תגובת הקרן החדשה לישראל לתחקיר שורש

בעקבות תחקיר שורש על הקרן החדשה לישראל, הפננו לאנשי הקרן מספר שאלות עומק. אנחנו מצרפים את השאלות וכן את התשובות של הקרן על פנייתנו-

השאלות שהפננו לאנשי הקרן-

1. תעודת זהות- מי ייסדו את הקרן החדשה ומה היו מטרותיהם הציבוריות?
2. כיצד לדעת הקרן היא יכולה לתרום לציונות הדתית בנושאים שונים?
3. כידוע בתוך הציונות הדתית ניטש ויכוח חריף מאד בנושא הגיור כשהמחנה הדתי לאומי נחלק לשניים. האם יש לכם עמדה בסוגיה חשובה זו והאם לקרן יש עמדה בסוגיית העולים לארץ שצריכים גיור כגון צאצאי יהודים ממדינות חבר העמים וכן הפלאש מורה מאתיופיה?
4. חינוך ממלכתי או חינוך פרטי. האם יש לעודד לדעת הקרן את מגמת החינוך הפרטי בארץ כגון למשל גופים דתיים לאומיים שהקימו את רשת נעם למרחב דעת מבינים ועוד. סוגיה זו קשורה גם לשאלה כיצד יש לשלב את עולי אתיופיה בחינוך הדתי? האם יש להכניסם ברמתם הנוכחית או שיש לערוך להם סדרה אחרת של שיעורים?
5. כיצד יש להתמודד עם בעיות סרבנות הגט המעסיקות מאד את הציונות הדתית לאחרונה וכיצד בכלל יש להתמודד עם פסולי החיתון הרבים שיש בארץ.
6. כידוע יש גורמים גם בציונות הדתית שמתנגדים נחרצות לנתינת מקום לזרמים הקונסרבטיביים והרפורמים בארץ. האם לדעת הקרן יש מקום להמשיך את המצב הקיים היום בתחום הדת בישראל או שאולי המצב הנוכחי לא נותן תמונה אמיתית של המציאות?
7. בתוך הציונות הדתית קיים ויכוח עקרוני בשאלת הלאומיות בישראל. האם יש להדגיש נושאים לאומיים על חשבון נושאים חברתיים (כגון התנחלויות, עלייה להר הבית, הדרה של האוכלוסייה הערבית מהשפעה פוליטית) או שיש לעסוק יותר בנושאים חברתיים כגון גמילות חסד סיוע לחלשים ועוד. האם לקרן יש עמדה בנושא?
8. האם סניף בני עקיבא בהתנחלות יכול לפנות אליכם לקבל סיוע כספי למשל בטיולים וכדומה? מה התנאים לכך?
9. באתר הקרן נכתב שהקרן תומכת בקולך, נאמני תורה ועבודה, ציונות דתית ריאלית. לכאורה גופים אלו אינם מזוהים עם עמדת הרוב בציונות הדתית. האם תמיכה רק בהם לא יוצרת אנטגוניזם בינכם לבין הציבור הציוני דתי בכללו? בנוסף גופים אלו מצהירים שהם מקבלים על עצמם את ההגמוניה האורתודוקסית של הרבנות הראשית. האם הצהרה זו לא בעייתית? במיוחד לאור עמדתה של הקרן בנושא המתנגדת להגמוניה כזו כפי שכתוב באתר הקרן?
10. מה עמדת הקרן ביחס למונופול של החברה קדישא על רוב בתי הקברות בארץ? האם מדובר במצב טוב?
11. לסיום איך רואה הקרן החדשה לישראל את השפעתה בתחום הדת בארץ? האם יש לכם חלום שהייתם רוצים להגשים? מה היא המדינה הראויה לפי השקפתכם?


להלן תשובות הקרן החדשה לישראל על השאלות הללו-

1. את הקרן החדשה לישראל יסדו ישראלים ויהודים אמריקאים אשר האמינו ופעלו למען ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית המיישמת את חזון מייסדיה המיוצגים במגילת העצמאות של מדינת ישראל. מייסדי הקרן כמו אלפי תורמיה ברחבי העולם האמינו ומאמינים כי מגזר אזרחי חזק הוא תנאי חיוני לקיומה של דמוקרטיה פעילה ותוססת.

2. התרומה של הקרן החדשה לציונות הדתית היא טיפוח הפלורליזם וריבוי הקולות בתוך ציבור זה, עידודו וחיזוקו של הקול / הזרם המתון בציונות הדתית.

