נ"ה-תנאי יסודי לזיכוי ההדדי של המצוות/שתי סיבות לחשיבות של אהבת ישראל

פרק נ"ה

-       רגע רגע. יש תנאי. אותה נשמה כללית לא מתגלה בפועל בכל היהודים לחבר אותם להיות אחד בפועל ובכך לְזַכּות זה לזה את המצוות שכל אחד מקיים ללא קיום של תנאי יסודי.

-       איזה תנאי?

-       זו לשון ספר "שם משמואל"[1]:

    "כל זה הוא באיש המתאחד בכלל ישראל, שכל ישראל הם לו כאילו הם אבריו ואוהב אותם כגופו, וזה ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה, וחשוּב לו כאילו קיים כל המצוות אפילו מצוות שישנן רק בכהנים או במלך וציבור,

הכול מסייע להשלים את אברי נפשו, ומובן שאם חס ושלום יש שנאה ביניהם שוב אין אחד נסתייע מחבירו ונשארים בעלי מומין ומחוסרי איברים ועבודתם פסולה" (שם).

-       אני מבין מדבריו שהתנאי הוא שיהודי יאהב את כל ישראל ויחשוב וירגיש בלבו שהוא אכן מחובר לכל היהודים ממש והוא דבר אחד איתם.

-       נכון מאד. ציינת שני דברים: א. אהבה לכל ישראל. ב. מחשבה והרגשה – מוּדעוּת – שכל היהודים הם דבר אחד. אתה צודק בשניהם אך חשוב לי להבהיר שיש הבדל ביניהם: העיקר זו האהבה עצמה. למוּדעוּת לנשמה הכללית, יש אמנם חשיבות גדולה ועצומה, אך גם בלעדיה יש חיבור לכלל ישראל.

אך אתה בהחלט צודק בדבריך, שכדי להיות יהודי שלם צריך בהחלט גם להיות מוּדע לכך שהנשמה הכללית מתגלה בכל היהודים והופכת אותם להיות אחד ומכוח זה לאהוב את כל היהודים.

    האוהב את כל ישראל כגופו ומתאחד איתם במחשבה, דיבור, רגש ומעשה יתחבר על ידי אהבה זו לנשמה הכללית ולכל ישראל ומתוך כך, כל המצוות שהם עושים יהיו שייכות גם אליו וכאילו הוא קיים אותן. רק נפשו של יהודי כזה תהיה שלמה.

-       זה מדהים! פשוט מדהים! עד כדי כך!

-       אמת. בכך, כפי שכתב ה"שם משמואל", מובן מדוע "ואהבת לרעך כמוך" זה כלל גדול בתורה. אם אתה מקיים את מצוות "ואהבת" הרי כאילו קיימת את כל תרי"ג המצוות ולכן הנפש שלך שלמה על כל רמ"ח אבריה הרוחניים. אך אם אתה לא אוהב יהודים, הרי שגם אם אתה מקיים את המצוות שאתה יכול, עדיין את רוב המצוות אתה לא יכול לקיים ולכן נפשך לא שלמה אלא חסרה ביותר.

כל זה מצטרף למה שהסברנו באחד השיעורים הקודמים (פרק מו') שעצם החיבור לכל היהודים ולנשמה הכללית ממלא את האוהב עוצמה, כח וגבורה. הוא הופך להיות חלק מדבר עצום וכביר.

-       וזה מסביר מדוע אהבת ישראל היא תנאי הכרחי לכל המתנות?

-       בהחלט. עצם החיבור לנשמה הכללית וכן השלמת הנפש וכוחותיה על ידי קיום כל התרי"ג מדבקים אותו בקב"ה ומתוך זה מתווספת בו קדושה עליונה ונפלאה, וכוחות אלוקיים אדירים ממלאים אותו.

אדם כזה זוכה לאהבת ה' וליראתו, לתורה, לרוח הקודש, לסייעתא דשמיא וכדומה. הוא ראוי לארץ ישראל, לירושלים ולבית המקדש. שלמות זו מסייעת לו להבין את התורה כהלכה ולכוון לאמת, לזכור אותה, להפנים אותה ולאהוב אותה.

-       עד עכשיו הרב דיבר על המישור של הפרט. כיצד אהבת ישראל שקיימת ביהודי משפיעה עליו שלמות ותעצומות נפש ואז הוא ראוי ומוכן באופן אישי לקבל תורה ולהתקדש וכד'.

אך העניין עדיין לא מובן במישור הכללי. כיצד ומדוע ריבוי אהבה בעם ישראל הופך את האומה כאומה להיות ראויה לקבל תורה, ארץ ישראל, ירושלים וכד'.

-       אחדות בעם ישראל משפיעה שלמוּת לא רק על אנשים פרטיים אלא גם על האומה בכללה. על ידי האחדות, עם ישראל מְתַפְקד טוב יותר – הוא בריא וחזק יותר והוא מוסרי ואלוקי יותר. הוא מצליח למלא את השליחות שלו בעולם והוא מצליח להתמודד עם קשיים וניסיונות בדמות השפעת תרבויות זרות, אויבים מבית ומבחוץ וכד'.

-       כיצד זה קורה?

-       נתחיל בהסבר הפשוט ובשיעורים הבאים נמשיך בעזרת השם להסבר המורכב יותר, ושניהם אמת.

