מחשבות על הכשרת כלים לפסח

במשך שנים ארוכות הייתי עובד בהכשרות הכלים של המועצה הדתית במקום מגורי. העבודה בהכשרת כלים היא מעניינת, ודורשת מצד אחד כושר גופני לא מבוטל (יותר כח סבל מאשר כח פיזי, כי העבודה עם ברנר פתוח ימים שלמים היא לא פשוטה), מצד שני ידע הלכתי (איך מכשירים כל דבר וכדומה) ומצד שלישי יכולת לעבוד עם אנשים רבים וציבורים שונים. ו... (אולי להפתעתכם) הרבה פעמים מציבה העבודה הזו קושי גדול מבחינה שניתן לכנות אותה "אמונית". כי ההלכות ודרכי ההכשרה שקבעו חז"ל נראים פעמים רבות לא רלווטים- ואולי אף יותר מזה. כרגע אני לא מתכוון לשאלת החומרות הרבות שקשורות לחג הפסח אלא לעצם השאלה של דרכי ההכשרה. חז"ל, לדוגמא, קובעים ש"כבולעו כך פולטו" וכלל זה נראה פעמים רבות לא מדעי ולא הגיוני. גם חוקים אחרים שקובעים חכמים כמו הכלל ש"הולכים אחרי רוב תשמישו של הכלי", נראים קשים להבנה ועוד... ועוד...

ובכל זאת, אני זוכר שבסיומו של כל יום, כששפכתי את החבית הענקית ששמשה להכשרה, התפעלתי תמיד מהעובדה שהמים קלטו כמות עצומה של חמץ. ניתן היה לראות איך המים ממש הופכים לסמיכים אחרי ההכשרות, או במילים אחרות- הכלים פלטו את החמץ לתוך המים.

לא רק בתחום של הכשרת הכלים, גם בתחומים רבים נוספים יוצא לי בזמן האחרון להיפגש שוב ושוב עם התגשמותם של דברי חכמים במציאות. פעמים רבות אנו נתקלים בקביעות של חז"ל, אמירות מסויימות וכדומה, שמותירות אותנו תמהים ולא מבינים. הדברים נראים, לעיתים, מיושנים, לא רלוונטים ולא מעודכנים, שלא לומר לא הגיוניים. גם הצורה שבה נאמרים הדברים על ידי חז"ל גורמת פעמים רבות לאי הבנה של כל העומק הטמון בהם. דברי חז"ל נאמרו בתקופה שונה, רחוקה, והמושגים שבהם הם משתמשים הם שונים פעמים רבות משלנו.

אולם, שוב ושוב יוצא להיתקל באמת הנצחית שבדברי חז"ל. במיוחד אני חש את הדברים בשאלות האינטרנטיות שנשארות "מוסתרות", שאלות בנושאים של בינו לבינה וכדומה. פעמים רבות אני עומד נפעם לנוכח עומק הגישה של חכמים בנושאים הללו, פעמים רבות ניתן לראות איך ההתנהגות שלא על פי הקווים המנחים של חכמים, מודרנית ו"פסיכולוגית" ככל שתהיה- מובילה לקשיים עצומים.

גם בתחום של הבנת נפש האדם, ראיית חולשותיו ויתרונותיו- הראיה של חכמים היא עמוקה ומרחיקת ראות ללא שיעור.

ניתן להביא דוגמאות רבות לעניין, שרובן (לפחות מנקודת המבט שלי כמשיב באינטרנט), נוגעות לתחומים של בינו לבינה, אולם זה עדיין לא פשוט. מכיוון שהבנה עמוקה מעין זו דורשת ידע מקיף בדברי חז"ל, ובעיקר הבנה עמוקה של דבריהם. רוב הדברים שחז"ל אומרים אינם כפשוטם, או נכון יותר לומר- הם משתמשים בשפה "טכנית" מסוימת שאותה יש לסגל ולהבין לעומק. כשחכמים קובעים דבר מסויים הם פעמים רבות מתייחסים אליו בזווית אחרת לחלוטין ממה שהיינו עלולים לחשוב... זווית הלכתית, זווית רוחנית עמוקה (קבלית) או זווית אחרת- ששונה מהותית מדרך המחשבה המקובלת עלינו. יש להסתגל לדרך המחשבה הזו כדי להבין את דבריהם, חייבים להפסיק לראות את השטחי, את הברור מאליו, כי דבריהם מורכבים... מאוד, פזורים במקומות שונים, בשפות שונות ובתרבויות לא אחידות. אולם בסופו של דבר- המרקם של התורה שבעל פה יוצר מרקם אחיד של ראיית ותפיסת עולם.

לעיתים קרובות אני חש צער עמוק לראות סילופים של דברי התורה שבעל פה. לעיתים אילו סילופים של אנשים בערים, שפשוט אינם מכירים את התורה- אולם מעיזים לצטט ממנה. לעיתים מדובר בכאלו שרואים את התורה מבעד למשקפיים מאוד מסויימים, ראיה שבה האדם מכניס את דעתו בתוך הכתובים ולא להיפך. ולעיתים קרובות מאוד- מדובר פשוט על חוסר הבנה של העומק הגדול שבדברים. לעיתים קרובות מדובר באבסורד... משהו מעין לקיחת יצירת אומנות מורכבת, עדינה ומלאת הבעה וניתוחה בכלים של ילדים בני חמש. זה פשוט לא הכלי הנכון לנתח.

לא כתבתי את הדברים מתוך מחשבה על דבר ספציפי, אולם ברשימת הנושאים המעוותים הללו אני יכול להביא נושאים רבים. בניהם גם הכיוון החדש של "דתיים מודרניים" שונים למצוא את עצמם ויצריהם בתוך דברי התורה. בין אם מדובר על נשים ובנות שמעוניינות לקיים יחסי מין לפני החתונה, ומדברות על מושגים שהן אינן מבינות (כמו "פילגש"), בין אם מדובר על מושגים כמו "החומרא של שבעת ימי נקיים", על יחס חז"ל לנטיות מניות שונות ועוד... הניתוח השטחי השיטתי של דברי התורה יכול להוביל לעיוותים נוראיים- שכולם "מבוססים על התורה".

התלבטתי אם לכתוב המשך יותר מעשי לדברים, אבל אולי בפעם אחרת המשך יבוא.