3. לקרן אין עמדה הלכתית בנושא הגיור – כלומר, לקרן אין עמדה בשאלה איזה גיור תקף על פי ההלכה. יחד עם זאת, לקרן יש עמדה ברורה שנושא הגיור אינו צריך להיות במונופול אורתודוכסי ולא במונופול של הרבנות – כלומר, עמדת הקרן היא שהמדינה צריכה להכיר גם בגיור שעורכים הרפורמים והקונסרבטיבים וגם בגיורים שיערכו בתי דין אורתודוכסים לגיור שיפעלו מחוץ לרבנות.

4. עמדת הקרן היא בנושא זה היא מורכבת – בעקרון, העמדה היא שיש לחזק את החינוך הממלכתי ולא לעודד את התרחבות החינוך הפרטי על חשבון החינוך הממלכתי. יחד עם זאת, בהקשר הספיציפי של הציונות הדתית אנחנו חושבים שלצד חיזוק החינוך הממלכתי דתי יש מקום גם להקמה של מוסדות חינוך חצי פרטיים (מוכר שאינו רישמי) המבטאים אידאולוגיה דתית מתונה (למשל, בתי ספר לבנות ברוח פלך). הסיבה לכך היא שכיום יש חוסר שיווי משקל כאשר הרוב המכריע של בתי הספר הפרטיים בחינוך הדתי הם בתי ספר בעלי גישה חרדלי"ת ולפיכך יש מקום לפעול כדי לאזן את המצב. יחד עם זאת, בית ספר חדש שמוקם במסגרת כזאת אינו חייב להיות בית ספר מתבדל ומסתגר – כך, למשל, מדרשת קמה בירוחם (בית ספר לבנות ברוח פלך שאנחנו תומכים בו) מקבל את כל הבנות שפונות אליו ולא עושה סינון מפלה. לגבי השאלה של שילוב עולי אתיופיה – גם זו שאלה מורכבת. ראשית, ההחלטה שהם ילמדו בזרם הממלכתי דתי היא בעייתית מבחינתנו – לטעמנו היה צריך להשאיר את הבחירה בעניין להורי הילדים (כפי שיש בחירה לכל הורה שאינו אתיופי אם לשלוח את ילדו לבית ספר ממלכתי או ממלכתי דתי). יחד עם זאת, משנתקבלה ההחלטה לשלוח את כולם לבתי ספר דתיים אנחנו חושבים שכל בתי הספר הדתיים – כולל הפרטיים – צריכים לקלוט אותם באופן שווה. אין לנו עמדה לגבי השאלה אם יש לקבל אותם ברמתם הנוכחית או לערוך להם סדרה של שיעורי הכנה. יחד עם זאת, אנחנו סבורים שגם בין התלמידים שאינם אתיופים יש הבדלים גדולים מבחינת רמת הידע שלהם בתחומי היהדות השונים ולפיכך הדרישה שרק האתיופים יעברו שיעורי הכנה מעלה שאלות...

5. לגבי בעיית סרבנות הגט – כפי שיודעים רבים, קיימים פתרונות הלכתיים מגוונים שמאפשרים לפתור את הבעיה. הרכב הדיינים הנוכחי בבתי הדין הרבניים הוא הרכב עם הגמוניה חרדית שמרנית בנושאי הלכה ולפיכך לא סביר שבתי הדין יאמצו את הפתרונות הללו. לפיכך, עמדתנו היא שיש להפסיק את המונופול של בתי הדין הרבניים בנושאי נישואין וגיטין. אנחנו חושבים שיש לאפשר פעולה של בתי דין רפורמים, קונסרבטיבים ובתי דין אורתודוכסים שאינם קשורים לרבנות שיעסקו בסוגיות גירושין ויתנו גיטין שיוכרו על ידי המדינה (אגב, זה המצב, למשל, ביהדות אמריקה כבר שנים רבות ונראה שיהדות אמריקה מסתדרת עם מצב זה יפה מאוד...). לגבי שאלת פסולי החיתון – אנחנו תומכים בהכרה בנישואין אזרחיים בישראל. הכרה כזאת תפתור את הבעיה מאחר וכל פסולי החיתון יוכלו להינשא בנישואין אזרחיים ולקבל את כל הזכויות שמגיעות לזוג נשוי. לשיטתנו, מי שינשא בנישואין אזרחיים יתגרש גם בהליך אזרחי – כלומר, הוא לא יחוייב לעבור דרך בתי הדין הרבניים. אנחנו תומכים גם בהכרה בנישואין רפורמים, קונסרבטיבים וחילונים.

