יסודות הלוח: סימן השנה
הוצאת לוחיט סיוון, תשעג28/05/2013פרק ג מתוך הספר יסודות הלוח העברי
+ תיאור הספר
+ הצג את פרקי הספר
<< לפרק הקודם
-
לפרק הבא >>
לוח שנה עברי לשנה שלמה עשוי להיות "מקופל" בשלוש אותיות בלבד. במאמר בסיסי זה נכיר את "ראשי התיבות של השנה". וגם על מספר הימים והשבתות בשנה.
תגיות:הלוח העברילוח השנה היהודיסימן השנהלוח שנה בשלוש אותיות?
סימן השנה (או קביעוּת השנה)הוא 3 אותיות, שמציינות 3 תכונות של השנה:
האות הראשונה מציינת את היום בשבוע בו חל יומו הראשון של ראש השנה של השנה המדוברת.
האות השניה מציינת את מספר הימים בחודשים חשון וכסלו. 3 אפשרויות, כנ"ל:
ש - חשון וכסלו שלמים (30 יום).
כ - חשון וכסלו כסדרן (חשון 29 יום וכסלו 30 יום).
ח - חשון וכסלו חסרים (29 יום).
(שאר החודשים מסודרים לסירוגין, אחד מלא ואחד חסר.)
האות השלישית מציינת את היום בשבוע בו חל היום הראשון של פסח, ט"ו בניסן, בשנה המדוברת.
בדרך-כלל, נהוג לציין אחר כל סימן-שנה אם השנה פשוטה או מעוברת.
דוגמא: סימנה של שנת התשס"ז הוא זש"ג פשוטה. זאת אומרת:
ז - ראש השנה של שנת התשס"ז חל ביום ז' (שבת).
ש - חשון וכסלו שלמים (30 יום).
ג - ר"ח ניסן ויומו הראשון של פסח חל ביום ג' (יום שלישי).
פשוטה - שנה זו היא פשוטה, בת 12 חודשי לבנה, ולא מעוברת (היא העשירית במחזור הלבנה - ואינה אחת מהשנים גו"ח אדז"ט, יתבאר במקומו בעניין "שנה מעוברת").
ארבעה עשר סימני השנה האפשריים:
7 לשנים פשוטות: בח"ג, בש"ה, גכ"ה, הכ"ז, הש"א, זח"א, זש"ג.
7 לשנים מעוברות: בש"ז, בח"ה, גכ"ז, הח"א, הש"ג, זח"ג, זש"ה.
כל סימן הוא "לוח שנה בשלוש אותיות", או "ראשי תיבות של כל השנה", ואם ידוע סימנה של שנה מסויימת - אפשר להכין על-פיו לוח עברי לאותה שנה. ואם, לדוגמא, לשנת התשס"ה ולשנת התשס"ח יש סימן-שנה זהה (הח"א מעוברת) - כל לוח השנה העברי של שתי השנים הללו זהה.
יש שמשמיטים את האות השלישית מסימן השנה, ומשתמשים בסימן בן שתי אותיות. תוספת האות השלישית מסייעת, בין היתר, להבחין בין סימן של שנה פשוטה לסימן של שנה מעוברת. האות השלישית משמשת גם כ"ספרת ביקורת": כיון שההפרש בין פסח לראש השנה שלאחריו הוא קבוע, ובימות השבוע זה ניכר תמיד בהפרש של שני ימים (כגון, אם חל פסח ביום שלישי יחול ראש השנה ביום חמישי), אפשר לבחון את האות השלישית מול האות הראשונה של סימנה של השנה הבאה. כגון: התשס"ו - גכ"ה פשוטה, התשס"ז - זש"ג פשוטה, התשס"ח - הח"א מעוברת. כאן ניתן לבקר ולראות שתמיד ההפרש בין האות השלישית של סימן שנה זו לבין האות הראשונה של סימן השנה הבאה הוא 2. גכ"ה-זש"ג-הח"א.
[הערה: בגלל הכלל לא אד"ו ראש (אחד מארבע הדחיות), הקובע שראש השנה לא יחול לעולם בימי ראשון, רביעי ושישי, האות הראשונה של סימן השנה לא תהיה אחת מאותיות אד"ו - א', ד' או ו'. זה משפיע גם על האות האחרונה של סימן השנה - והכלל הנגזר מ"לא אד"ו ראש" הוא "ולא בד"ו פסח", מפני שאם ראש השנה לא יחול לעולם בימי אד"ו, פסח שלפניו לא יחול לעולם בימי בד"ו (שהרי פסח קודם ביומיים בשבוע לראש השנה שאחריו, כגון אם חל ראש השנה ביום חמישי, פסח שלפניו חל ביום שלישי). ולכן האות השלישית של סימן השנה לא תהיה ב', ד' או ו'.]
מספר הימים והשבתות בשנה
מספר הימים בשנהבעניין זה יש להבחין בין ששה סוגים של שנים:
בשנה פשוטה יש 353, 354 או 355 ימים:
אם חשון וכסלו חסרים, מספר הימים הוא 353.
אם חשון וכסלו כסדרן, מספר הימים הוא 354.
אם חשון וכסלו שלמים, מספר הימים הוא 355.
אם חשון וכסלו שלמים, מספר הימים הוא 355.
לשנה מעוברת נוסף חודש אדר א', בן 30 יום, ולכן יש 383, 384 או 385 ימים:
אם חשון וכסלו חסרים, מספר הימים הוא 383.
אם חשון וכסלו כסדרן, מספר הימים הוא 384.
אם חשון וכסלו כסדרן, מספר הימים הוא 384.
אם חשון וכסלו שלמים, מספר הימים הוא 385.
מספר השבתות בשנה:
בשנה פשוטה יש 50 או 51 שבתות. הדבר תלוי באיזה יום חל ראש השנה:
אם חל ראש השנה ביום שני או שלישי, מספר השבתות הוא 50.
אם חל ראש השנה ביום חמישי או שבת, מספר השבתות הוא 51.
בשנה מעוברת:
יש 55 שבתות, מלבד שנה מעוברת שסימנה בח"ה, שמספר השבתות בשנה זו הוא 54.
כמה פרשיות יש בתורה? 54 (בעבר מנו 53 פרשיות, כיוון שהתייחסו אל ניצבים ווילך כפרשה אחת). כללי חיבור הפרשיות יתבארו בע"ה במקומם.
הוסף תגובה
לוח שנה בשלוש אותיות?
עוד מהוצאת לוח
עוד בנושא חגים וזמנים