עצות לבעלי תשובה- להתיישר בדרך הנכונה

אנו ממשיכים בדוגמאות נוספות הממחישות כיצד קיצוניות הנובעת מחוסר הבנה (בעיקר אצל בעלי תשובה) מביאה לעיתים להתנהגות לא נכונה.

א. יחס למשפחה (לפני החתונה) –
במקום לקיים בהידור מצוות כבד את אביך ואת אימך, משתדלים לקיים מצוות "חַבֵּד" את אביך ואת אימך ולהתחיל ללמד אותם איך הם טעו כל החיים ואיך הוא יודע את כל האמת. ויתירה מזו מי שלא חי את האמת ובפרט את האמת לאמיתה לא שווה כלום וממילא נוצר זלזול במשפחה. צריך להתנהג עם המשפחה בקלילות (אפילו כדאי להגיד קצת לחיים לפני שנכנסים לבית של ההורים..), לא נהיה פחות מקושרים לרבי אם נשב ליד ההורים בלי הכובע והחליפה, ולא יקרה כלום אם נשב ונדבר איתם בזמן שהם צופים בטלוויזיה (ביום חול כמובן).
הצורה המאוזנת היא לדעת את האמת, אך לדעת גם לכבד את האחר, ובטח ובטח שיש לכבד את ההורים.

ב. חינוך –
לפעמים כל כך רוצים לתת לילדים חינוך שאנחנו לא קיבלנו, שמפעילים עליהם כזה לחץ שיגרום להם בדיוק את ההיפך. באופן המאוזן לא מלחיצים את הילדים. אדרבה, כשעושים את הדברים בפנימיות, הילדים כבר לבד מחקים אותנו.

ג. מנהג והלכה – צריך לדעת מה הלכה ומה מנהג.
אמנם, אנחנו יודעים את חשיבותם של המנהגים אך עדיין צריך לדעת להפריד. גם בהלכות יש לדעת מה מהתורה ומה מרבנן. אי אפשר שהכל יהיה בהשוואה אחת (כמו שהאור הסובב מסתכל על העולם). לפעמים יוצא שמהדרים במנהגים ומפספסים מצוות מהתורה. כמובן שזה לא סותר תנועה של לכתחילה אריבער, וכפי שרואים שיש בעלי תשובה בתחילת דרכם שהולכים למקווה עוד לפני שהסתפרו, אבל וודאי שזה מצב זמני ולא שיטה בחיים. כמו כן בנוגע להידורים, לפעמים יש מצב פרדוכסלי שרצים להדר במצוות (בד"כ כאלה שעולות הרבה כסף) ואח"כ רצים לכולל חב"ד לבקש כסף כנזקקים.
בנוסף, צריך לדעת שעל אף שהלכות הן הרבה יותר ברורות וחד משמעיות מגמרא, עדיין יש הרבה דעות גם בהלכה ויש צדדים מקילים, ולא תמיד מה שראינו בישיבה זה בפירוש ככה ולא יכול להיות אחרת. יתירה מזו, יש סעיפים בהלכה שמתחילים עם דעה אחת ובהמשך (באותו סעיף או בסעיף הבא) אומרים שההיפך הוא הנכון. למשל הוכח תוכיח את עמיתך, בתחילה נאמר שזו חובה ובהמשך מוסבר שזה חובה רק במצבים מסוימים.

ד. סדר בלימוד –
מצד התוהו, כאמור, רוצים הכל ועכשיו בלי לראות שום דבר אחר ולכן רוצים ללמוד כבר את כל התורה כולה ורצוי כבר היום. אבל בלי סדר בלימוד לא נגיע לשום מקום. נכון שאפשר וצריך ללמוד את המאמרים העמוקים ביותר, אבל חייבים שיהיו גם יסודות גם בנגלה וגם בחסידות. יש אברכים עם סמיכה לרבנות שלא יודעים להסתכל על דף גמרא, או שאפילו לא למדו קצור שו"ע, שלא לדבר על שו"ע אדמו"ר הזקן. דוגמא אחרת, שכותבים חידושים בפשט ברמב"ם מבלי שיודעים ללמוד תוספות. וכנ"ל בחסידות.

ה. סדר בעבודת המידות –
אי אפשר לתקן את כל המידות בבת אחת ומהר! אמנם יש ענין של לכתחילה אריבער אך זה בעיקר בנוגע לקיום המצוות בפועל (שלא לחכות עד שניהי' מושלמים אלא להתחיל ישר). בנוגע לתיקון המידות צריך לעבוד לאט, בסדר ובשיטתיות, אחרת אי אפשר להצליח. וצריך לקבל הדרכה מחסיד ותיק שינחה אותנו ממה להתחיל ואיך להתקדם.

חשוב גם לציין שהרמב"ם אומר כי תחילה צריך ללכת לקצה, ואחר כך צריך לחזור לאמצע, וזה המקום המבוקש האמצע ולא הקצה.