כ"ח - חשיבות לימוד זכות על עם ישראל ועל הדור / הסבר לכך ודוגמאות

פרק כ"ח

-      הרב גם יכול להסביר לי מה כל כך נורא אם לא נְלַמֵד זכות על עם ישראל ועל הדור שלנו? הרי לא מדובר על מישהו פרטי אלא על הדור באופן כללי.

-      אשתדל בעזרת השם. אך לפני כן עליך לדעת, שאדרבא, העובדה שמדובר בציבור רק מגדילה את החובה ללמד זכות. הרי עם ישראל הם בניו של הקב"ה שאוהב אותם אהבה רבה ואהבת עולם. זו לשון הרמח"ל במסילת ישרים:

    "ואלה הם הרועים האמיתיים של ישראל, שהקב"ה חפץ בהם הרבה, שמוסרים עצמם על צאנו, ודורשים ומשתדלים על שלומם וטובתם בכל הדרכים, ועומדים

תמיד בפרץ להתפלל עליהם ולבטל הגזירות הקשות ולפתוח עליהם שערי הברכה, הא למה זה דומה לאב שאינו אוהב שום אדם יותר ממי שהוא רואה שאוהב את בניו אהבה נאמנת" (פרק י"ט, בביאור חלקי החסידות)

    הגר"א השתמש בביטוי חריף כנגד המקטרגים על עם ישראל: "דהשם יתברך שונא המקטרג על בניו, אף הקדושים"[1].

    וכעת ניגש להסבר. ראשית, ככל שפחות נלמד זכות על הדור ועל אנשיו כך גם פחות נאהב אותו. וזה נורא ואיום. אהבת ישראל זה לא שחור או לבן. או שאני אוהב או שלא. יש מדרגות, ועולים בהן שלב אחרי שלב. יש מספיק קשיים שמעכבים אותנו מלהגיע לאהבת ישראל ועלינו להילחם נגד כל דבר שיכול להרחיק אותנו מהמשימה. אין כאן "זבנג וגמרנו" אלא מאבק עיקש. עוד לימוד זכות ועוד מחשבה טובה. עוד עזרה לזולת ועוד מסירות נפש למען עם ישראל. עוד שיעור תורה ועוד לימוד על גדולתו של עם ישראל ועל תפקידו.

    שנית, אם לא נלמד זכות נגיע ח"ו לייאוש מהדור. מהיהודים בני דורנו. לא נאמין בכוחות שלהם ושהם מסוגלים לתקן ולהשתפר.

-      ומה כל כך נורא בזה?

-      אם נתייאש מהיהודים בדורנו הרי שלא נעשה גם שום דבר לשינוי המצב. האווירה ברחוב תהיה "אין סיכוי להציל כאן משהו. כולם מושחתים וכופרים". ואם זו תהיה האווירה אז זה גם מה שיהיה ח"ו. המחשבות הנוראיות הללו עלולות ח"ו לחלוף בראשנו בראותנו את מצב הדור ועלולות לייאש אותנו. עלינו להתמלא מחשבות חיוביות ומתוכַן לאזור כוח וגבורה לעזור לדור להופיע את הכוחות הקדושים והטהורים הטמונים בו.

ככל שיותר יהודים יחשבו מחשבות הבל כַּאֵלו,ּ המצב של הדור באמת ילך ויחריף. אך ברגע שאנשים מאמינים בכוחותיו של הדור הם מתמלאים באופטימיות וברצון לעשות, להשפיע ולתקן.

    חוץ מזה, אתה בוודאי זוכר שדיברנו לעיל על כמה גדול כוח המחשבה שלנו להשפיע על המציאות. ככל שיתרבו היהודים שילמדו זכות על דורם ויאמינו בכוחותיו כך כוחות אלו יצאו מהכוח אל הפועל והעם ילך ויתחזק, ילך ויתעצם. כמובן שכדי להגיע ללימוד זכות אמִתי על עם ישראל צריך ללמוד הרבה מי הוא עם ישראל באמת ומהם כוחותיו וכד'.

