רבני קהילות- הצורך לחזור אחורה

אחת הנקודות המרכזיות בבניית אורח חיים דתי לאורך זמן היא הצורך ברענון ובשמירה בלתי פוסקת על המתח הדתי. הגאון הטיב לבטא זאת במשלו המפורסם על הציפור, שחייבת לנענע בכנפיה כל הזמן כדי להישאר באוויר ואם לא תעשה כן הרי שהיא נופלת מיד. מתח דתי זה מצריך הן עבודה בתחום הלימודי ובירור האמונות, שהרי לא כל מה שסיפק דעתו של אדם בגיל צעיר ממשיך לספק אותה גם בגיל מבוגר יותר והן עבודה בתחום המידותי והמוסרי, רענון מתמיד של ההתקדמות האישית, שמניעתה פרושה נפילה. כאשר היתה סנהדרין בעם ישראל, מילאה את התפקיד החשוב הזה הסנהדרין, וגם בגלות נמצא לכך תחליף בדמותו של רב הקהילה ששמר על הגחלת התורנית במשך הזמן. תפקידו של רב הקהילה היהודית היה החשוב והמרכזי בקרב הקהל ונמתח, בסופו של דבר, הרבה מעבר להכרעות הלכתיות גרידא. אורח החיים המודרני מציב קשיים רבים בפני השמירה והתגבור של התובנה הדתית/רוחנית. המגורים כיום הם בערים גדולות והמרחק בין משפחות הקהל גדל, רבים מאד מבני המשפחה הצעירים אינם מתגוררים ליד הוריהם ורחוקים מהיסוד התורני אותו ספגו (בזמן האחרון אף מתרחבת מאד תופעה של רווקים, בעיקר צעירים אקדמיים, הבוחרים לגור הרחק מהוריהם, הדבר הביא להתפתחות של מושבות רווקים באזורים שונים- בעיקר בירושלים) כל אלו מצטרפים למבול הכפירה העוטף כל צעיר המסיים את לימודיו התורניים ויוצא לחיים. בעיה נוספת היא שבאופן רשמי מוטלות על רבני הערים משימות אדמיניסטרטיביות רבות ומשונות שגוזלות את זמנם ומקשות על הקשר הבין אישי היום יומי הנחוץ כל כך במשימות הדתיות. גם קהילות דתיות גדולות, בערים הקלאסיות של הציבור הדתי, מתקשות לתפקד כקהילה יוצרת בתחום של שיעורי תורה, טיפול בבעיות אמונה של הנוער, פתרון בעיות הלכתיות מקומיות (לדוגמא: בית כנסת שבו לא מתפלל רב העיר ונתקל בבעיה של עליה או כיבוד אחר) ועוד... מצב זה מציב בפנינו אתגר גדול של בניית מערכת שתהיה מסוגלת לטפל בבעיות שנוצרו בעקבות אורח החיים הנ"ל, מערכת שתצטרך להתמודד בעיקר בבעיות האלו: א) הנוער- יש לבנות מערכת לטיפול בבעיות האמוניות והדתיות של הנער המתבגר בימים אלו, העולם מציב קשיים אדירים בפניהם של הנערים ויש למצוא דרך לתמיכה ולסיפוק תשובות בתחום זה, בתי הספר וההורים אינם עומדים בעומס. ב) בוגרי ישיבות ואולפנות- ישנה הידרדרות עצומה בתחום הדתי של מי שעוזבים מסגרות תומכות למיניהם (ישיבות תיכוניות, הסדר, מכינות , אולפנות ומדרשות לבנות) ויוצאים לבנות את ביתם, רבים מהם נחשפים למבול הדעות והאמונות בעולם מיד בצאתם מהחממה ונשברים מעוצמת הלחץ. ג) אנשי עמל- ישנה דרישה עצומה של אנשים שנמצאים בשלב המעבר בין שלב הבניה הכלכלית, דירה וכו' לשלב גידול הילדים, אנשים אלה מעונינים מאד בהיחשפות לדרכה של תורה ונתקלים בקשיים אפילו בתחומים של מציאת שיעורים והכוונה בסיסית. ד) חוזרים בתשובה- התופעה של חזרה בתשובה ושל "התחזקות" דתית נמצאת בשיאה, אולם אצל רבים היא מובילה לשבר עמוק בתחום העבודה, המשפחה והבניה האישית, רק יד מכוונת פרטית תוכל לסייע בתחום זה. ה) אינטלקטואלים- השכבה המשכילה בישראל נמצאת במשבר עצום, התשובות שסיפק המדע רק לפני דור אחד אינן מספקות יותר ודור ההמשך מציב בפני ההורים קשיים רבים ומהותיים. בתחום זה יש לרב הקהילה ביקר תפקיד מקרב, המציב אלטרנטיבה של ידע ושל דרך מחשבה עמוקה יותר לרדידות המאפיינת היום את האקדמיה. מנסיוני, מדהים עד כמה "כופרים" גדולים אינם מבוססים בדעותיהם ומחפשים את דרכם בימים אלו. אולם לחיפושים אלו אין תמיד כתובת. בניית קהילה,בראשותו של רב בעל ידע בעבודה עם הציבור ובעל יכולת רטורית מרשימה, המבין לרחשי ליבם של הנוער, ולא פחות חשוב- בעל יכולת אירגונית, יכולה לספק חלק ניכר מהצרכים שהזכרתי. (קשה לי להתנתק בעיני רוחי מרבני הקהילות הספרדיות בגלות- שהיו אנשי אשכולות בתחום התורני ושלטו בכל מכמני התורה, בעלי יכולת לדרוש דרשות שריתקו את הקהל ובעלי אמירה וסמכות בתחומים הכלליים עד כדי כפיית רצונם במקרים מסויימים). רב זה חייב לדעתי להיות פטור מדאגות אישיות בתחומים רבים (בעיקר כלכליים) ולרכוש ידע לפני צאתו לשליחותו (בדומה לשליחי הרבי מליובביץ' ברחבי העולם). לדעתי בבניית מערכת כזאת ישנה בשורה גדולה לציבור בכלל ולציבור התורני בפרט.