החזירו את שליט. ואת פולארד

"...ושפטו את העם משפט צדק... צדק צדק תרדוף" (פרשת שופטים)

אפילו היועץ המשפטי לממשלה מתקשה בהגדרה האם הממשלה הנוכחית היא ממשלה לכל דבר ועניין, על כל הסמכויות וכל המשתמע מכך, או שהיא כבר בעצם חצי ממשלת מעבר, הנמצאת על קו התפר שבין שתי ממשלות, ובעצם מבחינה ציבורית ומוסרית, אין לה מנדט לבצע מהלכים דרמטיים ומשמעותיים. ראש ממשלה לפני פינוי כסאו - איננו ראש ממשלה שיכול לקבל החלטות שהשלכותיהן משמעותיות ביותר לגורל האומה.

למרות זאת התחושה היא שבשלהי החיים הציבוריים שלו - אולמרט מנסה כטובע שנאחז בקש - להספיק ולקדם עוד כמה מהלכים, אולי בכך ההיסטוריה תיטיב עימו. הוא רץ מהר לסוריה, לפלסטינים, לשחרר אסירים ולפזר הצהרות, אולי בסוף ייפול לידו איזה הסכם כזה או אחר כדי שיוכל להתהדר בו.

באווירה הזו, ובשעת הדמדומים וסיום הקריירה הן של אולמרט והן של נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש - אני רוצה לחזור ולהעלות את סוגית יהונתן פולארד .

פולארד הוא סוכן ישראלי רשמי עם תעודה רשמית של המדינה המכירה בו כסוכן שלה. פולארד נמק בכלא האמריקני כבר 23 שנים. עבריינים, מרגלים ופושעים גדולים ממנו כבר מזמן מזמן יצאו לחופשי. נשיאים מתחלפים, ראשי מדינות מסיימים את הקדנציה שלהם, מרגלים מקבלים חנינות, מדינות מחליפות שבויים - ורק פולארד עוד נמק בכלאו.

לא סוחר סמים, סוכן של ישראל
פולארד איננו סוחר סמים ואיננו פדופיל. פולארד איננו ראש מאפיה או איש מושחת. יהונתן פולארד הוא יהודי וציוני גאה, שפעל באופן רשמי כסוכן של מדינת ישראל. המידע שפולארד העביר לישראל לא יסולא בפז. רבים וטובים בישראל חייבים לו את חייהם בזכות המידע שהעביר על אמצעי נשק ועל תוכניות זדוניות של אויבי ישראל. מדינת ישראל הפעילה אותו, נהנתה ממנו, התברכה במידע שהעביר - אך לבושתנו, כפי שעשתה למשתפי"ם, וכפי שעשתה ללוחמי צד"ל, וכפי שעשתה למדחאת יוסוף בקבר יוסף - ברגע האמת - הפקירה המדינה גם אותם וגם אותו. את אלו ששיתפו פעולה וכרתו איתה שותפות גורל- את אלו השליכה המדינה ביום פקודה ככלי ללא חפץ.

ראשי ממשלות ישראל בעשרים ושלוש השנים האחרונות התעלמו בפולארד. גם אלו שעשו אולי משהו בנידון- עשו זאת בשפה רפה ומגמגמת. כשהם באמת רצו לקדם איזה עניין- הם ידעו טוב מאד איך להפוך את זה לקמפיין וללחץ ציבורי - אך כשזה הגיע לפולארד - פתאום קול דממה דקה. אדישות. התעלמות. בגידה בסוכן.

עתה זה הזמן. שלהי קדנציה של מנהיגים זה עת רצון. זמן לפיוס, ללב טוב, ולפעול לפנים משורת הדין. כך נהג קלינטון למשל כשחנן עבריינים לפני סיום הקדנציה, וכך נהגו גם מנהיגים אחרים.

פולארד הוא אחינו. מבחינתי אין שום הבדל בין גלעד שליט ליהונתן פולארד. שניהם נשלחו מטעם המדינה לבצע שליחות ביטחונית, ועל המדינה מוטלת החובה להחזיר אותם הביתה. גלעד שליט כבר 800 יום בשבי, ויהונתן פולארד בשבי כבר 23 שנים.

אז אם כבר אולמרט או בוש מחפשים לעצמם עוד כמה הישגים ומחטפים קטנים לקראת סוף הקדנציה, אם לפי דבריהם- כל זמן שהם בתפקיד יש להם מנדט לקדם מהלכים. אם הם אכן מנהיגים המייצגים מערכת שלטון וחוק ומוסר וערכים - אזי אין יותר נכון, ראוי, מוסרי וערכי מלחון את פולארד מייד.

פרשת שופטים עוסקת בצדק. המילה צדק, כפי שגם מופעי בציטוט למעלה חוזרת שוב ושוב בפרשה בפרט ובתורה בכלל.

המראה שלנו
צדק - זה הדבר האחרון שנעשה עם יהונתן פולארד. לא מהצד הישראלי ולא מהצד האמריקני. הישראלים הפקירו אותו וזרקו אותו לכלבים, והם מצידם נהנים להתעלל בו, לשבור את רוחו, להקשות על חייו. למרות שאפילו מרגלים אחרים ו'מסוכנים' לדבריהם לא פחות ממנו שוחררו, משום מה כשזה מגיע לפולארד - היחס אליו הוא כאל אויב אנושות, וכסכנה קיומית לשלום כדור הארץ.

פולארד הוא המראה שלנו. הוא המבחן הערכי והמוסרי של כל אחד מאיתנו כפרט ושל המדינה ככלל. פולארד הוא סוכן ישראלי שהמדינה הפקירה והותירה פצוע ומדמם זה 23 שנים.

מצבו הבריאותי קשה. סכנה נשקפת לחייו. אם חלילה יקרה ליהונתן משהו מבלי שהמדינה תצליח להוציאו לחופשי - יהיה זה כתם מוסרי נוראי בל ימחה על מצפונו של כל אחד מאיתנו ועל מצפונה של המדינה.

אין שום סיבה בעולם להמשיך ולהחזיק אותו בכלא. מדינת ישראל משחררת מחבלים, רוצחים וארכי פושעים כמחווה של רצון טוב. איפה מחוות הרצון הטוב של הצד השני ? לא הערבי, האמריקני. איפה הפתיחות, הגמישות, הויתור וכל אותם ערכים הנדרשים מאיתנו במשא ומתן עם הערבים - מדוע האמריקנים והאירופאים לא מיישמים את כל זה גם ביחס לפולארד, ודאי שאחרי 23 שנה?

פולארד הוא נייר הלקמוס ואבן הבוחן שלנו כחברה. האם אכן אנו חברת אנשים מוסרית מצפונית וראויה, או שמא הפכנו להיות אוסף של פרטים המשתמשים וזורקים לאחר השימוש, גם את החברים הסוכנים והשותפים.

חודש אלול הוא זמן של תשובה. שלהי קדנציה זה עת רצון. אם אכן אנו עם כל כך רגיש למצוות פידיון שבויים, וכל כך רגיש לעשות מחוות הומאניות, וכל כך רגיש למערכת הערכים שלו - יהונתן פולארד הוא המבחן והאתגר שלנו. שיחרורו הוא הצדק המשפטי והמוסרי הגדול ביותר.