-      אמנם דיברנו לעיל על כוחה הגדול של המחשבה, אבל אז דיברנו בעיקר על כך שהמחשבה תשפיע על החושב בעצמו. כאן הרב מדבר על כך שהיא תשפיע על אנשים אחרים.

-      הזכר במה שאמרנו לעיל, שלכל עם ישראל יש נשמה כללית אחת. אנחנו כולנו אדם אחד ולכן ערבים זה לזה ואפילו יכולים להוציא ידי חובה זה את זה במצוות ובברכות. משום כך יש למחשבה שלנו כוח להשפיע אפילו על אנשים אחרים. משום שהם בעצם לא כל כך אחרים. הם חלק מאִתנו. במידה רבה, מחשבה על יהודי אחר זו גם מחשבה על עצמך.

    אמנם לא תהיה לה השפעה גדולה כמו ההשפעה של החושב על עצמו, אך עדיין מדובר בהשפעה ניכרת ומשמעותית. אם אתה חושב מחשבות חיוביות על החבר שלך, על אשתך או על הילד שלך - כמו למשל: הוא אדם טוב, הוא חכם ונבון, הוא ישר וכד' - אזי המחשבות שלך יעזרו להם להיות כאלה.

-      עד כדי כך?!

-      כן. כך כותב במפורש ר' נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן תורה רפ"ב). זהו אחד הטעמים מדוע החובה ללמד זכות כל כך חשובה. לימוד הזכות ממש משפיע על הזולת. זה, כמובן, חוץ מהצד הפסיכולוגי הפשוט, שאם אתה מאמין ביכולות ובכישרונות של מישהו ואתה משדר לו את זה, הביטחון העצמי שלו מתחזק והוא הולך ומאמין יותר ויותר שהוא אכן כזה, ואז בפועל הוא מצליח להוציא את הכוחות הנסתרים שלו אל הפועל. כל זה מבוסס על דברינו לעיל, שלכל יהודי יש כוחות אדירים, רק שהוא צריך להאמין שהם קיימים בתוכו ומתוך אמונה זו להוציאם מהכוח אל הפועל.

-      סליחה שהפרעתי לרצף הדברים, פשוט היה חשוב לי להבין את העניין עד הסוף. נראה לי שהרב רצה לומר סיבה נוספת מדוע כל כך נורא לא ללמד זכות על הדור.

-      זה בסדר, אני שמח שאתה מתעניין והנושא הזה חשוב לך. אכן, יש סיבה שלישית. אם יהודים מתייאשים מהדור שלהם הם גם לא מתפללים עליו. הם לא מתפללים שהוא יצליח מבחינה גשמית ואפילו לא מבחינה רוחנית. ואנחנו יודעים עד כמה גדול כוח התפילה וכמה היא יכולה להשפיע.

-      אפשר אולי איזו דוגמא? אני אוהב דוגמאות.

-      בשמחה. על אלימלך ועל מחלון וכליון בניו, שמעת?

-      בוודאי. מגילת רות!

-      מדוע אלימלך מת?

-      לא יודע. אולי מיתה טבעית, או אולי איזו מגיפה שפרצה במואב. המגילה לא כותבת.

-      אתה צודק. המגילה לא כותבת באיזו דרך הוא מת ואף חז"ל לא מספרים לנו על כך. זה לא חשוב ולא מעניין. התכוונתי לשאול מדוע הוא מת בטרם זמנו. על איזה חטא?

-      אולי משום שהוא עזב את ארץ ישראל?

-      יפה מאד, לפי הגמרא בבבא בתרא (צא:), זו דעת רשב"י. אך לפי ר"י בן קרחה (שם) חטאוֹ היה שלא ביקש רחמים על בני דורו כאשר היה רעַב.

-      הדעה הזאת לא נשמעת הגיונית. אני יכול להבין את היציאה שלו מארץ ישראל. היא הייתה בגלל הרעַב. אך אני לא מבין מדוע הוא לא ביקש רחמים על הדור שלו?

