נ"ד - ביאור נפלא ומעמיק מדוע אחדות היא תנאי לקבלת תורה

פרק נ"ד

-       הרב אמר שהוא יסביר מדוע אחדות, דהיינו ריבוי אהבה, הינה תנאי לקבל תורה ומתנות נוספות. אפשר עכשיו?

-       עוד הקדמה אחת ואז אעשה זאת בעזרת ה'.

בוא נסתכל על מצוות התורה. הקב"ה נתן לנו את כל התורה על מנת שנקיים את כולה. נכון?

-       נכון!

-       אם ככה, תגיד לי בבקשה, למה אתה לא מקיים את מצוות ברכת כוהנים?

-       אני לא יכול. אני לא כהן.

-      

ומה עם מצוות שמיטת הארץ?

-       אין לי שדה.

-       האם אתה יכול להביא קרבן יולדת?

-       לא!

-       יש הרבה מצוות שרק הכהנים מצוּוִים עליהן. או הרבה מצוות שמוטלות רק על חכמי הסנהדרין הגדולה או הקטנה. יש מצוות שמוטלות רק על מלך או רק על כהן גדול. וישנן כאלו שמוטלות רק על גברים או רק על נשים.

-       אני מבין מדברי הרב שכל אחד מאיתנו לא יכול לקיים אפילו את רוב המצוות?

-       נכון מאד. אפילו לא את הרוב. אז איך הקב"ה מצווה אותנו על מצוות שאנחנו לא יכולים לקיים?

-       אולי הכוונה היא שכל יהודי יקיים רק את המצוות ששייכות אליו?

-       לפי הצעתך, לכל יהודי יש מספר אחר של מצוות. אתה סבוּר שאין מספר קבוע של מצוות שכולנו מצווים בו?

-       נכון.

-       אז מדוע חכמים קבעו שיש תרי"ג מצוות באופן כללי, שמתוכן רמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה? הרי אין שום אדם שיכול לקיים את כולן. חכמינו במסכת מכות (כד.) למדו את המספר תרי"ג מהפסוק "תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב". תורה בגימטריה זה שש מאות ואחת עשרה, שזהו מספר המצוות שנאמרו לנו על ידי משה רבנו ככתוב "תורה צִוה לנו משה". הוסף עליהן את מצוות "אנכי ה' אלוקיך" ו"לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני" שנאמרו מפי הקב"ה והרי לך שש מאות ושלוש עשרה מצוות.

-       זאת אומרת, שכל היהודים מְצוּוִים בכל השש מאות ושלוש עשרה, אלא שבפועל כל אחד יקיים מה שהוא יכול?

-       נכון. מצוות התורה הן לא ליהודי פרטי אלא לעם ישראל כולו, שצריך לקיים אותן כעַם אחד[1] שקיבל משימה לקיים את כל התרי"ג. יותר מזה, כתוב בספרים הקדושים שכנגד רמ"ח מצוות עשה יש רמ"ח אברים באדם וכנגדם יש רמ"ח אברים רוחניים בנשמה של היהודי. כל מצווה כנגד אבר גופני ואבר רוחני.

    עוד כתוב, שרמ"ח אברי הנפש הרוחניים הנצחיים לא יכולים להיות שלמים אלא רק אם היהודי יקיים את כל הרמ"ח מצוות עשה. וכתב מהרח"ו תלמיד האר"י הקדוש, שלכן משה רבינו התחנן להיכנס לארץ ישראל בשביל לקיים מצוות התלויות בארץ מפני שהיה יודע שלא ניתן להשלים את כל אברי הנפש ללא קיום כל המצוות.

-       אז איך תושלם הנפש של כל אחד מעם ישראל, הרי היא יכולה לקיים רק חלק קטן מהמצוות?

-       כתוב בספר "שם משמואל" בלשון הזו:

    "מפני שכל ישראל הם כגוף אחד ממש וכל מצוה שאדם עושה היא בשם כל ישראל, ונצטרפו כל המצוות מכל ישראל יחד, ואפילו מאותם שכבר נפטרו לעולמם, כי כל בשמים הוא למעלה מהזמן" (דברים קסב).

    וכן כתב בלשונו הנפלאה והמתוקה רבינו יוסף חיים זצ"ל בספרו "בן איש חי":

    "כי ישראל – כל אחד מהם צריך לקיים רמ"ח מצוות, וזה אי אפשר שיעשה כל אחד רמ"ח מצוות עשה, אך על ידי אהבה שיש בישראל בין זה לזה, כל אחד יהיה נשלם ברמ"ח ממעשה חברו.

