מי אתה עם ישראל?
הרב יחזקאל פרנקלג כסליו, תשסה16/11/2004מי אנחנו? שאלה זו אינה כה קלה לתשובה. אין זה פשוט לאפיין עם, כיון שמדובר באנשים רבים, במצבים מגוונים, בזמנים היסטוריים ועתידיים, במעש רב ובחלומות גדולים.
מי אנחנו?
השאלה שבכותרת אינה כה קלה לתשובה. אין זה פשוט לאפיין עם כיון שמדובר באנשים רבים, במצבים מגוונים, בזמנים היסטוריים ועתידיים, במעש רב ובחלומות גדולים.
אמנם, אין לנו כל אפשרות להיפטר מתשובה לשאלה חמקמקה זו. בלא הכרת הזהות העצמית החיים נעשים מטושטשים.
תשובה אפשרית לשאלה שבכותרת יכולה להינתן על ידי היצמדות לשם 'עם ישראל' - דוקא ישראל, שמו השני של יעקב אבינו. עמו, ודוקא עמו, אנחנו מודגמים באופן יותר מדוייק, על ידי אבינו יעקב – ישראל.
מי אתה יעקב אבינו?
כיון שאמרנו שישראל כעם מזוהה עִם ישראל האב - רק השלכנו את השאלה לאחור, אל יעקב אבינו, ונשאלת ממילא השאלה, מי אתה ומה מאפיין אותך? מדוע חייך כה סבוכים ומסוכסכים?
דומה שאין עוד דמות שתאריה כה מגוונים כדמותו של יעקב אבינו.
יעקב, האיש התם יושב האוהלים – הוא יעקב הלוקח בערמה את הבכורה. יעקב שמידתו אמת 'תתן אמת ליעקב' – הוא יעקב העונה 'אני' על שאלת אביו 'אתה זה בני עשו'? הוא גם אותו תם המכריז באזני רחל אהבתו, שאם אביה 'בענין' של רמאות – גם עם כאלה הוא מסתדר.
עד כדי כך מצוי יעקב בהתמודדות מתמדת בין צדדי החיים הנמוכים, שמתוך 10 פעמים שהטיות השורש ג.נ.ב. מצויות בספר בראשית – בתשע מהן מעורב יעקב, ואם לא די בכך, מכתירו אביו בתואר לא פשוט: 'בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה וַיִּקַּח בִּרְכָתֶךָ'.
יעקב בין האבות
במובן מסויים, יעקב הוא האב הארצי יותר. בהיותו האחרון בשרשרת בין האבות, הוא זה שנועד להיות המחבר אל הארציות. אברהם אבינו מלא כולו חסד מופלא ויצחק אבינו נותר כל ימיו באויר העליון שעל המזבח בהר המוריה – 'עולה תמימה' – אך יעקב נמצא בשליחות המסובכת ביותר: לחבר, לאחד, לשרוד ולהתרומם תוך התמודדות בלתי פוסקת עם מציאות מסוכסכת ומאיימת.
המימד המרכזי באישיותו של יעקב מאיר לנו דרך מה שהתורה בחרה להבליט בו - יותר מבאבותיו. יעקב הוא הדמות שמלויה למרחקים ארוכים הם אויבים מרים. אכן, גם האבות התמודדו, אברהם עם לוט עם פרעה ועם המלכים, ויצחק עם אבימלך ועם פלישתים. אך יחסית ליעקב אלו היו אירועים קצרי טווח. פרשיות התורה העוסקות ביעקב כמעט אינן מותירות אותו לבד, וכשהוא נשאר לבד, התורה מציינת שמיד 'ויאבק איש עמו'. עשו מלווה את יעקב כל חייו, ובעצם עוד מִשְלב טרום חייו ברחם, ועד שיובל בארון לקבורה במערת המכפלה (סוטה י"ג). גם לבן איתו בתקופה המשמעותית ביותר בחייו – נישואיו ולידת ילדיו, ופרעה מלך מצרים מלווה כסוגר את מסכת חייו, ובין לבין, אוכל יעקב מרורות בפרשיות רבות.
אמר רבי אחא כל מי שהוא יודע לחשב ימי הגלות ימצא שיום אחד ישב יעקב בשלוה (בראשית רבה פרשה ס"ג י"ג)
אז אם כן, מי אנחנו?
כה סוערים הם חייו, שרק במובן אחד ניתן להבינם בלא להתעצב על מר גורלו: יעקב הוא אנחנו!
יעקב, הוא העם העתיד לצאת ממנו – עם ישראל. הוא המנווט הראשון במסלול שהינו כמעט בלתי אפשרי לביצוע – מסלול ההיסטוריה העתידה של בניו:
מה הוא מלווה פרקים ארוכים מקיומו באוייבים – מי כמונו כך כמותו.
