מה ראה משה מן ההר?

פרשת "וזאת הברכה" הכוללת מ"א פסוקים היא פרשה מאד ייחודית מכל פרשיות התורה וזאת מכמה סיבות. ראשית – הפרשה מסיימת את חמשת חומשי התורה. שנית – הפרשה לפעמים תחול ביום שבת ממש ואז תיקרא כמו שאר פרשיות התורה ולפעמים תחול באחד מימי השבוע, כמו למשל בשנה הנוכחית, תשס"ח, ואז נקראת היא בחג "שמחת תורה". שלישית – אמנם, אין בפרשה שום איזכור של אחת מתרי"ג המצוות אולם, יש בה מיגוון נושאים ו"אירועים היסטוריים", כגון: ברכותיו של משה לפני מותו לכלל עם ישראל ובצורה יותר מפורטת לכל שבט ושבט, מינויו של יהושע כמנהיג ישראל לאחר מות משה, מותו וקבורתו של משה ועלייתו של משה אל הר נבו ומשם הוא רואה את ארץ ישראל – כפשט הפסוקים והפרשנות המסורתית.

וגם אמנה, בפרשתנו [ל"ד, א' – ד'] משה מבצע "הלכה למעשה" את הוראת הקב"ה מהפרשה הקודמת, פרשת "האזינו" [ל"ב, מ"ח – נ"ב]: "עלה אל הר העברים הזה, הר נבו אשר בארץ מואב... וראה את ארץ כנען... כי מנגד תראה את הארץ. ושמה – לא תבוא...". משה עולה "אל הר נבו, ראש הפסגה" ומשם, הקב"ה מראה למשה "את כל הארץ". ויתרה מכך, התורה אף מפרטת מספר חבלים ידועים בארץ כנען [את הגלעד, את כל (ארץ) נפתלי, את כל ארץ אפרים ומנשה, את כל ארץ יהודה וכו'] המוראים למשה. הקב"ה מראה למשה את כל נופה ואת כל שטחה המדהים של ארץ ישראל ואף את המקומות הרחוקים ביותר, כפי שמעידים המדרשים השונים, כגון: "נתן הקב"ה כוח בעיניו של משה עד שראה את כל תחומי ארץ ישראל" [מדרש הגדול, דברים ל"א]. או: "הראהו המקום למשה את הרחוק – כקרוב, את שאינו גלוי – כגלוי. ומשה ראה בעיניו את מה שלא הלך יהושע ברגליו" [ספרי, פינחס קל"ה – קל"ו].

מכל האמור לעיל, משתמע היטב שהקב"ה משמש מעין "מדריך טיולים" של משה רבנו ומעל פיסגת של הר נבו הוא מראה לו בפעם האחרונה בחייו את כל ארץ ישראל שהרי נגזר עליו לא להיכנס לארץ. אין כל ספק, שזו ההבנה הראשונית והבסיסית של הפרשיות שעוסקות בנושא הנדון.

יחד עם זאת, במאמרנו זה נוסיף "נופך אישי ומשלים" לכל האמור לעיל ונטען: שבנוסף לכל מה שהקב"ה הראה למשה, הוא הראה לו דבר מאד חשוב, מדהים ועצום השופך "אור יקרות" על מהותה וחשיבותה האדירה של ארץ ישראל, כארצו הנבחרת והמובחרת של הקב"ה, בעצמו ובכבודו, כדלקמן –
הקב"ה הראה למשה את שמו המפורש, כלומר: את צירוף האותיות י – ה – ו – ה. צירוף זה נמצא בסביבות ירושלים, באזור בית אל ונוצר על ידי הגיאיות והודיות בסביבה!!

עיינו בתמונה זו, באיזור בית אל וירושלים ניתן לראות את שם השם, נוצר מתוואי השטח!!

אין ספק, שצירוף מדהים זה מעיד "כאלף עדים" על רצונו העז והאדיר של משה להיכנס לארץ ולשהות בתוכה [ועיין עוד מאמרי לפרשת "ואתחנן": "עומק תחינתו של משה כעומק אהבתו לארץ ישראל"]. טענתי זו, מסתמכת על צילום לוויני מדהים של סוכנות החלל שבארה"ב, "נאסא". בצילום נראה בבירור צירוף האותיות י – ה – ו – ה, צירוף אותיות שישנו אך ורק בארץ ישראל, באזור שצוין לעיל, ולא מופיע בשום מקום אחר בעולם, דבר שנבדק ואושר ע"י מדעני "נאסא". [ומשום חשיבות הערך של "הכרת התודה", זה המקום להודות לד"ר משה נחום הי"ו על קבלת הצילום והפצתו בקרב עם ישראל "כדי להגדיל, להפיץ ולהעצים אהבת ארץ ישראל", ארצו של אלוהינו ומלכנו היחיד].

ו"בשולי האדרת" הרשוני להוסיף עוד שתי נקודות חשובות הקשורות לפרשה מיוחדת זו, פרשת "וזאת הברכה". א) תחילת ספר בראשית עוסק בחסד, דהיינו: הקב"ה בורא את העולם, בבחינת: "עולם – חסד ייבנה" וסוף ספר דברים עוסק בחסד (=קבורתו של משה ע"י הקב"ה). ב) תחילת ספר בראשית פותח באות ב' וסוף ספר דברים מסתיים באות ל'. שילוב של שתי האותיות הנ"ל, יוצר את המילה "לב".
מי ייתן, ונזכה כולנו ב"לב" חדש, טהור, נקי וכו' כדי לעסוק בחסד ובנתינה לזולת. ומן השמיים נבורך ע"י "יוצר כל בחוכמה", בבריאות הגוף והנפש, בבשורות טובות בבניית בית מקדשנו ותפארתנו במקום שהוא לא רחוק גיאוגרפית מן המקום שצירוף האותיות של "השם המפורש" נמצא וקיים שם, לעולם ולנצח נצחים. שבת שלום וחג שמח!!!

המאמר מוקדש לעילוי נשמת הורי היקרים: ר' יוסף בן שלמה וחממה בת יצחק זצוק"ל.
כמו כן, המאמר מוקדש לרפואת רחל אפרת בת חממה ואורנית בת שושנה. אל נא רפא נא להן.
כמו כן, המאמר מוקדש להצלחת ידי"ן שהוא כאח לי, ר' שמואל עטרי הי"ו, המפיץ את הערך: "עזרה לזולת" בגופו ממש. "ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה".