מכתב גלוי לנשיא המדינה

המכתב פורסם לראשונה בעלון הנוער- עולם קטן, פרשת דברים

"לכבוד מר שמעון פרס היקר, נשיאה הנבחר של מדינת ישראל.
יום חג היה לנו השבוע. לא כל יום מתמנה נשיא במדינת ישראל, ולא כל אחד זוכה להגיע למקום שבו אתה נמצא עכשיו. אנו מאמינים שלא רק חברי הכנסת בחרו בך לתפקיד הרם. ריבונו של עולם בכבודו ובעצמו חתם על כתב המינוי. חכמינו לימדונו (בבא בתרא צא,ב) שכל המתמנה לתפקיד בעל שררה, ואפילו הקטן ביותר, הרי זה מינוי מְכוּוַן משמים. על אחת כמה וכמה כשמדובר בתפקיד הרם של נשיא מדינת ישראל! נעשה כל שביכולתנו לכבד אותך, ולהעניק

למוסד הנשיאות את מקומו הראוי לו, כיוון שאנו יודעים שכבודך אינו עניין פרטי אלא כבודו של העם כולו. לכן "מלך שמחל על כבודו – אין כבודו מחול" (קידושין לב,ב).
חשוב היה לי להקדים את הדברים האלו, מר פרס הנכבד, אך חשוב לי לא פחות לומר את הדברים הבאים. שלא יהיו לך אשליות. אל תטעה לרגע לחשוב שהיחס שאותו אנו מעניקים לך עכשיו מקהה, וְלוּ במעט, את הוויכוח רב השנים איתך ועם דרכך. אנו מוקירים את העובדה שהקדשת את מירב שנותיך לשירות המדינה, ולא שכחנו וגם לא סלחנו לרגע על הנזקים העצומים שגרמת לעם ישראל ולביטחונו. הזיות השלום הבלתי מציאותיות, "מזרח תיכון חדש", "קסאם שמאסם" ומעל הכול – הסכם אוסלו הידוע לשמצה שיותר מאלף 'קורבנות שלום' הוקרבו על מזבחו, אינם נמחקים פתאום. גם אם העולם העניק לך נובל על לחיצת ידו הטמאה והמגואלת בדם של רב המרצחים, בניגוד אליך, לא התבלבלנו ולא הוקסמנו לחשוב שהשטן יהפוך את עורו. עדת עיתונאים, בליהוקם של כמה יחצ"נים ופוליטיקאים מתפעלת ומעלה על נס את המוניטין וההערכה שרוחשים לך בעולם. אך אנו זוכרים שעל המוניטין הזה עם ישראל היה צריך לשלם בהרבה מדם בניו שהוקז למען מוסריות מזויפת של שמירה על חיי אזרחי אויב תומכי טרור "חפים מפשע".
לא שכחנו את החרבת יישובי גוש-קטיף וגירוש יושביהם ואפילו לא את ההתבטאות האומללה על דוד המלך.
ובכל זאת, במובן מסוים, ביום הזה נפתח דף חדש. הרגע שבו התיישבת על כס נשיא המדינה מציב אותך במקום אחר שבו אינך רק שמעון פרס, האדם הפרטי, הפוליטיקאי והמדינאי. הפכת להיות סמל. דמות המייצגת את עם ישראל כולו.
המקום שבו אתה נמצא כעת, אדוני הנשיא, נותן בידך כוח. השאלה הגדולה היא כיצד תנצל אותו. האם תנצל את קשריך בעולם כדי להשיג חנינה לאחינו יהונתן פולארד הנמק כבר עשרים ושתיים שנה בתנאים תת-אנושיים בידי מדינה 'ידידותית' (כשג'ורג' או קונדוליסה יתקשרו לברך, האם תאזור את האומץ להשחיל להם איזו מילה קטנה בעניין?), או שתעדיף לחון את ברגותי ושאר רבי מחבלים כדי 'לחזק את אבו מאזן' (מין אקסוימה בלתי מוסברת, העומדת בראש ה'דת' החדשה של ממשלת ישראל. חיזוק העליה / הילודה / הכלכלה / בטחון ישראל זה כבר פאסה. יחי אבו מאזן וחיזוקו!). האם ממרומי מושבך תזכור את עקורי גוש קטיף ששמך מתנוסס לדראון בין מגרשיהם, ותדאג לשיקומם (באיחור קל של שנתיים אחרי...) או שתעדיף להרים כוסיות ולסעוד על שולחנם של נשיאי עולם במטרה לתכנן תוכניות כיצד לקדם את רווחתם הכלכלית של הפלשתינאים.
אנו מתפללים שריבונו של עולם ייתן בליבך את התבונה והדעת להתנהג באחריות ובממלכתיות ולכבד את הכיסא שאתה יושב עליו. מכל מקום, אהיה כנה איתך, מר פרס הנכבד, שיש לי קצת חששות בעניין. שמונים שנות חייך עתירות הניסיון לא גרמו לך להתפכח, וספק אם קולות ההערצה והסגידה שמגיעים מכל עבר יעזרו לזה.
אך דע לך דבר אחד - אם תמלא את תפקידך בנאמנות – נעמוד כולנו לצידך. אם תנצל את מעמדך כדי לקדם דברים שאינם ראויים לנשיא של כל העם, אם תתנהג כפוליטיקאי קטן שפשוט שיפר עמדה, נילחם בך מלחמת חורמה.
אנו מבקשים ומתחננים שלא תחלל את אחד הסמלים החשובים ביותר של המדינה, לא תהפוך את בית הנשיא לעוד סניף פוליטי של 'מרכז פרס לשלום', ולא תקרע את העם (קצת חבל שאפילו את יום ההכתרה התחלת ב'רגל שמאל' (תרתי משמע), ולא יכולת להתאפק מהפצת הצהרות שנויות במחלוקת).
נשוב ונאחל לך בריאות ואריכות ימים ושנים, שבהם תזכה למלא את תפקידך החשוב בשירות העם והארץ. בהצלחה רבה לך, מר פרס. אנחנו מאחוריך".


כתב: יוני לביא, לאתר חברים מקשיבים