הדור - ואנחנו

"אין אדם לומד אלא ממקום שלבו חפץ". כבר לפני מאות שנים מבטאת הגמרא עומק פסיכולוגי גדול: כדי ללמוד דבר מסויים, עליך לחפוץ בו. בלעדי החפץ הזה – לא תהיה למידה ! ודומה שעלינו לבדוק בזמננו זה, מהו באמת ה"חפץ" של הנוער אותו אנו מחנכים, שהרי ללא הבנת רצון זה לא נגיע ללמידה - במובנה האמיתי והעמוק. כבר לפני שנים, גילה לנו הרב קוק זצ"ל (במאמר "הדור"), שהדור הנראה לעיננו בעצם איננו דור מושחת, אלא שבגלל שאיננו מוצא ביהדות - המוצגת בפניו – תשובות גדולות, הוא פונה לדרכים אחרות. היינו: כדי לקרב את הדור – אנחנו חייבים לעשות מעשה, ולהציג את היהדות בצורה שאיתה יוכל וירצה הדור להזדהות, ודרכה ירגיש את הביטוי הנכון לרוחו הגדולה. יש מקום לדון עד כמה עשינו עד היום די בנושא זה עבור "הדור" ההוא שאליו דיבר אז הרב קוק, אבל נראה שאותה בעיה ואותו פתרון נכון גם כלפי "הדור" שלנו, וכוונתי לתלמידים שלנו בישיבות התיכוניות ובתיכונים הדתיים כאחד. [מודגש-] גם הדור הזה מחפש תשובות גדולות ! [-מודגש] המציאות הארץ-ישראלית של היום מציבה בפניו אין סוף שאלות והתמודדויות שאינן פחותות – ואולי אף גדולות פי כמה – מדור החלוצים של פעם. לדוגמא: דווקא דור שחווה בעיניו את תהליכי הגאולה, ושנולד למציאות של מדינה קיימת עם צבא ושלטון, דווקא הוא מתעורר לשאול: הלזו תקראו גאולה ?... איפה העוצמה ? איפה המנהיגות ? מדוע הכל כל כך לאט וצולע...? עליו להתמודד עם שאלות קשות שעולות משמאל, ועם חולשה ואובדן דרך שמימין. [מודגש-] והוא פונה אלינו ומחכה... [-מודגש] האם אנחנו ערוכים באמת לתת תשובות גדולות ? האם כל מורה ור"מ בכיתתו לומד וחוקר מספיק באופן אישי, כדי לדעת להתמודד עם השאלות כבדות המשקל האלו ? כמה אנחנו יושבים וחושבים מה לענות ואיך לענות בצורה ש"הדור" הזה שיושב אצלנו בכל בית ובכל כיתה – וכל אחד ואחד מהם הוא באמת עולם מלא – יקבל באמת תשובות שיניחו את דעתו, ויגלו בפניו שאכן "יש אלוקים במקום הזה" וביהדות הזו – - או שמא אצלנו "עולם כמנהגו נוהג", ואנחנו בכלל לא שמים לב שיש בכלל שאלות, ואין לנו זמן לשמוע ולענות כי בסוף השנה יש בגרות... ואם אכן זהו המצב, בואו לא נתפלא שאנחנו לא כל כך רלוונטיים עבור הדור הזה, וגם הוא – כמו לפני 90 שנה – ילך ויחפש וימצא תשובות אחרות במקומות אחרים. אבל הבעיה איננה רק בשאלות הגדולות והקיומיות של עם ישראל וארץ ישראל. כשנרד לפרטי מערכת הלימודים של תלמיד ממוצע ברוב הישיבות והתיכונים הדתיים, נמצא מגוון רחב מאד של מקצועות לימוד, החל מלימודי קודש ועד אחרון לימודי החול. מאות שעות מושקעות, למשל, בלימודי גמרא, בצורות ושיטות רבות, עם