על חישוב מולד הירח ומדע מודרני

לקראת ברכת החמה שתהיה השנה, אנו מתחילים בסדרה של מאמרים בנושא אסטרונומיה ויהדות, על שיטות החישוב, על הקשר בין מדע האסטרונומיה ליהדות ועוד... נתחיל הפעם מכתבתו המעניינת של טל גונן, אסטרונום חובב על הדיוק המדהים של חכמים בחישוב אורכו של החודש.

מכיוון שזמני חגי תורת ישראל נקבעים על פי היום בחדש, וכפי שהם מצויינים בתורה. (למשל, חג הפסח - בחמשה עשר בניסן, חג הסוכות - בחמשה עשר בתשרי וכו')  יש חשיבות הלכתית רבה מיוחסת לקביעת יום ראש החדש - דבר אשר כאמור תלוי בזמן מולד הירח.

והנה, בתלמוד (ראש השנה כה, א) מסופר:
"פעם אחת נתקשרו השמים בעבים, ונראית דמות לבנה בעשרים ותשעה לחדש. כסבורים העם לומר ראש חדש (הוא) וכו`. אמר להם רבן גמליאל, כך מקובלני מבית אבי אבא: אין חידושה של לבנה פחותה מעשרים ותשעה יום ומחצה (-שתים עשרה שעות), ושני שלישי שעה, ושבעים ושלשה חלקים".

ובכן, רבן גמליאל מעיד שקיבל בתורה שבעל פה מדורות קודמים שבשושלת נשיאי ישראל (אשר קיבלו מאבותיהם והם מאבותיהם עד מתן תורה) כי אורך חידושה של הלבנה הוא: עשרים ותשעה יום ומחצה, ושני שלישי שעה, ושבעים ושלשה חלקים, בדיוק.

עתה נתבונן:
סיכום החישוב לפי התורה:
29.5 יממות + 2/3 שעה + 73 חלקי שעה
א. 2/3 שעה = 720 חלקים (שהרי בשעה אלף ושמונים חלקים. ראה הערה 2)
ב. 793 חלקים = 73 חלקים + 720 חלקים
ג. 0.734259 שעות = 793/1080 חלקי השעה
ד. שהן: 0.03059 יממות = 0.734259/24 שעות היממה
ה. נוסיף את יתרת 29.5 היממות: 29.53059 יממות = 29.5 יממות + 0.03059 יממות
ו. מסקנה: 29.53059

הקטע דלהלן הוא מתוך ספרו של CARE SAGAN המדען הראשי של מינהל החלל האמריקאי, NASA. למרבה התדהמה הוא מסיק כי אורך חידוש הירח ממולד למולד הוא: 29.530588 יממות שהן למעשה 29.53059 יממות (ההפרש הוא חלקיקי שניה)! המדידה התבצעה באמצעות פריזמת זכוכית שהניחו אסטרונאוטים אמריקנים על הירח, ובעזרת קרן לייזר הנשלחת מכדור הארץ אל הפריזמה, טלסקופים רבי עוצמה, ושעון אטומי. יודגש כי ללא מכשירים אלה אשר התחדשו בשנים האחרונות, לא היתה שום אפשרות למדע המודרני להגיע לתוצאה מדוייקת כל־כך.

והרי מחקר מתקדם יותר אשר נערך בברלין-גרמניה. מחקר זה הולך וסוגר את פער חלקיקי השניה שבין תורת ישראל לבין מחקרי המדע המודרני, והוא מסיק כי אורך חידוש הירח ממולד למולד הוא: 29.530589 יממות!

הנה ציטוט מהמחקר החדש:
אנו, היודעים בודאות מוחלטת כי התורה ניתנה לעמינו מאת בורא היקום, יודעים כי בין פרטי לא מעט מצוות נתגלו לנו סודות טבע רבים אשר נותן התורה ראה צורך ללמדנו אותם לשם קיום המצוות כהלכתן. הדוגמא הנ"ל (הנצרכת לקביעת חגי התורה) היא אחת מתוך רבות, אך די בה - למשכיל המתבונן המשוחרר מנגיעות של מוסכמות קודמות - כדי להגיע למסקנה המוכרחת כי לא יתכן כלל שגורם אנושי כתב את תורת ישראל וחכמי ישראל קיבלו את חכמתם מבורא העולם עצמו והיה להם ידע רב יותר מאשר החכמים כיום...
מתוך כך גם נבין כיצד לא נרתע רבן גמליאל להכריע נגד העם הרואה את דמות הלבנה, וזאת רק על סמך העובדה שעל פי קבלתו מאבותיו לא יתכן שתיראה הלבנה באותה שעה. כיום, לאור ממצאי המדע, ברור לכל שלא היתה דמות הלבנה שניראתה ביום העשרים ותשע אלא השתקפות כל שהיא של העננים. אך לרבן גמליאל היו הדברים ברורים כבר אז! שהרי הוא ידע: מקור המידע שבידי הוא בתורת הבורא, ובורא העולם אינו טועה
לנו לא נותר אלא להמתין בסבלנות לעוד צעד של המדע במרדפו אחר קידמת התורה, עד אשר יוכל לדייק בעוד חלקיק שניה, ויגיע אל האמת המוחלטת של אורך חידוש הירח.

``כִּי הִיא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶר יִשְמְעוּן אֵת כָּל־הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ: רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה! (דברים ד, ו)
איזו היא חכמה ובינה שהיא לעיני העמים? הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות (-מערכות כוכבים). וכל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו מחשב, עליו הכתוב אומר ואת פועל ה` לא יביטו, ומעשה ידיו לא ראו!`` (ילקוט שמעוני, ואתחנן ד)