הלבוש מגלה את הפנימיות

נס פורים המובא במגילת אסתר בא להנציח את המלחמה התמידית בין עם ישראל לבין עמלק.
עמלק הינו ההיפך הגמור של ישראל. השורש של ישראל בא מהקדושה והוא מנסה להפוך את החומר לדבר קדוש.
דרך המצוות אנחנו מסוגלים לזכך את החומר ולהעלות אותו למדרגה גבוהה של קדושה.
לעומת זאת, עמלק הופך ניצוץ של קדושה לדבר טמא. עמלק מבטל את האור ומביא את החושך.
כך כותב בעל ה"שם משמואל": "משאין כן עמלק שהיה היפוך זה, שכל עוצם רעתו היא מחמת שהיה בו ניצוץ קדוש ונטה אותו לרע והפך נהרא לחשוכא, ע"כ ענשו יותר מכל אומה ולשון...."(שם משמואל תצוה שנת תרע"א דף קיא) .
המלחמה נגד עמלק אינה מלחמה רגילה, זאת מלחמה בין הקדושה לבין הטומאה. לכן אין לנו אפשרות להתפשר במלחמה מסוג זה, וחובתנו להשמיד אותו מטף ועד זקן.
זאת לא נקמה, כי ישנם גויים רבים שפגעו בעם ישראל יותר מעמלק. המצרים למשל, שהעבידו את ישראל ללא שום רחמים. למרות זאת אנחנו לא מצווים להשמיד אותם.
עמלק משתמש בשקר ובהטעיה כדי להסתיר את מהותו. כאשר העמלקים תקפו את בני ישראל לאחר יציאת מצרים, הם שינו את לשונם ודיברו בשפה זרה.
כאשר השחיתות והשקר שולטים בישראל, זה מזמין את ביאת עמלק.
אם הסוחרים מחזיקים מאזניים שאינם מכוילים, הם מטעים את הציבור. גם בלימוד התורה ישנו שכל עקום המרחיק את האדם מהשכל האלוקי.
פעולות אלה באות מהקליפה של עמלק. (שם משמואל שם דף קיג).
עמלק מייצג את פנימיות הרע. הלבוש בא להסתיר את הטבע הרע הזה מעיני העולם. לעומת זאת אצל ישראל הלבוש בא לכסות את הפנימיות הטהורה הנמצאת בתוכו.
כך ניתן להבין את ענין בגדי הכהונה, המופיעים בפרשת תצוה (ראה שם משמואל שם דף קיג).
אנחנו מוצאים במגילת אסתר דוגמא מצוינת של הסתרת האמת.
אצל הרשעים כל דבר היוצא מפיהם שונה ממה שיש בליבם. כאשר המן ימ"ש קורא לאחשורוש מתוך ספר הזיכרונות, הוא מדבר בתוך ליבו, כמו שכתוב: וַיֹּאמֶר הָמָן, בְּלִבּוֹ, לְמִי יַחְפֹּץ הַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת יְקָר, יוֹתֵר מִמֶּנִּי (מגילת אסתר ו,ו).
כך נוהגים הרשעים להסתיר את הרע שבתוכם. בפורים הכל התהפך לטובה, והרע נהפך לטוב. מרדכי היהודי התמנה לשר במקום המן הרשע.
למעשה, מרדכי קידש את הבגדים של הרשע. כמו שכתוב: וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר, וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה, וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן; וְהָעִיר שׁוּשָׁן, צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה (מגילת אסתר ח,טו).
ראוי לציין שתיאור בגדי המלכות מזכיר את החומרים שהשתמשו לבנית בית המקדש ולהכנת בגדי הכהונה.
מרדכי היהודי ביטל את הרשעות שהיתה בבגדי המן, והפך אותם ללבוש של קדושה.
נראה לומר, שמסיבה זאת אנחנו נוהגים להתחפש ולהשתכר בפורים.
במשך השנה אנחנו מראים כלפי חוץ, תמונה מסוימת של עצמנו. הלבוש הזה מסתיר את הפנימיות שלנו. ביום פורים עלינו לבטל את הלבוש ולהחליף אותו בתחפושת חדשה.
היין מוציא את פנימיות האדם החוצה. לאחר מספר כוסות יין, המחשבות הפנימיות של האדם מתגלות לעיני כולם ללא חסם.
ביום פורים עלינו לבטל את קליפת עמלק והשפעת הגלות הנמצאת בתוכנו. עלינו להוציא החוצה את המחשבות הטמונות עמוק בתוכנו ולנסות לממש אותן.
בכל יהודי ישנו כח נסתר הדוחף אותו להתקרב לשכינה. בעזרת שתיית היין ולבישת מסכה, אנחנו נותנים לנשמה שלנו לבטא את עצמה. כך נוכל לשמוע את הבכי על גלות השכינה ועל חורבן בית המקדש.
אני זוכר מתקופת היותי בישיבה, חברים שהשתכרו ובכו על חורבן בית המקדש. יחד עם זאת הם מחו על כך שלא בונים את בית המקדש השלישי.
כך נראה לי, עלינו לקיים את מצוות הפורים. יש אנשים הממשיכים את השפעת פורים של גילוי מחשבות ליבם לכל אורך השנה.
כך עלינו לנהוג ולתת לנשמה שלנו לדבוק בשכינה ולהרחיק את השקר של קליפת עמלק.