סינקופה עם רעות יפעת

רעות שלום! קצת על איך הכל התחיל?
עבדתי בהרבה מקומות כמו ראש 1, ידיעות תקשורת, קול ישראל, ערוץ 2, NRG ועוד.לפני כשנה פנו אלי בבקשה לעזור ולעשות את יחסי הציבור ליום הולדתו ה 63 של בוב מארלי בגני התערוכה בתל אביב.ההתרגשות הייתה רבה, אך ראיתי שזה עובד. הגיעו למעלה מ5600 אנשים.
מאוחר יותר ישבתי, חשבתי וכתבתי בעיתונות וכך הכרתי את יוני פוליקר. פוליקר הציע ואני הסכמתי ויחצנתי את אלבומו "כלום" אשר שירו "שונא לאהוב" נכנס לפלייליסטים ואף לגלגלצ ומושמע היטב. אחריו הצטרפו אמנים רבים נוספים ומקומי וכוונתי כיום להוות בית למוזיקאי הצעיר בתחילת דרכו.

איזה קטע הבאת לנו לשמוע?
http://www.facebook.com/l/c1b49;www.youtube.com/watch?v=lShI2mWdt_U

"שלמה ארצי, על אף שמעולם לא נמנתי בין קהל מעריציו, הינו מוזיקאי מהשורה הראשונה של מדינת ישראל. והוא אף אחד מסמלי החילוניות אני אישית טוענת שדת נמצאת בנשמה ובחיי היום יום בהתנהגותנו, ולכן אהבתי את השיר הוא מסמל שילוב בין חילוניות לדת

רעות מה את חושבת על מהפכת המוזיקה היהודית של השנים האחרונות?
חשוב לי לציין שעל אף שלא גדלתי ברקע דתי אלא בבית חילוני. אמי ז"ל ידעה חלקים גדולים של התורה בעל פה, חינכה להכיר את התורה, את החוקים ולדעת דרך ארץ.
על הספר שהוצאתי לזכרה כתוב ציטוט מתהילים: "מי האיש". בכלל, אני מודה שאני מאוד אוהבת בעצמי לשמוע את המוזיקה הדתית, בעברי קניתי דיסקים של גלעד קרדונר ועדי רן, ואולי לכן הבאתי לנכון להביא את שיר למעלות – תהילים כק"א, מצטטת את המזמור הזה לעיתים רבות וקרובות.
כמו כן, פעם אחת כאשר הגעתי לתת צדקה קיבלתי מרבנית חב"ד את הדיסק של חסידקא ואני בקשר טוב עם כתב ואיי-נט יהדות משתדלת לעדכן וכמובן, אתם מוזמנים לעדכן אותי

מה היעוד של המוזיקה לפי דעתך?
מוזיקה היא חלק מרכזי, משמעותי בעולם. אני חושבת שדוד המלך היה הראשון שניגן (אולי אף קודם לו). מוזיקה היא ריפוי, היא מזור, היא שמחה אני מאמינה שאנשים יוצרים על מנת לשרוד ולחיות, זאת הדרך שלנו להתבטא, להרגיש, לכאוב ולחיות.לדעתי אם נחקור המוזיקה אולי עזרה אף בהתמודדות בזמן השואה וכן כהוכחה, אחותי הגדולה עוסקת ומטפלת בין היתר בניצולי שואה דרך המוזיקה.

רגע מרגש שחווית במוזיקה?
יש שניים שזכורים לי.
כאשר אמי נפטרה, התפטרתי מהעיתון בו כתבתי שנים לא מעטות. לאחר כמה שנים נסעתי וראיתי הופעה של יהודה פוליקר בים המלח, פתאום עיני דמעו והתחלתי לחייך. אמרתי לעצמי שלמרות המוות חיים ממשיכים והמוזיקה גורמת לאהבה ולחיבור בין אנשים.
וכאשר שמעתי לראשונה את שירו של יוני פוליקר "שונא לאהוב", השיר הראשון שהצלחתי להכניס לתחנת גלגלצ היו בעיני דמעות. הרגשתי שאני טובה ומצליחה לחדור את הפלייליסט האימתני


ומסר לסיום?
איש איש ודרכו שלו , דרך ארץ קדמה לתורה ויש לזכור תמיד מאיפה באנו כי כשם שאנחנו מצליחים בזכות הקהל והציבור כך אנו יכולים חס וחלילה גם לרדת.