יצחק אבינו: איש שכולו מקדש

בתחילת פרשת חיי שרה התורה מביאה פרטים רבים על עסקת הקנייה של מערת המכפלה, על ידי אברהם אבינו. יוצא מלשון הפסוקים שחשוב מאוד לאברהם אבינו לקנות בכסף מלא מקום קבורה, לשרה אמנו.

תהליך דומה מובא בספר שמואל ב' (פרק כד), כאשר דוד המלך קונה בכסף מלא את הגורן של ארוונה היבוסי, כדי לבנות עליו את בית המקדש.

כך דרכם של צדיקים שאינם רוצים לקבל מתנות:"ושונא מתנות יחיה" (משלי טו,כז).
הן לאברהם אבינו, הן לדוד המלך, הגויים הציעו להם לקחת את המקום ללא תמורה. אבותינו דאגו לדורות הבאים, ורצו להבטיח את הבעלות המלאה של עם ישראל, על המקומות הקדושים האלה. לא במקרה שלושת המקומות שתהליך הקנייה מפורט בתנ"ך, הינם המקומות הקדושים ביותר לעם ישראל: הר הבית, מערת המכפלה והר גריזים והר עיבל. רבנו בחיי לומד מזה, שיש מעלה מיוחדת בקניית ארץ ישראל, יותר מאשר בכיבוש על ידי מלחמה. (עיין ר' בחיי בראשית כג,כ).

נראה לומר שחלקי ארץ ישראל הנקנים בכסף מהגויים קדושים יותר, כי בעקבות המכירה אין לגוי שום תביעה או זיקה לאדמה שהייתה בבעלותו. הגוי התנתק לגמרי מהאדמה שנמכרה לישראל, לכן הקדושה יכולה לשרות במלוא כוחה. לעומת זאת כאשר הגויים מובסים במלחמה נגד ישראל ונוטשים את אדמות הקודש, הם אינם מתנתקים לגמרי מארץ ישראל ומקווים לשוב אליה. אומות העולם טוענות שהן היו לפנינו בארץ ישראל, ותובעים את זכויותיהם, כביכול. לכן קדושת ארץ ישראל נפגעת ופוחתת כאשר הגויים מנסים להשתייך לארץ ישראל, ואנחנו לא דוחים על הסף את התביעות הלא לגיטימיות שלהם.
עלינו לסלק כל זיקה של אומות העולם על ארץ ישראל, כדי לחזק את הקדושה.

בהמשך הפרשה, יש רמזים נוספים על בית המקדש והר המוריה.
בזמן המפגש הראשון בין אליעזר- עבד אברהם ורבקה אמנו, הוא מוסר לה נזם זהב במשקל בקע ושני צמידים במשקל עשרה זהב, כמו שכתוב:
"וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת, וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב, בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ--וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל-יָדֶיהָ, עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם" (בראשית כד,כב). רש"י אומר שהפסוק רומז למחצית השקל ,לוחות הברית ועשרת הדיברות-
"בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ" רומז למחצית השקל המובא לבית המקדש לטובת קורבנות הציבור.
"וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל-יָדֶיהָ, עֲשָׂרָה זָהָב " כנגד עשרת הדברות הגנוזות בתוך ארון הברית בקודש הקודשים.

בעל "המשך חכמה" מכנה את יצחק אבינו: קודש הקודשים וכהן גדול. כך דברי חז"ל מסבירים למה הקב"ה לא נתן ליצחק אבינו לצאת מחוץ לארץ ישראל, כי הוא בעל דרגה מיוחדת של קדושה. יצחק אבינו היה כל כך מחובר לשכינה ולבית המקדש, שלאחר העקידה יתכן והוא לא עזב את מקום המקדש למשך שלוש שנים, עד שנשא לרבקה. (עיין רבנו בחיי כג,ב).

"וכפי הנראה יצחק היה ככהן גדול שהיה בגדר קדש הקדשים" (משך חכמה כד,סז).
יצחק אבינו שקוע בענייני המקדש וכלל ישראל, אפילו כשהוא יושב בנגב רחוק מהר המוריה, כמו שכתוב: "ויצחק בא מבא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב" (בראשית כד,סב). רבנו בחיי מפרש שהפסוק רומז "למידה הנקראת כנסת ישראל המכוון כנגד הר המוריה".

על כולנו ללמוד מיצחק אבינו לחשוב תמיד על אחדות עם ישראל, הבאה לידי ביטוי בבית המקדש שבהר הבית. מקום המקדש מאחד את עם ישראל עם בורא העולם, ובינם לבין עצמם. כולם מכוונים את תפילתם לאותו המקום, כולם עולים לרגל שלוש פעמים בשנה באותו המקום, כולם מקריבים קרבנות לה' במקום אחד ויחיד.

מי שרוצה לפגוע באחדות עם ישראל ולערער על קדושתו, מבקש להרחיק אותו מהר הבית ומירושלים. חלוקת ארץ ישראל או חלוקת ירושלים הינה פגיעה במהות עם ישראל ובקדושתו. לכן עלינו לפעול ולעורר את רוב העם השואף לאחדות ומאמין בהקב"ה, להחליף את המנהיגות הקיימת מעל שמונים שנה, ולמנות מלך ירא שמים שיקדש את שם ה' בעולם.

סרט וידאו על המאמר http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98

המאמר מוקדש לעילוי נשמת סבתי.