הקדמה לתשובה

העולם מתקדם!

העולם הוא דבר חי, זז, משתנה. יום – לילה. קיץ - חורף. כוכב נולד - כוכב נופל. נראה כאילו רק סובב על צירו, אבל באמת הוא מתפתח, מתקדם, עולה.
גם המין האנושי מתקדם. פעם עובד אלילים, היום הרבה פחות. פעם משעבדים אחד את השני באכזריות. היום יותר אנושי. האנושות עולה ומתקדמת. למרות מאמציהם של כמה מושלים עריצים במיוחד לעצור את הקידמה העולם לומד יותר, מגלה יותר, מבין יותר, וגם צודק יותר. לא ימות המשיח, אבל מערכות משפט הרבה יותר הוגנות. יותר שוויוניות. אם משווים אותם לחוקים המפלים שהיו לפני מאה, מאתיים, אלף אלפיים ויותר. המצב ממש זהב.

המאה העשרים ואחת

המאה העשרים הייתה מאה של מדע וטכנולוגיה. מהפכה טכנולוגית. מהפכה תעשיתית. מהפכה כלכלית. מהפכה חברתית. עולם חדש שבו מוקמת מעצמה שחורטת על דגלה את הכפירה. סיבה טובה להשליך את האמונה. זאת ה"מאה" שבה נרצחו מאות מיליונים של בני אדם על ידי המדינות העשירות, החזקות והמתקדמות ביותר.
המאה העשרים ואחד חוזרת לאמונה. לא מנוגדת למדע אבל כבר לא סוגדת לו. מתוכו הוא הולכת להשלמה עם אלוקים. להכרה בו. מתוכו היא עולה לקומה עוד יותר גבוהה. מתוך כל הידע הרחב והעמוק שנפרש לפנינו היא מגיעה לפעמים גם לאהבה.

מה כתוב בזוהר?

רבי שמעון מתאר בזוהר הקדוש את התהליך הזה מכיוון אחר, למעלה מאלף שנים קודם התרחשותו. רבי שמעון מספר לנו על פתיחת שערי חכמה של מטה ושערי חכמה של מעלה. "מהפכה מדעית" שתבוא בשנת שש מאות לאלף השישי (הת"ר - 1839) בדיוק בתקופה הזו מתחילה המהפכה התעשייתית. המהפכה החברתית. המהפכה שאמורה להכין את העולם להיכרות יותר מעמיקה עם טביעות אצבעותיו של אלוקים, היכרות שתוביל להיכרות אמיתית יותר עם מפעלו של האלוקים, היכרות שתהיה בסיס לחיים יותר שלמים ויותר שמחים.

מפת ההיסטוריה

הזוהר מסתכל על כל המציאות ב"מבט על". כמו שבמבט מגובה רב אפשר לראות במבט אחד שטח אדמה גדול. כך אפשר ב"מבט על רוחני" לסקור בסקירה אחת חלקים גדולים של ההיסטוריה בבת אחת. תלוי בגובה של הצופה. כשמסתכלים מכיוונו של רשב"י רואים מה שהיה ומה שיהיה. יודעים איפה כדאי להשקיע זמן, מרץ וחיים?
רבי שמעון למד את החכמה הזאת מהתבוננות בספר הספרים. הספר שמספר לאברהם על הירידה שתהיה למצרים, שמכין את משה ליציאה שתהיה ממצרים. שמספר על הכניסה העתידית לארץ בימי יהושע, שמספר על הגירוש שנגורש ממנה בימי נבוכדנאצר – אם נחטא.
זהו הספר שמספר כי ארץ ישראל לא תיתן פירות בעת שעם ישראל יהיה בגלות הארוכה, זהו ספר שמספר כי בסוף הדרך עוד נחזור לארץ ישראל. הוא מתאר לנו בדייקנות את קיבוץ הגלויות אלפי שנים לפני שהיא קורה בפועל. "אם יהיה נדחך בקצה השמים - משם יקבצך ה' אלוקיך ומשם יקחך". זהו ספר הספרים.

מה יהיה?