    ולכן רמ"ח הם אותיות "רחם", כי "רחם" הוא תרגום של אהבה, לרמוז: רמ"ח מצוות נשלמין אצל כל אחד ואחד על ידי "רחם", שהוא אהבה שיש בין זה לזה" (פרשת וארא שנה א').

    וכן בלשונו הקדושה של רבנו אור החיים הקדוש –

    "כי כאן עשה הכתוב מחברת הכללות בקיום התורה, והראה כי בני ישראל יזכו זה לזה, והתורה נתנה להתקיים בכללות ישראל. כל אחד יעשה היכולת שבידו ויזכהו זה לזה.

    ואולי כי לזה רמז באומרו ואהבת לרעך כמוך, פירוש: לצד [בגלל] שהוא כמותך, כי בשלומו ייטיב לך ובאמצעותו אתה משלים שלימותך, ואם כן אינו אחר אלא אתה עצמך וכאחד מחלקיך.

    ובזה מצאנו נחת רוח, כי ה' צווה תרי"ג מצות ומן הנמנע שימצא אדם אחד שישנו בקיום כולם. וזה לך האות [הוכחה] כהן ולוי וישראל ונשים יש מצות עשה בכהנים שאין מציאות לישראל לעשותם ויש מצוות לישראל שאינם בכהנים וכן בלויים וכן בנשים ומה מציאות יש ליחיד לקיימם להשלים תיקון לרמ"ח איבריו ושס"ה גידיו אשר יכוונו להם?

    אלא ודאי שתתקיים התורה במחברת הכללות ויזכה זה מזה והוא מה שאמר הכתוב כאן "ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה ה', כינה לכולם יחד מעשה כולם, הגם שמהם הביאו הנדבה, מהם עשו מלאכה, [בכל זאת] יאמר על כללותם שעשו הכול.

    וסמך מאמר זה למלאכת הבגדים אשר עשאום יחידים מישראל להעירך [ללמד אותך] כי על פרט זה יאמר שעשאוהו בני ישראל באין הבדל, ומעתה כל אחד מישראל הביא כל הי"ג מינים שבנדבה ועשה כל המלאכות האמורות" (פרשת פקודי, שמות לט,לב).

-       זאת אומרת, כל יהודי יקיים את המצוות שהוא מחויב בהן ויחשב כאילו גם היהודי השני, שפטור מהן, קיים אותן וכן ההיפך. ובפועל יצא, שכל המצוות של כל היהודים במשך כל הדורות מצטרפות יחד לקיום של כל התורה כולה.

-       בדיוק!

-       אבל מה ההיגיון? מדוע שמצווה שיהודי אחד עושה תֵחַשב גם ליהודי שני? רק מי שעשה את המצווה ראוי שיקבל עליה שכר.

-       התשובה היא - כי יש לנו נשמה אחת כללית שממנה יונקות כל הנשמות של היהודים שבכל הדורות. התרי"ג מצוות שייכות לאותה נשמה כללית. טבעה של אותה נשמה הוא לקיים את כל התרי"ג על ידי היהודים שבהם היא מופיעה ומתגלה בעולם. היא עושה זאת על ידי שכל יהודי מקיים את המצוות השייכות לו, וכולם ביחד מקיימים את כולן. כאשר יהודי פרטי מקיים את המצוות ששייכות אליו הרי שהנשמה הכללית שמתגלה בו גם קיימה אותן, ולכן, גם לכל יהודי שמחובר אליה נחשב שהוא קיים אותן. באופן שכל היהודים ביחד מקיימים את כל התרי"ג מצוות וכולם ביחד משלימים את נפשם.

-       מצוין! נחמד מאד!

 

[1] עפ"י הנ"ל ניתן לענ"ד להסביר את המדרש המפורסם שהקב"ה הציע את התורה לכל העמים והם סירבו לקיים אותה בטענה שהיא לא מתאימה להם. כל עם מסיבותיו הוא. יש כאן עומק נוסף. עם ישראל הוא העם היחיד שמאוחד באמת ולכן רק הוא יכול לקיים את כל המצוות מתוך ערבות הדדית גמורה. לעומת עמים אחרים שהם בעצם אוסף של פרטים עִם קשר מינימלי ביניהם ולכן לא יכולים לקיים את התורה כמקשה אחת. כל פרט מהם יכול לקיים רק חלק מהמצוות.