נס? וטבע?

לפני שנים רבות נכנס מדריך אחד לסניף בני עקיבא והודיע שהוא יכול לקרוע את הכנרת לשניים. המדריך היה גוזמאי ידוע ולכן אף אחד לא טרח באמת להקשיב לו, חוץ מחניך אחד שביקש ששניהם ילכו לים והוא יראה לו את קריעת הכנרת. וכך עשו. הגיעו לים, המדריך הרים את ידיו ו..... פלללללללללאאאאאאאאאאאאקקקקקקק! הכינרת נחצתה לשניים!
החניך הביט המום במחזה. איזה נס! פלאי פלאים!
"תגיד", פנה למדריך בהתרגשות, "אולי אתה יכול לעשות את זה שוב? ואני יכול להביא חברים שלי שגם הם יוכלו לראות?"
"כן, תביא."
"מתי?"
"מחר באותה שעה". ובאמת למחרת באותו

מקום ובאותה שעה בדיוק החניך ואיתו 12 חברים התאספו ליד שפת הים. המדריך הגיע, הרים ידיים, ו... שששששללללללללאאקקקקקקקק! הכנרת שוב נחצתה לשניים!
מדהים! נהדר! כל הקהל נרעש, שוב! שוב! רוצים עוד פעם!
בסדר, עוד שבוע, אותו מקום, אותה שעה. וכך היה.
אחרי שבוע כבר באו 200 אנשים לצפות בנס, אחרי חודש כל המלונות באיזור היו תפוסים, כל הכינרת המתה אדם ושוב , ושוב, ושוב... וכל פעם מספר האנשים עולה ועולה.....
והנה בפעם ה-50 (או יותר? אנשים כבר הפסיקו לספור...) הכנרת שוב נחצאת לשניים. דממה. הלם. כל הכבוד! איזה יופי. איזה נס.
אבל רגע! מישהו יוצא מהקהל ואומר- "רגע, איפה אתם רואים נס פה? זה טבעי לגמרי, כבר ראיתי את זה יותר מ-50 פעמים, אפשר לחשוב! סתם שעמום." ופונה הביתה והמוני האדם אחריו. פשוט חבל לבזבז זמן על דברים שגרתיים שכאלה...

אז מה ההבדל בין נס לטבע?
אנו מסתכלים על נס כדבר החורג מן הרגיל, דבר שאינו משגרת העולם, ואילו מה שאנחנו רגילים לראות נחשב כטבעי.
השמש זורחת כל בוקר ולכן זה נחשב מבחינתנו כדבר טבעי. ים סוף נחצה באופן חד פעמי וחריג, ולכן זה נחשב נס מבחינתנו.
נסתכל על בני ישראל במדבר. נעשה להם נס גדול והחל לרדת מן מהשמיים בודאי שזהו דבר החורג מגדר הרגיל ונחשב נס בעיני בני ישראל.
נחשוב על ילד שנולד כעשר שנים לאחר שהחל לרדת המן (שירד ארבעים שנה, כל זמן שבנ"י היו במדבר). מבחינת הילד הזה מציאות המן היא מציאות טבעית. מזמן שהוא נולד הוא רגיל לראות מן יורד מהשמיים- זאת אומרת במשך שלושים שנה...
כשנכנסו עמ"י מהמדבר לא"י, הפסיק המן לרדת ופתאום ראו תבואה צומחת מתוך האדמה, מציאות שלא ראו לפני כן. בשביל "ילדי המן" מציאות האוכל הצומח מהאדמה היא מציאות ניסית ולא טבעית בכלל!
ההגדרה של נס היא מציאות יוצאת דופן מבחינתנו, ולכן הנס והטבע תלויים במציאות בה אנו חיים.
עד כאן זה הנס, ומהו טבע?
טבע- נס שחוזר על עצמו מספר פעמים, ולכן אנחנו מתייחסים אליו כאל דבר שבשגרה. כמו המן בשביל ילד שנולד במדבר, והתבואה בשבילנו.
עוד דוגמא- השמש. שוקעת כל יום בזמנים מדוייקים. אנחנו מעולם לא התפעלנו מהעובדה שהשמש לא איחרה לזרוח או לשקוע, הרי זה מובן מאליו!
וזו הטעות שלנו, ההרגל שלנו לצפות בנס הזה- השמש - ולהתעלם מהחסד שהקב"ה עושה לנו- אם השמש תתקרב אלינו אפילו בסנטימטר אחד, כל כדור הארץ ישרף, וכן להיפך- אם היא תתרחק בסנטימטר כולנו נקפא למוות- וכבר יותר מ-5000 שנים היא לא זזה ממקומה! נס או לא? בעיננו זה מובן מאליו שלא...
אבל כל יום שהשמש לא "שוכחת" לזרוח או לא לשקוע זהו נס!!
וככה אפשר להוציא מליון ואחת דוגמאות. כל פרח שפורח, כל זרע שנזרע ע"י הרוח, ופורח ומתפתח לבד, ועוד ועוד....

זה סיפור אמיתי ששמעתי מתושב ניו יורקי-
יש בניו יורק כיכר גדולה ומרכזית, שהיא שייכת לאדם אחד שפותח אותה לכל הציבור בכל השנה, וכל יום עוברות בה יותר ממיליון מכוניות ואנשים. ופעם אחת בשנה הכיכר סגורה.
ולמה?
כי בעל הכיכר רוצה להזכיר לאנשים שעוברים בה יום יום שיש בעל בית לכיכר.

ההתגלות האמיתית של הקב"ה לא מתבטאת במעשים גדולים כמו קריעת ים סוף, הורדת אש מהשמיים וכד', אלא באופן שהעולם ממשיך לזרום יום אחרי יום בלי שום "תאקל". ההשגחה והחכמה האלוקית נמצאות ומתגלות כל יום בדברים הקטנים ובפרטים היומיומיים. הניסים הגדולים באים להזכיר לנו שיש בורא לעולם שמשגיח עלינו יום יום.
תעצרו לפעמים מהמרוץ החיים המטורף שלנו ותשימו לב איך בעל הבית משגיח על העולם המקסים שלו.