על גירושין ופירוק זוגיות

גירושין - פירוק משפחה או זוגיות - נפוצים בישראל. מעיון בנתוני הנהלת בתי הדין עולה כי תופעת הגירושין מופיעה כמעט בכל זוג שלישי בישראל, שהם קרוב לעשרת אלפים זוגות בשנה!

לא צריך להיות מלומד גדול בכדי להבין שהמאפיין המרכזי בזוגות אלו לא העלה כלל על דעתו בראשית דרכו לנישואין סיטואציה להתרחשות כזו, בטח לא ניסיון והתמחות משפטי-הילכתי, וללא ספק ניתן לומר כי חוסר ניסיונם והתמצאותם בהליכי גירושין תורמים לא מעט למשבר משפחתי בנושאים אלו המלווים בדרך כלל בתהליך אישי טעון רגשות.

להחלטה להתגרש השלכות כבדות: משפחה, ילדים, רכוש,קריירה, עסק, פרנסה, לפני שמחליטים להתגרש חשוב להיערך לגירושין ולמציאות החיים שאחרי. כי כאשר מגיעים לזירת ההליכים בבתי הדין הרבניים, מגלים שמעבר לכאב אישי, משפחתי או זוגי - הליך גירושין הוא תחום משפטי מקצועי מצד אחד, ועניין כלכלי עסקי מצד שני.

הנחות מוטעות בנושאי דיני משפחה והליכי גירושין עלולות להזיק באופן בלתי הפיך, וע"כ כשפונה מעוניין להגיש תביעת גירושין הוא פותח תיק גירושין. תיק גירושין ניתן לפתוח רק בבית הדין הרבני, כמו כן אם הוא מעוניין לפתוח תיק לשלום- בית הוא יכול להגישו אך ורק בבית הדין הרבני.

בישראל קיימים מספר ערכאות בתי משפט, כאשר לכל ערכאה - סמכות שיפוטית המיוחדת לתחומה, לכל בית משפט קיימת טרמינולוגיית חוקים, סדרי דין וכללים ייחודיים משלו.

לדוגמא, בית הדין ל"עבודה", הינו בית דין - הדן בסכסוכי עבודה, בית הדין ל"הגבלים עסקים" – הינו בית דין הדן בשיפוט יחסי חברות ועסקיהם, בית הדין "השרעי" הינו בית דין - השופט באוכלוסיה המוסלמית לפי ההלכה המוסלמית, ובית הדין הרבני – הינו הערכאה היחידה המוסמכת לשפוט בכל הנושאים הקשורים בענייני נישואין וגירושין שלום בית ומשפחה,כמו גם רכוש,מזונות, החזקת ילדים ועוד.

ולמרות שקיימת בישראל ערכאת בית משפט לענייני משפחה, עם זאת, מלבד העובדה כי עצם הפניה אליה הינה בגדר בעיה הלכתית חמורה, חשוב לדעת - שרק לבית הדין הרבני בלעדיות מוחלטת בכל הקשור לגירושין ושלום בית.

יתירה מזו – בשונה מבתי המשפט, בהם התנהלות המשפט ופסיקתו מתבצעת בהרכב של שופט אחד, בהרכב בתי הדין הרבני, התנהלות המשפט ופסיקתו מתבצעת אך ורק בשלשה דיינים, עובדה המשפיעה במישרים להוצאת האמת לאור בכך, שככל שהרכב בית הדין רחב יותר, הרי שקיים סיכוי גדול יותר, שהנושא הנידון בפניהם יקבל התרשמות אובייקטיבית יותר, יתלבן וישקל בינם לבין עצמם היטב עובדתית והלכתית,ובכך למעשה יגביר את הסיכוי למיצוי הצדק האפשרי.

נוסף לכך- בשיטת המשפט הכללי התובע והנתבע מפרטים את טענותיהם בכתב הערוך בטוב טעם למתקפה ולהגנה שמוגש לבית המשפט, בנסיבות אלו לא תמיד האמת היא הקובעת, אלא מטרת הניצחון מכתיבה את דברי הצדדים,

לעומת זאת, בבתי הדין יש חשיבות גדולה שהתובע והנתבע יופיעו בעצמם בבית הדין, כשלצד התובע המציג את עמדתו בעל פה לנוכח הנתבע ובפני הדיינים, ישמיע הנתבע את עמדתו לנוכח הנתבע ובפני בית הדין, כשרק לאחר דבריהם משמיעים באי כוחם את הנימוקים במקורות עליהם יש להתבסס הלכה למעשה.

ככלל – משפט בית הדין שונה במהותו משאר ערכאות בתי המשפט הממונות מתוקף תפקידן להסדיר את חיי הכלל והפרט ולהכריע בשאלת זכותו של תובע/נתבע מבחינה משפטית נקודתית גרידא, בעוד שמשפט בבת הדין הרבני מעבר להיותו ערכאת בית משפט לדיני אישות ומשפחה בישראל בביצוע ופסיקה משפטי, הוא גם משפט שבסיסו הוא חינוך לערכים ולנורמות מוסר גבוהות הרואות בצדק ערך ולא רק צורך.

ובשל כך- מאחר ולהליכים המתנהלים בבית הדין הרבני יתרון בולט בהיותו נגיש יותר, זריז ויעיל יותר בסיום המשפט, נפוצה טעות של מבקשים, הפונים בעצמם בהגשת תביעות בבית הדין הרבני מבלי להתייעץ תחילה באיש מקצוע ומבלי להבין שאפילו בשלב ראשוני של פתיחת התיק, עשויות להתבצע טעויות בלתי הפיכות, בעלות משמעויות כלכליות והלכתיות בשלבי ההחלטות. הסיבה לכך נעוצה בטעות שרבים סבורים, כי ביה"ד אינו מוסמך לעסוק במשפט מעבר להיותו "חותמת גומי לגיטין", בא בזמן שהינו פועל כערכאה שיפוטית לכל דבר ועניין במדינת ישראל.