צבעים ותוכנות מחשב. כמובן שיש לברך על כל דרך שתקרב עוד ועוד תלמידים לעולם זה, אבל גם כאן עלינו לשאול את עצמנו שוב: האם אנחנו מקשיבים לשאלות שהם שואלים בתחומים שחשובים להם ? האם יתכן שמרוב רצון (חיובי) להסביר להם את מה שאנחנו חושבים שחשוב להם, אנחנו בכלל לא שומעים את מה שיש להם באמת להגיד לנו ! בודאי שלכולנו חשוב מאד ללמד את לימודי הקודש השונים, אבל אולי הגיע הזמן לשני שינויים עיקריים: א. יש לבדוק נושא נושא, ולחשוב מה מתוכו באמת יכול לעניין את הדור הזה. מי, למשל, אומר שהלכות שמיטה ואמירה לנכרי חשובות לו כמו עשרות שאלות אקטואליות אחרת שבאמת מעסיקות אותו (כמו: פדיון שבויים – בהקשר אקטואלי, או זכות השתיקה וכד'). וכיצד נראה לימוד התנ"ך שלנו: מרתק וחי, או מרוב השוואות בין יער הפירושים אנחנו מאבדים את הנער ? ואולי בכלל כדאי לשתף גם את התלמידים בקביעת נושאי הלימוד (מתוך מבחר שנציג בפניהם) ? ב. הגיע הזמן "להעיז" ולהכניס גם נושאים שבאמת "בוערים" לדור הזה ! לדוגמא: שיעורי חלמי"ש = חינוך לחיי משפחה (שאט אט החלו להיכנס בכמה מקומות). ושוב: אין הכוונה לאותה יחידה בבגרות לבנות, אלא ללימוד רציני וקבוע בתוך שעות המערכת (לא פחות משום שיעור חשוב אחר), שמעלה על פני השטח בצורה מכובדת וגלויה את אותן שאלות ששואל כמעט כל בוגר מכיתה ו' ואילך. כמה מורים ערוכים ומוכנים כיום לפתוח בכיתתם דיונים שנתיים רציניים על נושאים כמו: חברות ונגיעה בבנות, מה זו אהבה, היחס לטהרת הברית, בחירת בת זוג, אלימות כלפי נשים וכד' ? האם למישהוא מאתנו יש תוכנית לימודים מסודרת מכיתה ט' ועד לכיתה י"ב בה הוא דן על נושאים אלו – כמו שיש לכולנו בתנ"ך ובתושבע"פ ? ומה עם שיעורים מסודרים וביקורתיים ב...צפיה בסרטים - כדי לחנך איך רואים סרט, מה ללמוד ממנו ומה לא ? - והרי כולם רואים סרטים, ומדוע שלא נהיה אתם שם – ונכוון אותם מתוך המצב בו הם נמצאים ? ואלו רק שתי דוגמאות. "הדור" הזה מלא שאלות אמיתיות בוערות, והוא פונה שוב אלינו וזועק: תנו לי תשובות ! תראו שיש לכם וליהדות שאותה אתם מייצגים, התייחסות אמיתית ליצרים שלי ! תעזרו לי עם עצמי !!! ואנחנו... אין לנו זמן... ולכן גם כאן: בל נהיה מופתעים, אם התחליף לנו כהורים ומורים הוא הקולנוע, המחשב והאינטרנט... לסיכום: אכן, הרבה מושקע בחינוכו של הדור הזה, ומלאכת קודש רבה נעשית יום-יום בכל מקום ע"י אלפי אנשים. ועם זאת – וזו היתה מטרתנו - אולי יש מקום לרענון ולניעור של כמה דברים ושיטות לימוד שאליהם הורגלנו, והכל מתוך אותה מגמה: למצוא מהו ה"חפץ" האמיתי של הדור, ולקרבו ללמידה אמיתית, ומתוך כך לחברו לאביו שבשמים בגודל - כפי הראוי לו !