מה הוא ירד ועלה לגלויות ומגלויות – אף אנו כך.
מה הוא נאבק ושרד בכוחות אימתניים – עשינו כאלו אלפי שנים.
מה הוא לא מוצא הפוגה, מנוחה כל שהיא – הרי אנו לפניו כך, מאז ועד הנה.
ואכן, כל כך נפתלו חייו, עד כדי ששבע מתוך תשע הטיות השורש ברח בכל התורה נאמרו על יעקב, אבי קורותינו הרצופות בריחות ונדודים.
כה עזים הם צבעי החיים הללו, כה נועזים הקורות אותנו, עד שההרגל כבר מקהה את הפליאה, ונותרת תחושת הזדהות עם התפקיד – תובנת הבנת הייעוד, להיות יעקובּי, ולזכות להיות ישראלי מקורי, התואר אותו קנינו בשלמות רק מפני ששרינו עם אלוקים ועם אנשים ונוכל.
ומה 'הרווחנו' בעקבות ידיעת עצמנו זו?
אולי לא הרבה 'תכל'ס', אלא שבלא העמסת תורת היעקובּיות הזו בלבנו, נאבד את העצמיות, את הזהות, ונטעה בשדות לא לנו. נמשיך לדוגמא להזות ש'בשנה הבאה נשב על המרפסת ונספור ציפורים נודדות', וכהנה חזיונות של עם שיצא לפנסיה. לא אנחנו. כנראה שלעולם לא.
ולא מפני שלא ישרור שלום שיאפשר זאת. ישרור. אך לא כל זמן שלא נהיה אנו מה שהננו: עם ישראל, עם יעקב, אלו שחיים בארץ שהיא 'בית אלוקים ושער השמים' ושעלינו לנהוג בה, ולהתנהג אליה בהתאם. אלו החיים כעם ש'הנה ה' ניצב עליו' וזו תמצית מהותנו, ואלו, שלמרות שפעמים רבות אנו סולם מוצב ארצה, מסתבך בארציות וסכסוכיה, עם כל זאת בנוגע לכיווננו ההיסטורי-עתידי: אנו על סולם 'שראשו מגיע השמימה'.
ולשיאים אלו עלה נעלה!
לע"נ הורי האהובים
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
נכתב עבור העלון "ביום השביעי", עלון בתי הכנסת של העיתון "בשבע" ואתר ישיבת בית אל- אתר ישיבה
השאלה שבכותרת אינה כה קלה לתשובה. אין זה פשוט לאפיין עם כיון שמדובר באנשים רבים, במצבים מגוונים, בזמנים היסטוריים ועתידיים, במעש רב ובחלומות גדולים.
אמנם, אין לנו כל אפשרות להיפטר מתשובה לשאלה חמקמקה זו. בלא הכרת הזהות העצמית החיים נעשים מטושטשים.
תשובה אפשרית לשאלה שבכותרת יכולה להינתן על ידי היצמדות לשם 'עם ישראל' - דוקא ישראל, שמו השני של יעקב אבינו. עמו, ודוקא עמו, אנחנו מודגמים באופן יותר מדוייק, על ידי אבינו יעקב – ישראל.
מי אתה יעקב אבינו?
כיון שאמרנו שישראל כעם מזוהה עִם ישראל האב - רק השלכנו את השאלה לאחור, אל יעקב אבינו, ונשאלת ממילא השאלה, מי אתה ומה מאפיין אותך? מדוע חייך כה סבוכים ומסוכסכים?
דומה שאין עוד דמות שתאריה כה מגוונים כדמותו של יעקב אבינו.
יעקב, האיש התם יושב האוהלים – הוא יעקב הלוקח בערמה את הבכורה. יעקב שמידתו אמת 'תתן אמת ליעקב' – הוא יעקב העונה 'אני' על שאלת אביו 'אתה זה בני עשו'? הוא גם אותו תם המכריז באזני רחל אהבתו, שאם אביה 'בענין' של רמאות – גם עם כאלה הוא מסתדר.
עד כדי כך מצוי יעקב בהתמודדות מתמדת בין צדדי החיים הנמוכים, שמתוך 10 פעמים שהטיות השורש ג.נ.ב. מצויות בספר בראשית – בתשע מהן מעורב יעקב, ואם לא די בכך, מכתירו אביו בתואר לא פשוט: 'בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה וַיִּקַּח בִּרְכָתֶךָ'.