ההחלטות הנפסקות בבית הדין הינם בעלות השלכות הרות גורל עבור הצדדים, שאלות שמתעוררות לבעלים בתחילת התדיינותם יכולות להיות:

האם יוטל עלי חיוב כתובה עם תוספת? ומהי בכלל חיוב כתובה?מה תהיה המשמעות הכלכלית וההלכתית כתוצאה מהדיונים? האם יחויב במתן גט? האם יוטלו עלי סנקציות מגבילות כתוצאה מאי יכולתי לקבל עלי את פסק הדין ?האם קיים סיכוי להשיב את המשפחה לשלום בית?

שאלות שמתעוררות לנשים בתחילת התדיינותן יכולות להיות: האם היא זכאית מבעלה לדמי כתובתה לסיוע כלכלי בהמשך דרכה? האם יותר לה גט? האם תוכל לסיים את מערכת נישואיה בהקדם ע"מ שינתן לה היתר להינשא מחדש כשהיא עדין צעירה ביופייה? האם תוכל להשיב את שלום- הבית לקדמותו כבימים טובים יותר? האם תוכרז חלילה כפסולת חיתון באופן שימנע ממנה בעתיד להינשא?

חשוב לדעת - אם כבר מתכוננים להליכים בבית הדין הרבני כדאי לעשות זאת בייצוג עם טוען רבני הנושא כלים והכשרה מקצועית והלכתית לפיה דן ביה"ד - שתפקידו בין היתר הוא לוודא כי האינטרסים של שולחו מטופלים במקצועיות, ברגישות מתאימה, בתקשורת קולחת מול הדיינים, ובדרך שיכולה להשיג עבורו את התוצאות הטובות ביותר מבחינה הלכתית ומשפטית כאחד.ובדיוק כמו שאף בר דעת לא ינסה את מזלו לגשת להליכים משפטיים בבתי משפט מבלי שיתייעץ תחילה וישכור עו"ד לייצוג הולם, כך מן הראוי לשקול סיוע מקצוע הלכתי של טוען רבני שהינו מקביל לעו"ד בבית הדין הרבני שהתמחותו היא בתחומי ההלכה והינו בקי בסדרי הדין ו"בתקנות הדיון" הנהוגים בבתי הדין הרבניים.

לדיינים סמכות של שופטים בפסיקת הדין, ובשל זאת חשובה נוכחות טוען שתפקידו להגן ולקדם את ענייני שולחו בצורה הטובה ביותר. לרוב, גם אנשי מקצוע מ"השורה הראשונה" בעולם המשפטי מוצאים עצמם לא אחת עומדים חסרי אונים ולעיתים אף חסרי רקע הילכתי בסיסי חיוני בבית הדין הרבני הפוסק למתדיינים ע"פ ההלכה.

מכיוון שלבית הדין הרבני סמכויות ייחודיות ובלעדיות בכל הקשור לנושאים של גירושין ושלום בית,

הנושאות בחובן השלכות ארוכות טווח, יש לקחת החלטות אלו לתשומת לב ובכובד הראש הראוי.

שלום בית – הינו ביטוי לתהליך רחב משמעות הנפתח לבקשת א' מהצדדים, שבמסגרתו נידרש ביה"ד להירתם למאמץ בר השגה ולבחינת ישומו, על כל ההשלכות ההלכתיות-כלכליות התלויות בו בהסכמתם של שני הצדדים המביעים את נכונותם למהלך, וזאת בשונה מהמשמעות הצרה הרווחת בציבור שבו "שלום- בית" מתפרש כ"ויתור" או "הפסקת אש" ל"שולם".

אם כבר מחליטים לפתוח בהליכים רצוי ועדיף להגישם רק בביה"ד הרבני, משום שבו ניתן לרכז ולמקד את כל סוגי העתירות, לחסוך בעלויות ובזמן יקר מבלי לפצל הליכים ולהתרוצץ בערכאות.

גישור – גישור הינו הליך של ישוב סכסוכים בדרך של הסכמה בין הצדדים, גישור רגיל המבוצע ע"י לשכת הרווחה, או עו"ד,או כל צד ג', טעון אישור בית הדין בסופו לשם קבלת הסכם - הגישור תוקף של פסק דין, בגישור ע"י טוען רבני - הנחשב למקצועי יותר בתחומו ההלכתי, חוסכים הצדדים משמעותית את כל ההתנהלות המשפטית –והקניינית המייגעת של בית הדין מאוחר יותר, ובכך למעשה מזרזים הצדדים את הגישור בקבלת תוקף מהיר יותר.

דיני ממונות – מעטים האנשים המודעים לכך כי קיימת אפשרות לישוב סכסוכים על-פי דין תורה ובמסגרת החוק, הסוללת

את הדרך להגיע לצדק נגיש, הוגן ולא יקר המהווה רכיב חיוני לכל חברה מתורבת ומתוקנת- מידע הילכתי רלוונטי יינתן לפונה

מתן שירותיים – הלכתיים כשירות משלים לעו"ד להליך האזרחי-משפטי בדיני אישות,משפחה, מעמד אישי וממונות.

לפרטים נוספים אודות השירותים של הרב כנפו לחצו כאן.