מדע ותורה- את מי מעניינת הסתירה?

אני מאוד משועשע לראות מידי פעם רבנים, הוגי דעות ועוד אנשים מאמינים מנסים להתמודד עם השאלה של "מדע מול תורה". מכמה סיבות-
א) חלק גדול מהם איננו מבין ממש במדע ולכן הטיעונים שלהם בעניין נשמעים לרוב לא רציניים. הם לא טיפשים, חס וחלילה, אבל לא ממש מבינים את הראש המדעי ואת העובדה שבמדע ובמחקר אפשר לומר "אני לא מבין משהו ובעתיד נבין". המדע לא מתרגש מסתירות, כי הן לא מערערות את מה שידוע עד כה.
ב) בניגוד לתורה, הטענות המדעיות לא באות כ"תורה למשה מסיני" או ככח עליון שיודע הכל... ממילא, גם אם נמצא "טעות" מדעית זה לא ממוטט את העולם המדעי ואת הדוגלים זו, כי הם מראש לא מאמינים שהכל שם אלוקי ועליון ונכון. לעומת זאת, הטענה האלוקית היא שהקב"ה יודע הכל, הוא לא יכול להטעותושהוא התגלה למשה בסיני ומסר לו את האמת המוחלטת... ממילא, כל טעות בתורה היא הוכחה לבעיה, חס וחלילה, בתורה עצמה... כי אם הכל אמור להיות נכון, אז מספיק שמצאת סתירה קטנה והכל מתמוטט.
ג) אנחנו לא באמת מבינים את הטענות המדעיות של חכמים וחז"ל, אני חושב שכל ניסיון להסביר מה קורה בעולם על פי משפט שנאמר בארמית לפני כל כך הרבה שנים נדון לכישלון... אנחנו לא חיים באותו עולם ולא מדברים את אותו שפה ולכן הנתונים המדעיים שמובאים בדברי הגמרא הם לא לזמננו.
ד) רק אנשי מדע רציניים מאוד מרשים לעצמם לבנות תיאוריות חדשות על המדע ולכן ניסיוןליצור תיאוריות מדעיות "קטנות" כאלו שיסבירו סתירה פה וסתירה שם נדון מראש לכשלון.
ה) אף אחד מהדתיים לא ישתכנע באמת להפסיק לשמור תורה רק בגלל איזו סתירה מדעית... האמונה היא בלב ולא בשכל ואין טעם לנסות ולהשוות ביניהם, זה טפשי. קחו אנשים חכמים, מדעיים, כמו הרב ברונובר, לדוגמא, שמאמין שהרבי מליובוויטש עדיין חי. זה מדעי? יש כאן אמירה אחת של בחינה שכלית? לא... זו אמונה ועם אמונה לא ניתן ולא צריך להתווכח...

לכן, לדעתי, אין טעם לנסות למצוא תשובות אמוניות לשאלות מדעיות. צריך ליצור חייץ בראש- יש משהו שאנחנו יודעים ובדקנו ויש משהו שאנחנו מאמינים בו ושני הדברים לא נוגעים זה לזה.