הקרן החדשה לישראל מתערבת בציונות הדתית

הקרן החדשה לישראל, פועלת כשלושים שנה במדינת ישראל ומקדמת אג'נדות שמאל ברורות. לאחרונה התחילה הקרן לגלות עניין גם בתכנים הקשורים לעולם הציונות הדתית. בתחקיר מיוחד עומד שורש על פעילויות הקרן (באופן חלקי, בשל גודלם), על מטרותיה ועל כניסתה לציונות הדתית.

החלפת הדמוקרטיה בבתי המשפט

אחד מהנושאים בהם מתמקדת פעילות הקרן בארץ הוא התחום המשפטי. הדוגמאות לפעילות זו מגוונות. אנו נפרט את אלו שהוצגו בצורה גלויה על ידי פעילי הקרן עצמה לאורך השנים.
א. עו"ד יהושוע שופן, בוגר התוכנית המשפטית של הקרן ייצג את הגב' לאה שקדיאל, בעתירה שדרשה משר הדתות למנות אותה לאשה הראשונה במועצה דתית מקומית, עתירה שהוכתרה בהצלחה.
ב. בשנת 1992 ייצג עו"ד אביגדור פלדמן (גם בוגר המסלול המשפטי של הקרן) את הועד נגד עינויים בבג"צ. בעקבות העתירה הוטלו מגבלות על חקירות השב"כ, ונאסר גם לחץ פיזי מתון בחקירת חשודים. עו"ד פלדמן הופיע גם באין ספור עתירות לבג"ץ והוא אחראי לפסקי דין עקרוניים רבים שזה האחרון נתן. בין השאר הוא ייצג את הקשת הדמוקרטית המזרחית ב"בג"ץ הקרקעות" שאסר על הפשרת אדמות חקלאיות למטרות בנייה. את מוחמד בכרי בעתירה שבה בוטלה פסילת הסרט ג'נין ג'נין.
ג. עיינת הורוביץ, מנהלת המחלקה המשפטית של המרכז לפלורליזם יהודי, הצליחה בשנת 2008 בעתירה לבג"ץ להביא לידי כך שעולים שהתגיירו בישראל שלא ברבנות יוכרו כיהודים.
ד. משפחת קעדאן, ייוצגה בבג"ץ על ידי בוגר של המסלול המשפטי. בעקבות העתירה שופטי בג"ץ קיבלו את דרישת המשפחה לבנות בית על אדמות הסוכנות היהודית ביישוב קציר.


תרומות לערביי ישראל ו"צמצום הפערים" בחינוך

פעילותה של הקרן קשורה גם בשאיפה לקדם את המיעוטים בארץ. כ-30 אחוז מהתרומות שמקבלת הקרן מיהודים בעולם מופנות אל האוכלוסייה הערבית בישראל. כך סיפר בזמנו לארי גרבר, מנהל הסניף האמריקני של הקרן.
פעילות נוספת של הקרן היא בתחום החינוך. הקרן החדשה שואפת לצמצם פערים בחברה הישראלית כשהיא מתמקדת במגזרים חלשים כמו המגזר הערבי ועולי אתיופיה. באתר הקרן נכתב כי " הקרן משקיעה מעל מיליון דולר בכל שנה כדי לממש מטרות אלו ונוקטת לשם כך במספר דרכי פעולה: הקרן מעניקה תמיכה לעשרות ארגוני שטח וארגונים מקצועיים הפועלים במגוון תחומים, ביניהם: איגודי הורים הנאבקים למען יום לימודים ארוך אשר יאפשר לאמהות לעבוד, למען יישום פרוייקט ההזנה בבתי הספר ולמען שיפור החינוך בשכונות וביישובים החלשים. ועדות הורים, מחנכים, אקדמאים ואישי ציבור הפועלים למען חלוקת משאבים שוויונית יותר עבור המגזר הערבי ולמען הרחבת האוטונומיה בחינוך הערבי".

רשימה חלקית של הנתמכים על ידי הקרן

עמותות ומוסדות רבים נתמכים או נתמכו על ידי הקרן ושלוחותיה לאורך השנים. להלן מספר שמות של ארגונים נתמכים אלו: 1. 'אג'יק', 2 . האגודה לזכויות האזרח בישראל, 3. 'אלראבטה': האגודה למען ערבי יפו, 4. אעלאם' - מרכז תקשורת לחברה הערבית בישראל', 5. 'במקום' – מתכננים למען זכויות בתכנון, 6. 'האגודה להגנת זכויות המשפחות המעורבות בישראל', 7. 'הועד הציבורי נגד עינויים בישראל', 8. 'המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב', 9. המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, 10. המרכז לקידום פליטים אפריקאים, 11. העמותה לסיוע לנוער ערבי - באמצעות אב'י, 12. העמותה לקידום הישוב ואדי אלנעם (אלעזאזמה), 13. הפורום לדו-קיום בנגב, 14. ועדת ההיגוי לתכנון והגנה על זכויות הערבים הבדואים בנגב, 15. ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, 16. יש דין- ארגון מתנדבים לזכויות אדם, 17. מדה אלכרמל - המרכז הערבי למחקר חברתי יישומי, 18. מוקד סיוע לעובדים זרים, 19. מרכז אדווה, 20. מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל, ' 21. עדאלה' - מרכז משפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, 22. עיר-עמים, עמותת ידידי המוסדות החינוכיים בנוה שלום/ בי"ס ואחת אלסלאם לשלום, 23. עמותת 'סוט אלעאמל', 24. 'מחסום ווטש, 25. שוברים שתיקה, 26. שכנים לפיתוח משותף בגליל, ועוד.

