מבוכה בארץ גושן

כתבנו בארץ גושן מדווח על מבוכה רבה השוררת שם בקרב המיילדות. המבוכה נובעת מחילוקי דעות בין רבני גושן בעניין גזרת התינוקות. כפי שדיווחנו בשבוע שעבר, פרעה הזמין את נציגי המיילדות לארמונו, ופקד עליהן להרוג תינוקות עבריים ממין זכר בשעת הלידה. כמה מיילדות פנו אל רבני ארץ גושן בשאלה כיצד לנהוג ביחס לפקודה החדשה.
לכתבנו נודע כי כמה רבנים נודעים, ובראשם הרב עמרם בן קהת, הורו למיילדות לא להרוג תינוקות בשום אופן: "מדובר בפקודה המנוגדת למצוות התורה, שבה נאמר כי שופך דם האדם, באדם דמו ישפך. הריגת תינוק היא רצח ושום פקודה לא תתיר את זה. על המיילדות לזכור כי דבר ה' קודם לדברי המלך. אם הן חוששות מהמלך עליהן למצוא דרך להתחמק מהפקודה, ואפילו להתפטר מתפקידם, אם לא תמצא דרך אחרת" אמר הרב עמרם.
עם זאת כמה רבנים הביעו עמדות מתונות יותר, המתחשבות במציאות החדשה. הרב דתן בן אליאב אמר שנטילת נפש היא בעייתית מבחינה הלכתית, אולם סירוב לפקודת המלך הוא בגדר מרידה במלכות, שהוא איסור חמור לאין ערוך. "עלינו לזכור שמלכותא דארעא מעין מלכותא דרקיעא, ושגם הקב"ה בעצמו חלק כבוד למלכות, ולכן אין שום היתר לעבור על גזירת המלכות". אמר הרב דתן.
הרב קרח בן יצהר אמר, בהתייחס לפסקו של דודו הרב עמרם, כי נכון שהרב עמרם הוא גדול הדור, אך בשל פרישותו הוא אינו מסוגל לקחת בחשבון שיקולים רחבים יותר מההיבטים ההלכתיים הצרים. הוא הבהיר שסירוב פקודה גורף יגרום להרס של כל הגשרים שבנינו בינינו לבין החברה המצרית בעשרות השנים האחרונות, הרס שמשמעותו פיקוח נפש ציבורי.
כמה רבנים אמרו, שתינוק בן פחות משלושים יום הוא בגדר נפל, ואין איסור מן התורה בהריגתו; גם אם נאמר שהדבר אסור מדרבנן - המיילדות אינם עוברות על שום איסור, כיון שהם עושות זאת ע"פ פקודת המלך; לאחר שנתקבלה החלטה ממלכתית בנידון, האיסור הוא על המלך ולא על המיילדת הפרטית, שאין בכוחה ובסמכותה לשנות את ההחלטה.
הרב גדי בן סוסי, ראש מכללת "ששה בכרס" להכשרת מיילדות כינס אמש מסיבת עיתונאים, בה הביע חשש כבד שסרבנות המונית מצד המיילדות העבריות, תגרום לשלטונות שלא להעביר תקציבים למכללה, ואולי אף לבטל את ההכרה במוסד. הוא הוסיף ואמר שעלינו להבין ששום סרבנות לא תמנע מהשלטונות את ביצוע הגזירה: כל מה שנשיג הוא פיטורין של כל המיילדות העבריות, ואיבוד כל ההישגים שלהן במערך הממלכתי המצרי של המיילדות. הוא הבהיר שאי אפשר בשום אופן להכריח את הממלכה המצרית לשנות את החלטותיה באמצעות סרבנות, וקרא לפעול בדרכים שקטות לביטול הגזירה: "גם את ההחלטה על הפחתת כמות הלחם לפרוסה וחצי ביום הצלחנו לבטל רק באמצעות הסברה ותחנונים. בכל מקרה מוטב שמיילדת עברית תמית את התינוקות מתוך בכי וכאב, מאשר שיביאו מיילדות מצריות שיהרגו את הילדים ללא כל התחשבות, וללא כל רגישות".
מנהיגים נוספים אמרו שעלינו לחשוב גם על "היום שאחרי". הם אמרו שאם נפעל בכח – נאבד את הכל. כיום הגזירה אינה חלה על נקבות, ויש לקוות שבעתיד תהיינה הקלות גם לגבי זכרים.
מספר מיילדות, שהביעו נכונות להתנדב ליחידה הממלכתית המיוחדת שתעסוק בביצוע החוק החדש, מחו מחאה חריפה על דברי הרב עמרם שהגדיר את הריגת התינוקות כ"רצח". הן אמרו כי האשמת המיילדות ברצח, בעוד שהן אלו שהקדישו עשרות שנים מחייהם למען עם ישראל, והתמסרו למיילדות במשך כל ימות השנה, בקיץ ובחורף, ביום ובלילה, וכל זאת כדי ליילד אלפי נשים (כולל לידות קשות של ששה בכרס אחת), ושרק בזכותן עם ישראל הגיע לממדים אדירים של קרוב לששים ריבוא – היא מעשה מחפיר. המיילדת שלומית בת דברי, נשיאת עמותת המיילדות "חיים לילד", אמרה כי הרב עמרם שגירש את אשתו כדי לא ללדת ילדים, הוא האחרון שיכול להטיף להן מוסר בנוגע לעידוד ההולדה.