היחס הנכון בין פנימיות לחיצוניות

מהי הסיבה לכל החורבנות, הרדיפות וההשמדות שפקדו את עמנו במשך ההסטוריה?

מדוע לעיתים נראה שהפורענות מתחילה דווקא מאלו שהולכים בדרכי ה'?

כיצד ניתן להינצל מגזירות קשות?

על שאלות אלו ועוד עונה הרב יהודה אשלג, בעל הסולם, בהקדמה

לספר הזוהר.
המאמר שלפנינו מבוסס על ששת הסעיפים המסכמים (ס"ו-ע"א) של הקדמה זו.

פנימיות וחיצוניות העולם
"דע, שבכל דבר יש פנימיות וחיצוניות" (בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר).
בכללות העולם, בני ישראל, זרע אברהם יצחק ויעקב, נחשבים לפנימיות העולם, ושבעים האומות, נחשבים לחיצוניות העולם.
וכן בישראל עצמם יש פנימיות, שהם עובדי ה' השלמים, ויש חיצוניות, שהם אלו שאינם מתמסרים לעבודת ה'.
וכן באומות העולם עצמם, יש פנימיות, שהם חסידי אומות העולם, ויש חיצוניות, שהם הגסים והמזיקים שבהם.
וכן בעובדי ה' שבבני ישראל, יש פנימיות, שהם הזוכים להבין את נשמת פנימיות התורה וסודותיה, וחיצוניות, שהם העוסקים בחלק המעשה שבתורה בלבד.

פנימיות וחיצוניות האדם
בכל אדם מישראל, יש בחינת ישראל שבו, שהיא הנשמה, ובחינת אומות העולם שבו, שהוא הגוף. אלא שאפילו בחינת אומות העולם שבו נחשבים כמו גרי צדק, שבאו והתדבקו בכלל ישראל.
אם האדם מישראל מגביר ומכבד את בחינת פנימיותו על פני חיצוניותו, היינו שנותן רוב טרחתו ויגיעתו לתועלת נשמתו, וטרחה מועטת בשיעור המוכרח הוא נותן לקיום צרכי הגוף (כמו שנאמר "עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי") – אזי הוא משפיע במעשיו גם על העולם כולו: שבני ישראל, שהם פנימיות העולם, עולים בשלמותם מעלה מעלה, ואומות העולם, שהם חיצוניות העולם, יכירו ויחשיבו את ערך בני ישראל.
ולהיפך, אם האדם הפרטי מישראל מגביר ומחשיב את בחינת חיצוניותו, שהיא בחינת אומות העולם שבו, על פני בחינת ישראל שבו - אז גורם במעשיו, שגם החיצוניות שבכללות העולם, שהם אומות העולם, עולים מעלה מעלה, ומתגברים על ישראל ומשפילים אותם עד לעפר. ובני ישראל, שהם הפנימיות שבעולם, יורדים מטה מטה ח"ו. כמו שכתוב (דברים כ"ח) "הגר אשר בקרבך" היינו החיצוניות שבך, יעלה עליך מעלה מעלה, ואתה, בעצמך, היינו הפנימיות שבך, שהיא בחינת ישראל שבך, תרד מטה מטה.

פנימיות וחיצוניות התורה
גם בתורה יש פנימיות וחיצוניות.
כאשר העוסק בתורה מגביר את טרחתו בפנימיות התורה וסודותיה, הוא גורם בכך שמעלת פנימיות העולם, שהם ישראל, תעלה מעלה מעלה על חיצוניות העולם, שהם אומות העולם. וכל האומות יודו ויכירו בשבחם של ישראל, עד שיקויים הכתוב "ולקחום עמים והביאום אל מקומם, והתנחלום בית ישראל על אדמת ה'" (ישעיה י"ד).

בשעה שעוסקי התורה מזלזלים בפנימיות התורה, הם גורמים שכל בחינות החיצוניות שישנן בעולם מגבירות את עצמן על כל חלקי הפנימיות שבעולם, כל אחת לפי מהותה:
החיצוניות שבכלל ישראל, היינו עמי הארצות שבהם, מתגברת ומבטלת את הפנימיות שבכלל ישראל, שהם גדולי התורה.
וכן החיצוניות שבאומות העולם, שהם בעלי החורבן שבהם, מתגברת ומבטלת את הפנימיות שבהם, שהם חסידי אומות העולם.
וכן חיצוניות העולם, שהם אומות העולם, מתגברת ומבטלת את בני ישראל, שהם פנימיות העולם.
ובדור כזה, כל בעלי החורבן שבאומות העולם מרימים ראש, ורוצים בעיקר להשמיד ולהרוג את בני ישראל, כמו שאמרו חז"ל"אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל" (יבמות ס"ג).

צו השעה – להעדיף פנימיות על חיצוניות
בעוונותינו הרבים, נעשינו בדורנו זה עדי ראיה לכל האמור. ולא עוד אלא שמידת הדין פגעה דווקא בטובים שבנו, כמו שאמרו חז"ל "ואינה מתחלת אלא מן הצדיקים תחילה" (בבא קמא ס'). ומכל הפאר שהיה לכלל ישראל בארצות פולין וליטא וכו', נשארו לנו רק השרידים שבארצנו הקדושה.
הנה מעתה מוטל על כל אחד ואחד מאיתנו, שרידי הפליטה, לתקן את המעוות החמור הזה, ולקבל על עצמו בכל נפשו ומאודו, להגביר מכאן ואילך את העסק בפנימיות התורה, ולתת לה את מקומה הראוי.
ויגיע הכח הזה גם על כלל ישראל כולו, עד שעמי הארצות שבנו, יכירו וידעו את השבח והמעלה של גדולי ישראל, וישמעו להם ויצייתו להם.
וכן פנימיות אומות העולם, שהם חסידי אומות העולם, יתגברו ויכניעו את החיצוניות שלהם, שהם בעלי החורבן.
וכן פנימיות העולם, שהם ישראל, יתגברו בכל שבחם ומעלתם על חיצוניות העולם, שהם האומות. ואז כל אומות העולם יכירו ויודו במעלת ישראל. ויקיימו את הכתוב: "כה אמר ה' אלקים, הנה אשא אל גויים ידי, ואל עמים ארים נסי והביאו בניך בחוצן, ובנותיך על כתף תנשאנה" (ישעיה מ"ט).

אמן כן יהי רצון.