6. בהמשך לתשובות שלמעלה, עמדתנו היא שיש מקום ליחס שיוויוני והכרה בכל הזרמים. משמעות ההכרה המלאה היא הכרה בכל שירותי הדת שנותנים זרמים אלה (נישואין וגירושין, גיור), מתן הקצבות ממשלתיות שיוויוניות, הכרה מלאה ברבני הזרמים (היום רק רבנים אורתודוכסים מכהנים כרבני ישובים או ערים בשכר מהמדינה או הרשות המקומית – אנחנו חושבים שיש לאפשר גם לרבנים לא אורתודוכסים לכהן בתפקידים כאלה).

7. הקרן החדשה מחויבת, בכל פעילויותיה, לקידום נושאים חברתיים. כל הארגונים האורתודוכסים שאנחנו תומכים בהם – גם אם הם לא מצהירים זאת באופן מפורש – מבטאים בעצם הפעילות שלהם את התפיסה שנושאים חברתיים עומדים בראש סדר העדיפויות והקדימויות.

8. ראשית, אנחנו לא תומכים בתנועות נוער (לא בבני עקיבא וגם לא בשומר הצעיר). שנית, אנחנו לא תומכים ביוזמות מעבר לקו הירוק (גם אם יפנה אלינו ארגון פלסטיני מחברון אנחנו לא נתמוך בו). כך שסניף בני עקיבא מהתנחלות לא יוכל לקבל מאתנו תמיכה.

9. באופן עקרוני, אחד התפקידים המרכזיים של הקרן החדשה הוא לחזק את קול המיעוט בחברה הישראלית – ובמיעוט אין הכוונה כאן רק לערבים אלא לקבוצות שהן חלשות יותר ושקולן פחות נשמע בחברה הישראלית. כך, למשל, כשאנחנו תומכים בארגונים של הומוסקסואלים ולסביות אנחנו אולי לא מבטאים את עמדת הרוב בחברה הישראלית... גם כשאנחנו תומכים בארגונים ערבים הפועלים להשוואת זכויות לציבור הערבי בישראל אנחנו לא מבטאים את עמדת הרוב בחברה הישראלית... לפיכך, העובדה שהארגונים שציינת לא מבטאים את עמדת הרוב בציבור הציוני דתי היא לא בעייתית מבחינתנו, להיפך... יחד עם זאת, חשוב לציין גם על פי סקרים וגם ע"פ הניסיון מהשטח - שחלק גדול מהציבור הציוני דתי מוכן ומעוניין לשמוע את המסרים של ארגונים אלה.

לגבי הטענה שארגונים אלה מקבלים עליהם את ההגמוניה של הרבנות הראשית – ראשית חשוב לציין שתמיכת הקרן ניתנת עבור פעילויות, פרויקטים ותכניות. כאשר אנחנו מחליטים לתמוך בארגון אנחנו לא בודקים בציציותיו כדי לוודא שאנשיו מחזיקים בעמדות התואמת לחלוטין את תפיסת עולמנו.
יחד עם זאת, הטענה הזו אינה מדויקת. לשם דוגמא בשנה האחרונה אנחנו תומכים בשני ארגונים אורתודוכסים שפועלים להקים בית דין אורתודוכסי אלטרנטיבי שיפעל מחוץ לרבנות. מעבר לכך - בעקבות "משבר דרוקמן" נשמעו קולות רבים בציונות הדתית המערערים על ההגמוניה של הרבנות הראשית כך שלא מדובר רק בארגונים שאנחנו תומכים בהם.

10. אנחנו מתנגדים למונופול של חברה קדישא על בתי הקברות – במשך שנים רבות תמכנו בעמותת "מנוחה נכונה" שהצליחה להעביר כבר לפני למעלה מ 10 שנים חוק המאפשר הקמת בתי קברות אזרחיים שלא ינוהלו על ידי חברה קדישא. לצערנו, יישום החוק נתקל בקשיים רבים וכיום פועלים רק 3 בתי קברות כאלה – בבאר שבע, טבעון וכפר סבא. אנחנו מקווים שבתקופה הקרובה תהיה פריצת דרך בתחום זה ויוקמו עוד בתי קברות אזרחיים.

11. החזון שלנו בתחום הדת בישראל הוא של מציאות פלורליסטית ושיוויונית במסגרתה כל הזרמים ביהדות זוכים להכרה שווה על ידי המדינה ולמימון שיוויוני מהמדינה. אנחנו חושבים שהזהות היהודית היא משמעותית מאוד לחלק גדול מהאזרחים היהודיים של המדינה, ומאמינים שהחברה הישראלית צריכה להיות פתוחה ומקבלת יותר בנושאים של דת וזהות יהודית. אנו מאמינים כי פלורליזם דתי, וסובלנות הם ערכים חיוניים לקיומה של מדינה יהודית-דמוקרטית יציבה וכן לחיזוק הקשר בין ישראל ויהדות התפוצות.