לך כנוס את כל היהודים

הזעזוע והכאב אשר אנו חווים בימים האחרונים בציבור האמוני, יחד עם חילול השם אשר לצערנו נלווה לכך דוחקים אותנו לקיים בירור, התבוננות וחשבון נפש. אנו מאמינים בני מאמינים כי הקב"ה חפץ בטובתם של ישראל ו"מחדש בטובו בכל יום תמיד". אם כן נראה כי עלינו לנסות להיפגש בענווה גדולה מלווה באומץ עם המציאות אשר ההשגחה העליונה מביאה עלינו סמוך לימי הפורים. יתכן וראוי היה להמתין עם בירור זה, לזמן אחר כאשר הבלבול ועוצמת הכאב יקהו. אולם ידוע הוא כי חודש אדר וימי הפורים בכוחם לגלות את סוד פנימיותנו ,ולחשוף את האמת והטוב, גם במציאות מורכבת ומסובכת.
"לך כנוס את כל היהודים " זוהי דרישתה וזעקתה של אסתר לנוכח גזירת השמד והצרות . "לך כנוס", זוהי הדרישה הראשונית ,הבסיסית והנוקבת של אסתר איילת השחר. זוהי למעשה הקריאה המצופה של אנשי אמונה, בתקופה של קושי ומשבר. אל מול הטענה כי "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד" עומדת קריאת האחדות של "לך כנוס את כל היהודים".
כותב הרב הקוק באגרת מ"ד (אג' א' ע"מ מ"ט): "ורק נמיכות ההשקפה תוכל לתבוע לקצץ ולהפריד,או אפילו להרפות מלאחד, גם זאת היא כמו פילוסופיה של עצלנות". 'פילוסופיה' זו הפושה בקרב הציבור הציוני דתי בתקופה האחרונה,מקבלת במקומות רבים גיבוי עיוור במסווה של קודש ואידיאולוגיות.(אין הכוונה חלילה לרבנים ולתלמידי החכמים). מבלי משים במקרים רבים ,אנו הציבור לא מאפשרים לכוחות ולדעות השונות בנינו להתברר ולמצוא את נקודת הממשק ביניהן .התעסקות בלתי פוסקת בסוגיות אשר מדגישות את המפריד והשונה, מסיטות אותנו מנקודת היסוד אשר עניינה הופעת חזון גדול למדינת ישראל, בעולם הרוח והמעשה.
צור ישראל זימן את תחיית העם היהודי ,שיבת העם לציון והקמת מדינת ישראל במאה השנים האחרונות, דרך הציונות הכללית, אשר בנשמתה טהורה היא ,אולם סירבה לקרא בשם ה'. מדינת ישראל בחסדי שמיים צועדת קדימה בשישים השנים האחרונות, ומתייצבת אל מול הקמים עלינו בעוז ובגבורה. אולם במקביל, מציאות נוספת נחשפת לעיננו – משבר ערכי וחיפוש זהות .הציבור זועק גם אם לא בצורה גלויה ליציקת תוכן לריק אשר נוצר. ולאור זאת נדרשת הנהגה אשר תעמיד רוח, עוז ותעצומות אל מול הרוחות הזרות אשר נושבות ממערב לכיווננו.
לא ניתן עוד להתחמק ולהצטנע, הציבור האמוני- הדתי לאומי יכול ואף צריך להציב את משנתו ותורתו- תורת ארץ ישראל כחלופה אמיתית , לחסרון הדרך והבלבול, מתוך ענווה גדולה ועין טובה. אך ראשית, נידרש לקיים בירור פנימי ונוקב, מדוע איננו מצליחים להתכנס ולהתאחד, ולהוביל יחד פעולות ומהלכים אשר יאפשרו השפעה משמעותית יותר בציבור ובחיי המדינה. ימי הפורים והפרשה הכאובה האחרונה , יכולים לגלות בנו כוחות חדשים ועוצמות נוספות, אשר יחשפו כי מעז יצא מתוק. ביום הפורים הקרוב נתחזק לקיים את הדרכת היום-"עד דלא ידע". עד דלא ידע, בין המרכז ליש"ע ובין כתום לגווניו האחרים, מתוך הסתכלות מלאה עין טובה חודרת ופנימית. נקודה פנימית זו חושפת את האמת והטוב בפרטים ובזרמים השונים בתוך הציבור האמוני וממלא בתוך כלל עם ישראל.

הכותב הוא יו"ר תנועת רעננים -צעירי הציונות הדתית