-      יפה שאלת. התשובה לענ"ד היא שאלימלך ראה באנשי דורו חסרונות רבים, מה שהיה מאד נכון בראייה טבעית פשוטה, ולכן לא התפלל עליהם. או מתוך ייאוש או מתוך כעס ומחשבה של– "מגיע להם!"

    סיפור המגילה התרחש בתקופת השופטים כמו שכתוב בתחילת המגילה "ויהי בימי שפוט השופטים". אתה זוכר מה חז"ל דרשו על המילים "שפוט השופטים"?

-      כן. למדנו את זה. דור ששופט את שופטיו.

-      ומה זה אומר?

-      שגם השופטים היו מושחתים. וכאשר השופט גער באחד האנשים על חטא שחטא, הוא היה עונה לו שהחטאים שלו, של השופט בעצמו, גדולים הרבה יותר מהחטאים שלו ולכן אין לו זכות להטיף לו מוסר.

-      יפה. חז"ל נתנו על כך משל:

    "אומר לו [השופט לנידון] טול קיסם מבין עיניך, אומר לו [הנידון לשופט] טול קורה מבין עיניך. אמר לו "כספך היה לסיגים", אמר לו סבאך מהול במים" (ב"ב טו:). עד שאתה אומר לי להחזיר גזלה קטנה כמו קיסם, אני אומר לך להחזיר גזלה גדולה כמו קורה.

    המצב הרוחני והמוסרי היה ממש גרוע באותו דור. אתה יודע מדוע בועז שהיה גדול הדור ושופטו וראש הסנהדרין היה צריך לישון בלילה בגורן?

-      לא. אך אני יכול לנסות לחשוב על רעיון בהתאם למה שהרב דיבר עליו עד עכשיו. אולי הוא פחד שיגנבו לו את התבואה. אך זה מאד מוזר, הרי היו לו הרבה נערים שיכלו לשמור במקומו?

-      כנראה שגם בהם הוא לא בטח מספיק. אולי חשש שאם מישהו יבוא ויגזול הם לא יאבקו. או שהוא אפילו חשש שהם יפשעו במלאכתם וישתפו פעולה עם קרובי משפחתם שיבואו לגנוב.

-      טוב, לענייננו זה לא כל כך משנה. בכל מקרה המצב של הגזל והגניבה היה מספיק מזעזע.

-      נכון מאד. אומר לך בקיצור דבר נוסף שיבהיר לנו עוד יותר ממה נבע הייאוש של אלימלך. תראה, עברו שלוש מאות שנה מאז שעם ישראל נכנס לארץ ישראל והם עדיין לא הקימו להם מלך, לא הכריתו זרעו של עמלק ולא בנו את בית הבחירה בהר המוריה.

-      כיצד עובדות אלו קשורות לייאוש של אלימלך מאנשי דורו?

-      הסיבה שהם לא מינו מלך הייתה מפני שהם לא היו מספיק מאוחדים וללא אחדות אי אפשר להקים ממלכה ואי אפשר אפילו לבחור מלך. שהרי כבר ברגע הראשון יתעורר ויכוח עז בין השבטים בשאלה מאיזה שבט יבחר המלך. ואף גרוע מכך, כאשר המלך יחליט להילחם על מנת להציל שבט מסוים, שאר השבטים לא יסכימו בקלות, אם בכלל, לסכן את חייהם כדי להציל שבט אחר.

    ומה גרם לחוסר האחדות? האנוכיות האישית. מתוך אנוכיות הם הגיעו לגזל ושחיתות שעוד יותר פילגו את העם.

    בגלל האנוכיות אי אפשר היה למנות מלך במשך מאות שנים, וממילא לא ניתן היה להתקדם בעקבות כך לשלבים הבאים של הכרתת זרע עמלק ובניית בית המקדש.

-      במילים אחרות: המצב תקוע ומייאש! עם ישראל לא מתקדם אלא מדרדר אחורה ולא רואים את האופק!

-      הוצאת לי את המילים מהפה. אז מה עושה אלימלך?

-      מתייאש מהדור שלו ועוזב את הארץ ואפילו לא מתפלל עליהם.

