להחרים את האוליגרכיות

הפניה של תלמידי ישיבת הר ברכה לבג"צ, הניסיון של יפעת ארליך להשיב למתקיפים הצעקניים בתוכנית מועצת החכמים, ההתלהבות של אנשי הימין מהתקפתו הבוטה (לחיוב) של דן מרגלית על ח"כ זחלאקה, הנסיונות של ראשי ישיבות ההסדר להגיע לפשרה עם שר הבטחון ועוד מלמדים שהציבור הדתי ימני עדיין לא הפנים את מהות המאבק שלנו במדינת ישראל. כאשר פונים לבג"צ, הרי שיש בעצם הפניה הכרה באובייקטיביות שלו, כאשר מנסים להגיע ל"פשרה" בנושא הוצאת ישיבה מההסדר יש בכך בכרה בסמכות של שר הבטחון לקבל החלטה כזו וכאשר "מנסים להשתלב" בתקשורת, יש בכך משום הכרה בעצם העובדה שבתקשורת יש איזון.
 
אי אפשר לטעון מצד אחד שהמערכות הללו רקובות או מושחתות ומצד שני לפנות לבג"צ להגנה. יש בכך סתירה פנימית גדולה ולא חיובית... זו טענה כפולה שנשמעת בציבור המון זמן. כמובן, אי אפשר להאשים את הממלכתים בכך, כי הם מאמינים בעצם היושר הבסיסי של המערכות הללו, ולכן הם פונים אליהם כשקשה להם. אולם מצד שני ישנם אנשים רבים שטוענים שאין יושר בסיסי במערכות הללו, שהם מוטים, במקרים רבים מושחתים ושאין מטרתם להביא צדק או אור לעולם- במקרה כזה- מדוע לפנות אליהם ולנסות להשתלב? מה זה נותן?

ברק, שר הבטחון, יכול להיות רק רע או טוב, או לא יכול להיות משהו באמצע. אם הוא אדם טוב, כל מגמתו לטובה והוא משתדל לעשות ככל יכולתו למען ישראל, אם הוא רע, הוא רע וןרוצה להזיק. הניסיון ללכת באמצע, בין הטיפות הוא טפשי ומציב את הימין הדתי באור מגוחך- מה קרה, אתם תמיד אומרים שבג"צ לא אובייקטיבי, אבל כשברק זורק ישיבה מההסדר אז פתאום אתם פונים לבג"צ? עכשיו המערכת היא בסדר?
לדעתי הגיע הזמן להתנתק מהמערכות, להבין שהן מושחתות ביסודן ולהפסיק להתייחס אליהם. אני לא טוען שצריך להתנתק מעם ישראל, להיפך. לדעתי עם ישראל לא שם ולא מאמין באנשים האלו... בואו נתחבר לעם הפשוט, לאנשים בשטח, ליהודים בהולכים בבוקר לבית כנסת או לכאלה שלא הולכים, אבל לא לאוליגרכיות המושחתות. זה לא מביא לנו כבוד וגם לא מביא שום טוב, כי האם מישהו ציפה ברצינות שבג"צ יחזיר את החלטתו של ברק לאחור?