    כאשר יש אחדות בעם ישראל מתרחשות שתי תופעות:

    א. הולכים ומתרבים בעם ישראל יהודים צדיקים אוהבי ישראל בכל ליבם ונפשם. אהבת ישראל שבליבם של אותם צדיקים, השלימה ותיקנה את נשמתם, כיוון שהמצוות שקיימו כל היהודים בכל הדורות עולות גם להם ונחשב שהם קיימו את כל התרי"ג. ככל שירבו יהודים כאלה בעלי עוצמה רוחנית כך הכוח של עם ישראל ילך ויגדל ואז הוא יוכל לקבל תורה, ארץ ישראל, ירושלים ובית המקדש.

    ההשפעה שלהם על העם תהיה הן על ידי נשיאת דברי מוסר והתעוררות, נתינת עצה ותושייה, לימוד תורה והנהגה בכל תחומי החיים, והן על ידי השפעה פנימית על נשמתם של כל היהודים בעקבות החיבור הנשמתי ביניהם.

    ב. האהבה בעם ישראל הולכת ומתרבה. יהודים יותר אוהבים יהודים. כל היהודים אוהבים את כל היהודים. אהבה לצדיקים, לבינונים ואפילו לרשעים. גם אם לא אהבה גמורה, לפחות אהבה משמעותית. התוצאה מאהבה הולכת וגדלה זו תהיה, שכל היהודים כולם ילכו ויבריאו וישלימו את תיקון נשמתם, לכל הפחות באופן חלקי, ועל ידי כך ילכו ויתקרבו יותר ויותר לקב"ה, מה שכמובן ישפיע לטובה על מצבה של האומה.

-       אפשר אולי משל שימחיש את העניין יותר?

-       בבקשה: בגוף האדם יש הרבה אברים שמחוברים זה לזה במערכת עצבים ובכלי דם שמובילים חלקיקים ממקום למקום. על מנת שהגוף יתפקד היטב צריך שהצינורות המקשרים בין האיברים יהיו פתוחים והדם יזרום בהם במהירות וללא מעצורים.

ככל שהמעברים יהיו רחבים יותר ופתוחים יותר כך הגוף יתפקד טוב יותר. כאשר המעברים פתוחים, חיידקים טובים עוברים מאבר לאבר ומתא לתא. וכן עוברים חלקיקים שהגוף זקוק להם לבניין התאים הפרטיים, כגון חלבונים ופחמימות. באופן שכל חלקי הגוף מקבלים את כל החומרים שהם זקוקים להם לבניית התאים.

-       את הנמשל אני כבר יכול להבין לבד. הגוף הוא עם ישראל והתאים של הגוף אלו הם היהודים הפרטיים. כל היהודים קשורים זה בזה ובעצם מעבירים מאחד לשני את המצוות שהם עושים וככה כל יהודי מקבל את כל המצוות שהוא זקוק להן לבניית נפשו האישית. צריך שהיהודים יהיו מגובשים ביניהם ויאהבו זה את זה על מנת שהכוחות של אחד יעברו לשני ויחזקו אותו וכן ההיפך.

-       נכון מאד. ברצוני להשלים קצת יותר את התמונה ולהמשיל את שתי התופעות שהזכרנו:

    א. ככל שיהיו יותר אברים בריאים וחזקים כך הגוף יתפקד טוב יותר, על אף שחלק מהאברים חולים וחלשים. האברים הבריאים בעלי המערכות שמתפקדות היטב, גם מחזקים את האברים החלשים יותר וגם "מפצים" על חולשתם של אותם אברים חלשים בתפקוד הכללי של הגוף, ומצליחים לגרום לכך שהגוף יְתַפְקד היטב.

    ובנמשל: ככל שיתרבו בישראל יהודים צדיקים אוהבי ישראל שנפשם שלמה כך הגוף של האומה הישראלית יתפקד טוב יותר. הן משום שאותם צדיקים המתוקנים בנפשם ונשמתם מחזקים את החלשים יותר ומשפיעים עליהם קדוּשה וטהרה, והן משום שתִפקודם המצוין "מפצה" על חולשת תפקודם של הפחות שלמים, והאומה הישראלית מצליחה למלא את שליחותה בעולם ולהתגבר על קשיים, מחלות וניסיונות.

    ב. ככל שהמעברים בין כל התאים ובין כל אברי הגוף יהיו פתוחים יותר כך הבריאוּת של האברים תלך ותגדל על ידי זרימת כל החלקיקים הנצרכים לבניית התאים, חיזוקם ושגשוגם, מה שישפיע על בריאותו של הגוף באופן כללי.

    ובנמשל: ככל שהיהודים יאהבו יותר זה את זה, כך יתחזקו הקשרים הרוחניים ביניהם, וההשפעה ההדדית של המצוות – המזון הרוחני של הנשמה - תהיה גדולה יותר. בעקבות ההשפעה הזאת, מצבם הרוחני של כל היהודים ילך וישתפר, מה שיגרום לחיזוק האומה בכללה.

 

[1] על פי התפיסה של המהר"ל על "כלל ישראל", דבריו של השם משמואל מוכרחים. בחרתי להביא את דבריו של השם משמואל כיוון שהם חדים וחריפים.