-      נכון מאד. הבנת היטב! אלימלך חושב לעצמו שאין שום סיבה שהקב"ה יפסיק את הרעב, שהרי המצב הרוחני הירוד לא עתיד להשתנות. ויתכן שאלימלך אף חושב שלא מגיע להם שהרעב יפסיק.

-      ואיזה נזק נגרם מהייאוש של אלימלך מבני דורו?

-      נגרם נזק כפול. הן לעם ישראל והן לאלימלך עצמו ולמשפחתו. לגבי עם ישראל הנזק ברור. הייאוש של אלימלך והבריחה שלו החלישו את העם עוד יותר. האמונה שלהם בכוחותיהם שלהם ניזוקה עוד יותר. לעיל הבאנו מספר נזקים שנגרמים כתוצאה מייאוש של אנשים מהדור שלהם. כאשר המנהיג הוא זה שמתייאש מהדור הנזקים הללו הופכים להיות כפולים ומכופלים.

-      מה הנזק שנגרם לאלימלך ולמשפחתו באופן אישי?

-      דבר ראשון, אלימלך עצמו מת. דבר שני, בניו התחתנו עם נשים גוֹיות[2].

-      איך ההתבוללות הזאת קשורה לייאוש מהדור שלו?

-      לעניות דעתי הקשר הוא כזה: משום שהילדים כל הזמן שמעו בבית הוריהם מילות קטרוג על אותו הדור, שאנשיו הם שקרנים וגנבים ואנשים נמוכים, נגרם להם נזק והם לא ראו פסול כל כך גדול בלשאת נשים נוכריות בטענה ש"הרי גם בנות היהודים הן גרועות. האם לא נתחתן עם הנשים שבחרנו?!". גם אם נאמר שהקטרוג המשפחתי על הדור לא גרם באופן ישיר להתבוללות, בכל מקרה די ברור שהקטרוג של אלימלך על דורו לפחות קירר אצל בניו את ההתנגדות לחתונה מעורבת.

-      אפשר לסיים בדוגמא חיובית יותר?

-      בשמחה. על השופט גדעון[3] שמעת?

-      בוודאי. ספר שופטים פרק ו'.

-      כל הכבוד. מדוע הוא נבחר לשופט להנהיג את עם ישראל הרי הוא לא היה תלמיד חכם או צדיק מפורסם[4]?

-      אם הרב שואל, אז  כנראה שהתשובה היא משום שהוא לימד זכות על עם ישראל.

-      נכון מאד. הוא זכה להנהגה מפני שהמידה הזו הייתה טבועה בו. הקב"ה אוהב מנהיגים כאלה. זו כוונת דברי המלאך לגדעון "לך בכחך זה והושעת את ישראל מכף מדין הלא שלחתיך" (שופטים ו,יד). וביאר רש"י על פי מדרש תנחומא: "בכחך זה – בכוח הזכות הזה שלמדת סניגוריא על בני".

 

[1] הגר"א בפירושו לתיקוני הזוהר, תיקון כ"א, דף נ' ב'. מתוך מאמר של מו"ר הרה"ג הרב חיים דרוקמן שליט"א, שהביא על כך מקורות נוספים.

[2] לפי רוב הדעות בחז"ל [גמרא ב"ב, זוה"ק, רש"י ועוד]. אמנם לפי הראב"ע ומצאו לו סמך בזוהר חדש, רות וערפה התגיירו לפני החתונה, אך ייתכן שלא הייתה זו גרות כשרה לפי כללי ההלכה.

[3] תודה להרה"ג ר' גבי קדוש על הדוגמא של גדעון ועל עוד הערות רבות אחרות.

[4] הגמרא בר"ה כה: קוראת לירובעל [שהוא גדעון לפי חז"ל, רבינו חננאל שם] "קל שבקלין". אמנם האברבנאל (שופטים ו,כה) סובר שהוא היה נביא ולפיכך מסביר את כוונת הגמרא, שבאופן יחסי למשה אהרן ושמואל, הוא היה קטן.