התבוננות בספר החיים הזה מלמדת שיש מסלול חיים לעולם ומסלול חיים לעם ישראל. המסלול הזה כולל בתוכו תהליך של תשובה. שיבה לזהות היהודית ותשובה לערכים. שיבה לעם שלנו, שיבה לארץ שלנו. שיבה ליהדות. בסופו של דבר אנחנו צריכים לשוב למלא את התפקיד שנאמר לאברהם אבינו ביום שעשו ממנו עם: "ונברכו בך כל משפחות האדמה".
התבוננות בהיסטוריה הקרובה או הרחוקה מלמדת שאנחנו לא יכולים לברוח מהיעוד שלנו. כשאנחנו מתנתקים מעצמינו מתפקידנו או מאדמתינו – הצרות רק רודפות אחרנו, ואנחנו משלמים מחיר יקר.
התפקיד שמילאנו בעבר על במת ההיסטוריה היה "אור לגוים". התפקיד הזה יכול להתמלא רק כשאנחנו נהיה עם מוסרי. עם ערכי. עם מאמין. עם בריא. עם חי. עם חזק בארצו. עם אחד. עם ישראל במיטבו.

מתי זה יקרה?

התהליך הזה כבר החל. העליה לארץ הייתה תהליך של שיבה לזהות היהודית. ההמשך שלה הוא שיבה למסורת. כבוד לתורה או חיבה אליה. היכרות עימה או קיום מצוות. זהו תהליך ענק שמקיף שדרות רחבות ביותר בעם ישראל. כל אחד בקצב שלו. כל אחד בשלב שלו.
חכמינו לימדנו שהתהליך הזה כולל בתוכו גם שלב של כפירה. התשובה שבאה בעקבותיו היא כל כך חזקה ואמיתית. אפילו המתנגדים לתשובה זו יודעים שהיא חודרת לכל פינה ופינה, גם לפינות הנפש שלהם.
למה הכפירה? למה זורעים בדמעה? למה יולדים בכאב? למה האדמה מצמיחה קוץ ודרדר? מאז חטא אדם הראשון כל לידה ויצירה חדשה כרוכה בכאב ודם. אחרי הלידה יש רגעים של חיוך. התינוק גודל ואיתו גדלה השמחה. הבעיות לא מסתתרות הם מסגנון אחר. עכשיו הילד כבד מדבר ומבין. חושב, לומד ומתקדם.

צופים או שחקנים

שלב העליה והבנין החומרי החל לפני כמה עשרות שנים והוא הולך ומתקדם. שלב הבנין הרוחני התחיל לפני שנים, היום הוא כנהר המתגבר. הצימאון מקיף את כל שדרות האוכולסיה. מהצפון ועד הדרום. מבין עשירים ובין עניים. בין מהימין ובין מהשמאל. בין נשים ובין גברים. עשירונים תחתונים עשירונים עליונים וכל מה שבינהם.
מי שלומד מאברהם, ממשה, מדוד ומכל מנהיגי ישראל לדורותם יודע שתפקידנו להיות חלק מהתהליכים הללו. להיות שותף, לקדם כל תהליך, לעודד, לכוון מתוך לימוד והכרה של התהליכים העוברים על העולם. לקחת אחריות כפולה למרות שבפועל כל מאמצינו נראים כמו "פתחו של מחט". אבל אנחנו יודעים שאחרינו יבוא מי שיש לו פתח כפתחו של אולם. "וכל מי שפעל עם אל - יבוא ויטול שכרו".

הבו גודל לאלוקינו

כדי שנוכל לפעול בהיקפים משמעותיים יותר, אנחנו צריכים להיות יותר מקצועיים. יותר יעילים. ללמוד אחד מהשני. ללמוד מטעויות והצלחות. לנצל את כל הכלים שהעולם פיתח בתחום הלמידה וההשכלה. בתחום תקשורת ההמונים. בלוגיקה ובטכניקה. בארגון וביעילות. לקדם את התהליך הזה לטובת כולנו.
"וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם: וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם: וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" אכי"ר.