נ"ט - מדוע עצם הקיום החומרי של עמ"י מוריד את השפע האלוקי לעולם

פרק נ"ט

-       אני מבין מדוע הפעולות של עם ישראל מורידות את השפע האלוקי לעולם. העולם הזה הוא עולם המעשה וצריך לעשות פעולות כדי לשנות ולהשפיע. פעולות כמו לימוד תורה וקיום מצוות ואמונה בקב"ה. אך קשה לי להבין כיצד עצם הקיום של עם ישראל גם יכול להוריד את השפע!

-       לכן המשלתי את זה לצינור. הצינור לא עושה שום פעולה ובכל זאת זורמים בתוכו דברים. הקב"ה הוא זה שמזרים את השפע וְעַם ישראל סופג אותו ומעביר אותו לעולם. כמובן שצריך לתחזק את הצינור על מנת שלא ייסתם. צריך לנקות אותו ולשמור

עליו שלא יתקלקל. בצינור הזה זורמים "חומרים" חזקים מאד ובקלות הוא יכול להינזק. יש גם דרכים מסוימות שבהן אפשר להרחיב את הצינור ולחזק אותו ובכך להעצים את הזרימה.

-       אני רוצה לדעת אם אני מתרגם נכון את המשל. הרב מתכוון שאסור לעשות עבירות שיכולות להזיק לצינור וצריך לקיים מצוות וללמוד תורה כדי להרחיב את הצינור ובכך להרחיב את השפע האלוקי שיורד לעולם?

-       התרגום שלך יפה מאד, ודי מדויק, אך ברצוני להוסיף עליו דבר מהותי. אתה בוודאי יודע מה הדבר הנורא ביותר שעלול לקרות לצינור שימנע ממנו מלמלא את תפקידו?

-       הנורא ביותר הוא אם יווצרו בו חורים או אם הוא יקרע ויהיו בו סדקים שיפרידו בין החלקים שלו ואז כל החומרים שזורמים בו לא יוכלו לעשות זאת יותר.

-       יפה. הצינור הזה שדרכו יורד השפע לעולם הוא לא אני ולא אתה. אנחנו צינורות קטנים מידי מלהכיל את כל השפע האלוקי העצום שיורד לעולם. אפילו כל היהודים שחיים בכל דור ודור לא יכולים להכיל אותו. צריך צינור עצום והצינור הזה הוא הנשמה הכללית של עם ישראל. נשמה זו קדמה לעולם ואיננה תלויה ביהודי זה או אחר. היא אמנם מתגלה בכל היהודים בכל הדורות אך לא תלויה בהם.

    כאשר הנשמה הזו מופיעה בעולם ומתפקדת בו כראוי אזי השפע האלוקי יורד לעולם דרכה, אך כאשר היא לא מתפקדת כגון כאשר עם ישראל נמצא בגלות, השפע האלוקי יורד לעולם טיפין טיפין בלבד, רק כדי למנוע מהעולם להיחרב.

    על מנת שהנשמה האלוקית של עם ישראל תתגלה בפועל במציאות שלנו יש תנאי בסיסי. אתה זוכר אותו?

-       שעם ישראל יתנהג כמו עם. הנשמה הזו מתגלה רק בעם.

-       נכון. ומה זה כולל?

-       שכל היהודים יחיו בארץ ישראל תחת שלטון יהודי.

-       ואיזה עוד תנאי? הרי התנאים לעיל לא מספיקים כשהם לבדם!

-       אחדות ואהבה. "ואהבת לרעך כמוך".

-       אשריך. אנחנו צריכים לאהוב זה את זה ולעזור זה לזה. הן מצד שכך צריך להתנהג עם אחד שהוא גוף אחד, והן מצד שהאהבה מחברת אותנו זה לזה והופכת אותנו לדבר אחד. רק באופן זה הנשמה הכללית מתגלה בנו ומופיעה בעולם.

-       עכשיו אני מבין למה הרב התכוון במשל על הצינור שיש חורים וסדקים בצינור. כאשר עם ישראל לא מאוחד אלא כל יהודי נפרד לעצמו בעצם אין כאן משהו אחד אלא אוסף של פרטים שלא כל כך מחוברים זה לזה. זה דומה לצינור סדוק שבו חלקי הצינור נפרדים זה מזה באופן ששום דבר לא יכול לזרום בו.

-       כאשר הצינור של עם ישראל פגום השפע האלוקי לא יורד וזה אומר שלא רק לעם ישראל עצמו נגרם נזק, אלא לעולם כולו. עם ישראל לא ממלא את התפקיד שלו להוות צינור לעולם וכולם ניזוקים מזה.

    זו לשון ספר התניא –

    "... [יסוד ושורש כל התורה הוא להעלות הנפש על הגוף ו] וגם להמשיך אור אין סוף ברוך הוא בכנסת ישראל כמ"ש לקמן, דהיינו במקור נשמות כל ישראל למהוי אחד באחד דווקא, ולא כשיש פירוד ח"ו בנשמות, דקב"ה לא שריא באתר פגים, וכמ"ש - ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך" (לקוטי אמרים פל"ב).

-       האם נכון לומר, שכאשר יש שנאה בתוך עם ישראל, היהודים כביכול קורעים את הנשמה הכללית?

-       חס וחלילה. היא שלמה ותישאר כך. אלא שהשנאה קורעת את הכלי, שרק דרכו הנשמה הכללית יכולה להתגלות, שהוא האומה הישראלית.