הקמת 'עדאלה' כמקור לגאווה

בראיון מיוחד שנתן לפני מספר שנים פרופ ' הרמן שוורץ מייסד התוכנית להכשרת מנהיגות משפטית בתחום זכויות האדם והאזרח של הקרן החדשה הוא אמר כי"יש כמה ארגונים שאני גאה בהם במיוחד (שקמו בעיקבות הפעילות של התוכנית המשפטית), בראש ובראשונה – 'עדאלה' הארגון המשפטי הראשון בישראל לזכויות המיעוט הערבי". פרופ' שוורץ אמר עוד כי "אני גם שמח מאד על כך שהתוכנית נתנה דחיפה לייסודן של רשתות נשים לקידום מטרות ציבוריות ולעריכת דין בעלת סדר יום פמיניסטי".

הצהרת הכוונות לפעילות במגזר הדתי לאומי

בפולמוס עם פרופ' איש שלום אמר כתב יובל יבנה מנהל תחום הפלורליזם היהודי בקרן כי "יש ניצנים ראשונים להבנה של חשיבות השותפות עם הזרמים הלא-אורתודוקסיים. דוגמה מובהקת לכך היא שיתוף הפעולה של נשים אורתודוקסיות, קונסרבטיביות, רפורמיות וחילוניות במסגרת קואליציית "עיקר", הפועלת לקידום זכויות עגונות ומסורבות גט. דוגמה אחרת היא שיתוף הפעולה במסגרת עמותת "מנוחה נכונה" בירושלים, הפועלת להקמת בית עלמין אזרחי בעיר. בעמותה - שהיו"ר שלה הוא יו"ר תנועת נאמני תורה ועבודה - משתפים פעולה נציגים מכל הזרמים. גם בתחום הלימוד פעלו ופועלות בשנים האחרונות מסגרות שונות שבהן לומדים יהודים אורתודוקסים עם יהודים מזרמים אחרים (כמו למשל בית המדרש "ניגון," המשותף למדרשת אורנים ולישיבת מעלה גלבוע)".
הדיון שבמסגרתו נכתבו הדברים עוסק ביחסה של היהדות האורתודוקסית לזרמים האחרים שטוענים לזכות קיום בעולם היהודי. בהקשר לכך כותב יובל יבנה באותו מסמך "טענתי המרכזית היא שיחסו של הזרם האורתודוקסי המתון אל הזרמים הלא-אורתודוקסיים נקבע היום בעיקר על פי קו הגבול ההלכתי, שעה שראוי ונכון לקבוע אותו לפי הקו הערכי. השותפות הטבעיות והנכונות של הציבור האורתודוקסי המתון בכל מה שקשור לקידום ערכים מרכזיים שלו הן דווקא התנועות הלא-אורתודוקסיות".
"אם ניקח את סוגיית הגיור למשל, נראה שהגישה של הזרם האורתודוקסי המתון (גיור בלי דרישה להתחייבות גורפת של המתגייר לקיים אורח חיים אורתודוקסי) מציבה את הזרם הזה קרוב יותר אל הרב קריב (קריב הוא ראביי רפורמי - מערכת שורש) מאשר אל הרב אלישיב. גם בגישתו ההלכתית לבעיית העגונות ומסורבות הגט הזרם האורתודוקסי המתון קרוב יותר אל הזרמים הלא-אורתודוקסיים מאשר אל הפוסקים החרדים והחרד"לים".
"הציבור האורתודוקסי המתון אולי מוסיף לראות בציבור החרדי והחרד"לי את שותפיו הטבעיים, אולם בשנים האחרונות הולך ומתברר שציבורים אלה אינם רוצים בשותפות הזאת ואינם רואים את עצמם יושבים בגדרי אותה הלכה עם הציבור האורתודוקסי המתון, הציבור האורתודוקסי המתון מגלה שתמיכתו (בשתיקה ובמעשה) בהוצאת אחרים מחוץ לגדר הביאה לבסוף להוצאה שלו עצמו מחוץ לגדר".
באתר הקרן נכתב בהקשר הזה כי, "מגילת העצמאות מבטיחה חופש דת אך המציאות הדתית בישראל חושפת תמונה אחרת. הזרם האורתודוקסי מחזיק במונופול על ענייני אישות, על אופיים של חגים וטקסים במעגל החיים היהודי ועל חלוקת תקציבי החינוך. יהודים ישראלים רבים חשים ניכור לממסד הדתי בישראל ואחרים פיתחו כלפיו טינה עמוקה הנובעת מכפייה דתית. מודלים יהודיים אלטרנטיביים למודל האורתודוקסי כמעט ואינם זוכים להתייחסות וחשיפה בישראל והתוצאה היא שרבים מוותרים כליל על זהותם היהודית...הקרן החדשה לישראל משקיעה מאמצים רבים בהפיכתה של החברה הישראלית לפתוחה ומקבלת יותר בנושאים של דת וזהות יהודית"
"הקרן תומכת בעשרות ארגוני שטח וארגונים מקצועיים המקדמים פלורליזם דתי בישראל בדרכים שונות, כגון קידום זכויותיהם של יהודים לא אורתודוקסים, חיזק מעמד האישה בעולם הדתי, פיתוח מסגרות אלטרנטיביות ללימודי יהדות וחיזוק הקשר בין התפיסה היהודית ומעורבות חברתית".

קולך נאמני תורה ועבודה ציונות דתית ראלית והקרן החדשה

בסיום מסמך ההצהרה של הקרן בנושא הדת מפורטים הארגונים בהם תומכת הקרן כדי לממש את השאיפה הזו. רוב הארגונים קשורים לזרמים הרפורמים או הקונסרבטיבים אך גם נאמני תורה ועבודה, ציונות דתית ריאלית וקולך.


בחלקו השני של התחקיר, אנו מביאים תגובות הקרן החדשה