אחרי?

מחקר מרתק נערך במזרח ארה"ב. המחקר הוזמן ע"י משרד התחבורה האמריקני, אך תוצאותיו עניינו פסיכולוגיים וסוציולוגיים רבים. החוקרים שמו להם למטרה לבדוק כיצד ניתן לצמצם את מספר תאונות הדרכים בהן מעורבים הולכי רגל. החוקרים בחרו מספר צמתים "בעייתיים" כדגם מייצג. בקרבת מקום לכל צומת, ישבו החוקרים ברכבם וצפו על הצומת. בצומת "שתלו" שחקן אשר התנהג כסתם עובר אורח. בשלב ראשון, ספרו החוקרים במשך מספר שבועות את ממוצע מספר הולכי הרגל החוצים באור אדום בכל יום. בשלב שני, נהג ה"שתול" לעמוד עם שאר האזרחים ולהמתין לאור ירוק, ברם – ברגע שלא נראו מכוניות באופק החל ה"שתול" לחצות את הרחוב, באור אדום. לתדהמתם, גילו החוקרים, שבכל פעם שאחד מהניצבים על המדרכה החל לחצות באור אדום (ה"שתול"), מיד חצו אחריו רוב הממתינים, אף הם באור אדום! לאחר מספר שבועות נערך סיכום ביניים למחקר. התברר שבכל פעם שמישהו מהמדרכה החל לחצות באור אדום (ה"שתול" או סתם אזרח חסר סבלנות), אחוז הנותרים אשר חוצים באור אדום – הכפיל את עצמו! במילים אחרות – עשרות אנשים ביום, הגיעו לאותם מעברי חצייה במטרה לעוברם באור ירוק, תוך שמירת החוק ושמירת חייהם. אך ברגע שמישהו זר הרשה לעצמו לעבור, מיד נגררו כולם אחריו, וחצו אף הם, נגד עמדתם הראשונית. איזה "לחץ חברתי" מוזר גרם להם לוותר לפתע על עקרונותיהם. השלב השלישי במחקר היה המרתק ביותר. בשלב זה החליפו החוקרים בין שני "שתולים" שונים. הראשון, בחור בשנות העשרים, בעל שערות ארוכות, עגיל באוזן ומכנסי ג'ינס קרועים, 'זרוק' אמיתי. השני, מבוגר בשנות הארבעים, לבש חליפה מהודרת, עניבה מסודרת וזוג נעליים יקרות. איש עסקים מצליח. בכל יום גיוונו החוקרים בין ה"שתולים". פעם ה'זרוק' חצה באדום ופעם 'איש העסקים'. והנה – מספר עוברי האורח שחצו באור אדום בעקבות איש העסקים, היה גבוה ב 400% ממספר החוצים בעקבות ה'זרוק'! מתברר שהאדם נגרר אחרי אחרים בצורות שאינו מעלה על דעתו. עקרונות יסוד כגון שמירה על החוק או זהירות בדרכים, נעלמים בבת אחת ברגע שנפגשת עם גורם משפיע אחר. "מישהו אחר מתנהג כך..." הוא לעיתים קרובות תירוץ טוב גם להתנהגותך שלך. מעניין גם שה"לחץ החברתי" הסמוי, נוצר אפילו ע"י אדם זר ברחוב, ולאו דווקא בתוך חברה מגובשת. מרתק היה לדעת, באלו תחומים נוספים אנו לפעמים פועלים אחרת מאמונותינו ומערכינו, רק בגלל שמישהו אחר עושה משהו...