נ"א - יישוב חלק מהשאלות / מה הייתה המטרה של ר"ע ובמה זה תלוי

פרק נ"א

    אחרי ההקדמה הזאת אנחנו כבר יכולים לענות לעצמנו על חלק מהשאלות. הייתה בשמיים הקפדה גדולה מאד על תלמידיו של ר' עקיבא על שלא נהגו כבוד מספיק זה בזה, משום שמהם הקב"ה דרש יותר מאחרים, כיוון שלהם אין תירוץ מדוע לא הקפידו על כבוד חבריהם.

-       עכשיו זה די ברור. כשיש לך רב שמלמד אותך ש"ואהבת לרעך כמוך" זה כלל גדול בתורה, ואתה בכל זאת לא מספיק מכבד את החבר שלך, יש לך בעיה חמורה. בנושא הזה לא היית צריך להיכשל.

-       ובמיוחד שר' עקיבא לא רק אמר שזה כלל גדול ואחר

כך עבר הלאה לנושא אחר. חייבים לומר שהוא התייחס אל הכלל הזה בהתאם. בישיבה של ר' עקיבא, המצווה הזאת של "ואהבת" תפסה מקום מאד חשוב ונכבד. למדו עליה והעמיקו בה.

    ואפילו יותר מזה! לתלמידי ר"ע הייתה דמות עצומה שממנה הם היו אמורים ללמוד. ר' עקיבא היה נאה דורש ונאה מקיים, ואת המצווה הזאת באופן מיוחד הוא עשה בגדלות עצומה ונפלאה. אהבת ישראל בערה בו, והיה להם ללמוד ממנו. עם רב כזה, אין תירוצים!

-        ההסבר הזה עונה רק על חלק מהשאלות. מה עם השאר?

-       לצורך כך צריך להזכיר פרטים נוספים על ר' עקיבא. ר"ע חשב שבר כוכבא הוא המשיח, ולכן התנדב להיות נושא כליו (רמב"ם הל' מלכים יא,ג), ושלח את תלמידיו להיות חיילים בצבאו.

-       ההתנהגות הזאת מובנת. הרומאים הציקו ליהודים ואסרו עליהם לקיים מצוות, ולא הייתה לר' עקיבא ברירה אלא לשלוח את תלמידיו לעזור לעם להסיר את עוֹל רומי. וגם כדי לחנך אותם לשאת בעול עם הצבור ולא להתנתק מהעם.

-       אם אלו הן הסיבות היחידות, מדוע הגמרא מזכירה שר' עקיבא חשב שבר כוכבא הוא המשיח? חייבים לומר שר' עקיבא לא רק רצה להסיר את עוּלה של רומי בכדי שעם ישראל יוכל לקיים מצוות, אלא הוא גם רצה להביא את הגאולה השלמה, לא פחות מכך! והכל מתוך אהבתו הגדולה לעם ישראל.

-       לא פשוט!

-       אכן, לא פשוט בכלל! ר"ע רצה שהמשיח יבוא ואִתו תבוא הגאולה השלמה ויבנה בית המקדש, שנחרב שישים שנה קודם לכן, ולצורך כך הוא עשה מאמצים כבירים. הוא נידב את עצמו גם כדי להיות שותף וגם כדי להראות דוגמא אישית, ושלח את כל תלמידיו אל הצבא.

    עמדו על הפרק דברים חמורים ומשמעותיים ביותר. ר"ע ידע שאם המשיח והגאולה לא יבואו בתקופה הקרובה אזי כל ישראל יצאו לגלות ארוכה של מאות ואולי אלפי שנה. ר"ע ידע, שהגלות הזאת היא לא משהו שיתרחש בעתיד הרחוק אלא היא ממשית מאד ומתרחשת למול עיניו. הוא רואה שכבר שישים שנה, מאז חורבן בית המקדש, מתרחשת ירידה של יהודים מארץ ישראל, והוא מבין שעליו לפעול כמה שיותר מהר ולא לחכות לדור אחר. הוא גם יודע, לפי התיאורים בתורה[1], שהגלות הזאת תהיה קשה עד מאד, וכנראה שהתקופה שלו הינה ההזדמנות האחרונה למנוע אותה.

-       אולי אפשר להוסיף שמאז החורבן עברו בערך שישים שנה, מספר שנים שדומה מאד לזמן של גלות בבל שהתרחשה לאחר חורבן בית המקדש הראשון, וזה לימד את ר' עקיבא שניתן לקצר מאד את תקופת הגלות. וכמו שהגלות הראשונה הסתיימה לאחר שבעים[2] שנה בבניית בית המקדש, כך גם יכולה להסתיים הגלות השנייה לאחר שבעים שנה, בבניית בית המקדש השלישי.

-       יפה מאד, בהחלט יתכן.

-       אך איך המהלך הזה קשור למה שהזכרנו למעלה שתלמידיו של ר' עקיבא מתו בגלל שלא נהגו כבוד זה בזה. איך הרב מקשר בין התוכנית של ר' עקיבא להביא את הגאולה לבין מותם של תלמידיו?

-       הקשר הוא נפלא ומדהים. ר' עקיבא יודע בדיוק בגלל מה נחרב בית המקדש ונכבשה ארץ ישראל ביד הרומאים. הוא לא חושב שמספיק לצאת למלחמה ברומאים ולשלוח את התלמידים שלו להיות בצבא בר כוכבא. הוא יודע את שורש הבעיה ולכן גם את שורש התיקון.

-       לא הבנתי על מה הרב מדבר, איזו בעיה ואיזה תיקון?

-       ר' עקיבא הוא אדם שרואה למרחקים ומתכנן תכניות ארוכות טווח כיצד להביא את הגאולה. ברור לר' עקיבא שהגאולה ובנין בית המקדש לא יתחילו מהמלחמה והניצחון על הרומאים.

    המלכות המתחדשת של בר כוכבא והניצחון על הרומאים הם רק תוצאות סופיות של מהלך רוחני פנימי של חזרה בתשובה שעם ישראל צריך לעבור. אם עם ישראל יתקן את הסיבה שבגללה נחרב בית המקדש, אזי הוא יוכל לגבור על הרומאים ולבנות את בית המקדש ואפילו להביא את הגאולה השלמה. אך אם עם ישראל לא יתקן את השורש של החורבן, לא יעזרו לבר כוכבא אפילו מיליון חיילים.

 

[1] לפי פירוש הרמב"ן, פרשת בחקותי רומזת לגלות הראשונה ופרשת כי תבוא רומזת לגלות השנייה.

[2] ליתר דיוק: הגלות החלה להסתיים לאחר חמישים ושתים שנה בעליית זרובבל כמסופר בתחילת ספר עזרא, והסתיימה לגמרי רק לאחר שמונה עשרה שנים נוספות בבניין בית המקדש השני.