מציאות לא צנועה

השנה נאלצנו לסבול אלפי דיווחים כתבות וסקופים בלעדיים על פרשיות נוראות, מביכות ומבישות. בד"כ באתרים כמו שורש שהוא אתר שמעוניין לחשוף אנשים לצדדים גבוהים יותר או פנימיים יותר שנמצאים במציאות לא מוזכרת כל השחיתות והסיאוב שתמיד תמצא את דרכה להגיע למרכז החדשות ולהימרח באותיות גדולות ונוצצות בכותרות העיתונים ובכל אתר ואתר...

ובצדק, יש מספיק זיהום בהרבה מקומות אז למה שניחנק ממנו בפינה שלנו. אין צורך לטמטם את מוחותינו בכל מה שקורה מסביב. ולכן טוב מאוד שיש אתרים שאפשר למצוא בהם משהו אחר לגמרי עולם טוב וטהור שמחפש צדק, אמת וענווה.

אבל יש דברים שא"א להתעלם מהם ולשתוק. אני מדבר על איבוד המוסר הפשוט והטבעי, על השחיתות ותת התרבות שהתפוצצה בפנים של כולנו ע"י נשיא המדינה לשעבר וע"י שר בכיר בממשלת ישראל שהם המייצגים שלנו בכל העולם שפשוט פגעו וביישו אותנו אזרחי המדינה הפשוטים.

לצערי יש לי חשש מאוד גדול שנמשיך לשמוע פרשיות מכוערות כאלה גם בעתיד. אני אפילו חושב שזה כמעט בלתי נמנע ולא יעזרו גם אלפי שיעורים בבתי הספר על סובלנות ואיפוק כי אנחנו חיים בחברה שהיא מטרידה, שבנויה על הרעיון שאישה זה חפץ, כלי שאפשר להשתמש בו כדי להשיג רווחים בפרסום ובמכירות.
איזה מסר אנחנו אמורים לקבל כשדמות של אישה מרוחה על שלטי ענק בכבישים מהירים כשהיא אמורה לשמש איזה שהוא גירוי כדי לפרסם איזה מוצר למכירה. הרי אנחנו מוצפים בזה בכל מקום ובכל זמן. במציאות הזאת הנשים כאילו איבדו את אישיותן או בעצם גזלו וחמסו מהן את אישיותן והפכו אותן לכלי שרת, חפץ שאמור להגדיל מכירות. אין בני אדם, אין נפש, שלא לדבר על צלם א-לוקים יש רק גירוי ושימוש בבני אדם בשביל כסף ורווחים.

זה כל כך מעוות ולא מוסרי. התרבות המערבית שהיא כל כך מתקדמת מבחינה טכנולוגית הופכת בני אדם בצורה תעשייתית לחפצים לבהמות. פולחן הגוף היופי והסגידה לחיצוניות גורמים לכ"כ הרבה אנשים לאבד את עצמם ואת כבודם בחיפוש אחר סיפוקים זמניים כדי למלא את החלל הריקני שמצוי בלבבות אבודים. וחלילה אין פה שום זלזול בחומרת המעשים של ה"מכובדים" הנ"ל כאילו זו אשמת החברה ולא עליהם רובצת האחריות למעשיהם. ודאי שכל אחד אחראי על מעשיו וצריך להתגבר על הזרם העכור של התרבות הזאת. אבל כן, החברה שבה אנחנו חיים בה התרבות שלה מעבירה מסר מאוד ברור: אישה היא לא בן אדם אלא חפץ. נגד המציאות העקומה הזאת שהופכת אנשים לחפצים צריך למרוד ולהחזיר את צלם א-לוקים לנפשות בני האדם.

"אז מה אתה מציע שכולם ילכו עם שטריימלים ושביסים זה יפתור את הבעיה?"- ודאי שלא( למרות שאם נבחרי המדינה הנ"ל היו שומרים רק על חלק קטן מדיני ייחוד הם לא היו מגיעים לבור העמוק שהם מצויים בו היום... ), אבל הכרה במחלה חצי תרופה והגיע הזמן להיגמל מפולחן הגוף והיופי. הסגידה לחיצוניות לנעורים היא מחלה קשה.
צריך לחנך לצניעות לצד הנשמתי שבמילה הזאת לפני הצד הפרקטי שבה. צניעות זו מידה בנפש האדם לפני הלכות על אורך השרוול. זו היכולת להסתיר את הדברים שמפריעים להכיר את האני האמיתי שלי. אנחנו חיים במציאות של חוסר צניעות. עולם של מסכות שבו אנשים לא מכירים את עצמם ומנסים להרשים את הסובב אותם במסכות העוטפות אותם. מתי נבין שהמסכות שלנו זה לא מי שאנחנו באמת?
חוסר הצניעות שיש במציאות שבה אנחנו חיים נמצאת בכל מקום - במנהיגות ובמיצגיה, בתקשורת, בבתי הספר של ילדינו ובחברה כולה. כולם לובשים מסכות. נשאבים לתוך עולם ריקני של רדיפה אחרי הבל אחרי מסיכה יותר גדולה שאמורה לתת מענה לאשליה חדשה. נגד המציאות הזאת אנחנו צריכים למרוד להתנגד ולא לתת לשלשלאות הברזל שלה לכבול אותנו למסכות השקריות הללו שמסתירים את מי שאנחנו באמת.