יעקב בין האבות
במובן מסויים, יעקב הוא האב הארצי יותר. בהיותו האחרון בשרשרת בין האבות, הוא זה שנועד להיות המחבר אל הארציות. אברהם אבינו מלא כולו חסד מופלא ויצחק אבינו נותר כל ימיו באויר העליון שעל המזבח בהר המוריה – 'עולה תמימה' – אך יעקב נמצא בשליחות המסובכת ביותר: לחבר, לאחד, לשרוד ולהתרומם תוך התמודדות בלתי פוסקת עם מציאות מסוכסכת ומאיימת.
המימד המרכזי באישיותו של יעקב מאיר לנו דרך מה שהתורה בחרה להבליט בו - יותר מבאבותיו. יעקב הוא הדמות שמלויה למרחקים ארוכים הם אויבים מרים. אכן, גם האבות התמודדו, אברהם עם לוט עם פרעה ועם המלכים, ויצחק עם אבימלך ועם פלישתים. אך יחסית ליעקב אלו היו אירועים קצרי טווח. פרשיות התורה העוסקות ביעקב כמעט אינן מותירות אותו לבד, וכשהוא נשאר לבד, התורה מציינת שמיד 'ויאבק איש עמו'. עשו מלווה את יעקב כל חייו, ובעצם עוד מִשְלב טרום חייו ברחם, ועד שיובל בארון לקבורה במערת המכפלה (סוטה י"ג). גם לבן איתו בתקופה המשמעותית ביותר בחייו – נישואיו ולידת ילדיו, ופרעה מלך מצרים מלווה כסוגר את מסכת חייו, ובין לבין, אוכל יעקב מרורות בפרשיות רבות.
אמר רבי אחא כל מי שהוא יודע לחשב ימי הגלות ימצא שיום אחד ישב יעקב בשלוה (בראשית רבה פרשה ס"ג י"ג)
אז אם כן, מי אנחנו?
כה סוערים הם חייו, שרק במובן אחד ניתן להבינם בלא להתעצב על מר גורלו: יעקב הוא אנחנו!
יעקב, הוא העם העתיד לצאת ממנו – עם ישראל. הוא המנווט הראשון במסלול שהינו כמעט בלתי אפשרי לביצוע – מסלול ההיסטוריה העתידה של בניו:
מה הוא מלווה פרקים ארוכים מקיומו באוייבים – מי כמונו כך כמותו.
מה הוא ירד ועלה לגלויות ומגלויות – אף אנו כך.
מה הוא נאבק ושרד בכוחות אימתניים – עשינו כאלו אלפי שנים.
מה הוא לא מוצא הפוגה, מנוחה כל שהיא – הרי אנו לפניו כך, מאז ועד הנה.
ואכן, כל כך נפתלו חייו, עד כדי ששבע מתוך תשע הטיות השורש ברח בכל התורה נאמרו על יעקב, אבי קורותינו הרצופות בריחות ונדודים.
כה עזים הם צבעי החיים הללו, כה נועזים הקורות אותנו, עד שההרגל כבר מקהה את הפליאה, ונותרת תחושת הזדהות עם התפקיד – תובנת הבנת הייעוד, להיות יעקובּי, ולזכות להיות ישראלי מקורי, התואר אותו קנינו בשלמות רק מפני ששרינו עם אלוקים ועם אנשים ונוכל.
ומה 'הרווחנו' בעקבות ידיעת עצמנו זו?
אולי לא הרבה 'תכל'ס', אלא שבלא העמסת תורת היעקובּיות הזו בלבנו, נאבד את העצמיות, את הזהות, ונטעה בשדות לא לנו. נמשיך לדוגמא להזות ש'בשנה הבאה נשב על המרפסת ונספור ציפורים נודדות', וכהנה חזיונות של עם שיצא לפנסיה. לא אנחנו. כנראה שלעולם לא.
ולא מפני שלא ישרור שלום שיאפשר זאת. ישרור. אך לא כל זמן שלא נהיה אנו מה שהננו: עם ישראל, עם יעקב, אלו שחיים בארץ שהיא 'בית אלוקים ושער השמים' ושעלינו לנהוג בה, ולהתנהג אליה בהתאם. אלו החיים כעם ש'הנה ה' ניצב עליו' וזו תמצית מהותנו, ואלו, שלמרות שפעמים רבות אנו סולם מוצב ארצה, מסתבך בארציות וסכסוכיה, עם כל זאת בנוגע לכיווננו ההיסטורי-עתידי: אנו על סולם 'שראשו מגיע השמימה'.
ולשיאים אלו עלה נעלה!
לע"נ הורי האהובים
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
נכתב עבור העלון "ביום השביעי", עלון בתי הכנסת של העיתון "בשבע" ואתר ישיבת בית אל- אתר ישיבה
הוסף תגובה
עוד מהרב יחזקאל פרנקל
עוד בנושא עם וארץ ישראל