סמים וספורט, האם אפשר להפריד בין השנים?

אולימפיאדת בייג'ין היתה, כצפוי, המהירה, החזקה והגבוה מכל אירועי הספורט שקדמו לה. למעשה, כמעט בכל אירוע ספורט ישנה התקדמות גדולה של השחקנים והמתחרים שמגיעים לשיאים חדשים. אולם, בחלק ממקצועות הספורט, כמו רכיבה על אופניים, ישנה נסיגה מסויימת בהישגים בשנים האחרונות, הנובעת מהחמרת הפיקוח על שימוש בסמים בספורט. מה שמעלה את השאלה האם ההישגים הגדולים במקצועות האחרים נובעים מזה ש"לא תפסו" את השימוש בסם או מהגברת האימונים והלחץ.

הבעיה היא שהסמים די הפכו להיות חלק מהספורט. די היה לצפות בחלק מהמתחרים באולימפיאדה האחרונה כדי לראות את העקבות של שימוש בחומרים "לא טבעיים" כדי להצליח בספורט. הגוף די מעוות, השרירים העליונים מפותחים בצורה לא הגיונית ועוד...

ניתן להתווכח עם המדיניות הסינית, של משטרי אימונים מטורפים, ילדות שמאבדות את ילדותן תחת מאמנים רצחניים או ילדים שמיועדים מגיל אפס להקדיש את חייהם לספורט. מה שהביא להישגים המשמעותיים של סין באולימפיאדה האחרונה. אולם לגבי השימוש בסמים ישנה אחידות דעים שמדובר על מעשים לא ספורטיביים ואסורים.
הבעיה היא שככל שהתופעה גדלה, הרי שקשה למתחרים שרוצים לשמור על ניקיון ידיים להתמיד בכך. כאשר "כוולללם" משתמשים בסמים, הרי שמתחרה שרוצה להצליח חייב להפוך לחלק מהשיטה, כמו שאמר מאמנו של בן ג'ונסון, שזכה במדליית זהב ואיבד אותה לאחר שהתגלה שהוא השתמש בסמים- "זה היה או להשתמש או להפסיד". פשוט עד כדי כך. בתחרויות קבוצתיות הלחץ על כל מתחרה הוא אף גדול יותר, מכיוון שהמתחרה חושש שמא חבריו לקבוצה יחרימו אותו, או שהמאמן ישליך אותו מהקבוצה אם הוא יחשוף את השימוש בסמים.

באופן כללי, סמי הספורט מתחלקים לכמה סוגים-
ישנם סמים שמטרתם להגביר את הכדוריות האדומות בדם, מה שמאפשר לדם להעביר יותר חמצן וממילא לתת לשרירים יותר כח.
סמים אחרים משמשים כמשככי כאבים, וממילא נותנים לשחקן "עוד קצת כאב" בדרך למטרה.
סוג אחר של סמים בונה את השרירים ואת העצמות בצורה טובה יותר, אחרים נועדו להקטין את משקלו של המתחרה ב"שקילות" שלפני תחרויות.
ועוד...
ישנו גם סוג שלם של סמים שנועד להסתיר את העובדה שהתחרה לקח סמי ספורט לפני התחרות או במהלך האימונים.

לא תמיד ניתן בכלל לגלות את הסמים. כך, לדוגמא, נהגו רוכבי אופניים להקיז את הדם של עצמם במשך כמה חודשים לפני התחרות ולהחזיר אותו בעירוי בזמן התחרות עצמה- בצורה כזו הם מגבירים את כמות כדוריות הדם האדומות בגופם ואת היכולת להכיל ולהעביר חמצן... בבדיקות דם, יהיה כמובן קשה מאוד לגלות את השימוש בטכניקה הזו, מכיוון שמדובר על דמו של הרוכב עצמו.

כל הסמים האלה מסוכנים מאוד לגוף, וחלקם יכולים לגרום אף למוות... שני אלופי רכיבה הולנדים מתו לאחר שניסו לקחת סמים שהגדילו את כמות כדוריות הדם שלהם באופן משמעותי... אולם גם אחרים גורמים לתופעות לוואי קשות, החל מפצעים על פני הגוף וכלה בעיוותים קשים ופגיעות בכבד, לבלב, לב ועוד. אפילו השימוש בדם של עצמך לצורך סימום הוא מסוכן, מכיוון שכמויות גדולות מידי של כדוריות אדומות במשך זמן ארוך גורמות לדם סמיך וממילא לסכנה גדולה של קרישי דם או ללחץ אדיר על הלב.

ככלל, ככל שהספורט דורש יותר סיבולת, הרי שהשימוש בסמים גובר, כך הפכו רוכבי האופניים והשחיינים למרחקים ארוכים ל"מלכי" השימוש סמים. כאשר באופן כללי, רוכב אופניים יכול להגביר את יכולתו בכמעט 10% כאשר הוא משתמש בסמים למיניהם, ומאחר שתחרויות רבות מוכרעות על שברירי שניה, הרי שלעשרה אחוזים יש משמעות אדירה. לשחקן מקצועי, המתפרנס מהתחרויות ומפרסומות, המשמעות יכולה להיות ההבדל בין להיות מיליונר לבין להיות נהג משאית בלילות. כך שהפיתוי להיות חלק מהמערכת ולשתוק הוא עצום...

התחרות בין צורכי הסמים ובודקי הסמים היא גדולה מאוד, כאשר תמיד יש למתחרים יתרון של ההולכים בראש... מה שמפעיל לחץ אדיר על שאר המתחרים להשתמש גם הם. על פי הגדרת מחקר של ה"סיינטיפיק אמריקן", הרי מי שקוטף את הפירות יהיה תמיד לפני מי שאוכף את הכללים... כך שהבודקים והמשתמשים נמצאים לכודים במירוץ חימוש בלתי פוסק שבו יש תמריץ גדול בהרבה למתחרים.
מומחים לעניין הסמים בספורט טוענים שכדי למנוע את התופעה יש להשתמש בכלים ש"יהפכו" את המשוואה. לספורטאי צריך להיות ברור שהרווח מלקיחת הסמים הוא קטן בהרבה מהסיכון האדיר שהוא נוטל. כיום, לדוגמא, נהוג להשעות שחקן שנתפס משתמש בסמים למשך שנה או שנתיים, לדעת המומחים יש להשעות אותו לתמיד. פעם אחת נתפסת- ואתה בחוץ לנצח. יש להטיל עונשים קבוצתיים על כל קבוצה שבה נתפס משתמש בסמים, מה שיעזור לשבור את קשר השתיקה בקבוצות גדולות ויש להגדיל מאוד את מספר הבודקים והבוחנים.

כיום, כך זה נראה, יותר משתלם להיות משתמש וחלק מין התחרות, מאשר לוותר עליה מראש...