מכתב חיזוק לבחור ישיבה (ובהחלט לא רק)

הרב שמשון דוד פינקוס זצ"ל היה רב הקהילה החרדית באופקים, וחיבר כ-14 ספרים במוסר והשקפה. לפני שש שנים נהרג בתאונת דרכים מחרידה יחד עם אשתו ובתו.
זהו מכתב (בשינויים קלים) שכתב הרב פינקוס לבחור ישיבה שהתייעץ עמו. יהיו דברים אלו לעילוי נשמתו.

לכבוד הבחור היקר שאיני מכירו, שליט"א

קראתי את מכתבך ולא הגעתי למדרגה כזו שאוכל לתת עצות ולומר לך מה לעשות, אבל אכתוב את מה שנראה לעניות דעתי אחרי התיאור של הדברים שכתבת.

נראה לי שאתה משתדל מאוד בעליה בתורה וביראת שמים, ואתה עושה ככל יכולתך ויצאת ידי חובת השתדלות. עכשיו אתה נמצא בשלב שאתה צריך עזרה מבחוץ. הסיבה לזה היא פשוט מפני שאלו דברים כל כך נשגבים, לזכות לתורה ולחשק פנימי, וככל שתיארת, וזה פשוט למעלה מכוחות אנושיים. ואע"פ שודאי צריך גם השתדלות מצידנו, אבל מגיע רגע שצריך לפנות לעזרה מבחוץ.

על כן אני אתן לך שם וכתובת, שאליו תפנה והוא יעזור לך.

קוראים לו ה' יתברך.

הוא חזק מאוד, שבאמת הוא ברא הכל, ואני יודע בסוד שהוא גם אוהב אותך באופן אישי, והוא מחכה בכליון עינים שתפנה אליו.

אין בעיה למצוא את הכתובת שלו יתברך, שהוא נמצא בכל מקום, כפשוטו, וגם ברגע זה שאתה קורא את המכתב אתה יכול לפנות אליו.

אני כותב זאת, מפני שהרבה חושבים שהפנייה לה' היא עניין של "עשיית מצוה" או של "חיפוש מדרגות גבוהות". כל זה נכון אבל אינו העיקר - העיקר הוא שהקב"ה אישיות ברורה חי וקיים, שאפשר לתפוס איתו קשר אישי, ומעולם לא התאכזב מי שעשה כך.

וככל שהדבר יותר פשוט ופרקטי הוא יותר טוב ויותר מועיל, והעיקר שיהא קשר אישי פשוט: לספר לו על הבעיה שלך, ולבקש ממנו עוד פעם ועוד פעם.

מי שיתן לך עצה אחרת, חבל על ההשתדלות, תלך ישר למי שיכול לעזור באמת, ותתפוס אותו ואל תעזוב אותו, "אל תתני דמי לו" עד שתשיג את כל מה שלבך חפץ.


החותם בכבוד גדול לבן תורה המחפש באמת,
ורק חבל שאינו יודע היכן לחפש,

שמשון דוד פינקוס