפ"י הגמרא שאשתו כגופו (ברכות כד:). וכן דברי הראשונים שברא כרעא דאבוהא.

[2] עיין רש"י בסוף פרשת בהעלותך לגבי מרים (במדבר י"ב,י"ב) - ויאכל חצי בשרו, שכל המשפחה נחשבת כגוף אחד.

[3] בבא מציעא (עא.) שעניי משפחתך קודמין לעניי עירך. וכן עפ"י הגמרא בכתובות (נב:) לגבי קרוביו של ר' יוחנן, שהוא שימש להם כעורך דין משום "ומבשרך אל תתעלם", ורק בגלל שהוא אדם חשוב התחרט על שייעץ להם.

[4] אמנם לפני המבול היה אסור לבני אדם להרוג בעלי חיים, אך לאחר המבול המצב השתנה והקב"ה התיר לבני נח להמית בע"ח על מנת לאוכלם [עיין רמב"ן על התורה (בראשית פרק א' פסוק כ"ט].