איך אנחנו מחריבים במו ידינו את הר הבית

פרשת חוקת פותחת בדיני פרה אדומה וממשיכה בדיני טומאת מת. התורה מדגישה את איסור כניסה לבית המקדש, עבור אדם טמא מת. איסור זה כל כך חמור שהקב"ה קבע עונש כרת למי שנכנס לבית המקדש בטומאה. 

"...ונכרתה הנפש ההוא מישראל כי מי נידה לא זרק עליו..." (במדבר יט, יג).

בעל ה"אור החיים" מדייק מלשון הפסוק: "זאת חקת התורה" שקיים קשר בין התורה ובין טומאת המת. לאחר קבלת התורה, בני ישראל עלו ברוחניות מעל שאר בני האדם. לכן מי שאינו יהודי לא נטמא באוהל שנמצא בו מת. למעשה בזכות קבלת התורה זכינו בדיני טומאה וטהרה, לכן התורה משתמשת במילים "חקת התורה" במקום "חוקת הטהרה". (אור החיים במדבר יט,ב)

לגוי אין דיני טומאה וטהרה, לכן אין לו שייכות להר הבית, המהווה את המקום הקדוש ביותר ע כדור הארץ.

אז למה הוואקף שולט בהר הבית? איך אפשר לתת לגויים לחלל את מקום המקדש, יום יום ולשתוק?

הרב שלמה גורן בספרו "הר הבית" מסביר שאיסור עליית יהודים להר הבית, גורם לחורבן יום-יומי של בית המקדש. הרב גורן מסתמך על דברי ה"מגן אברהם" בנוגע לערי יהודה שהתרוקנו מתושביהן:

"אע"פ שיושבין בהן ישראל כיוון שהאומות מושלים עליהם מקרי חורבן" (שו"ע אורח חיים סימן תקסא סעיף א).

עיקרון זה של שלטון בפועל על ערי יהודה, נכון גם לגבי הר הבית כמובן. הריבונית הרשמית על ירושלים איננה מספיקה, בזמן שהוואקף שולט בפועל על מקום המקדש.

כך אנחנו מחריבים במו ידינו את בית המקדש ושותפים לחילולו בעוונותינו הרבים.

לעומת זאת, אם יש רוב נוכרים בעיר כלשהי בארץ ישראל, ויהודים שולטים על העיר כולה, העיר הזאת לא נחשבת לחרבה.

יוצא מכאן שכל עוד היהודים אינם עולים בהמוניהם להר הבית, מקום המקדש נחשב חרב.

כמובן שיש לקיים את מצוות מורא המקדש, לטבול במקווה לפני העלייה להר הבית, לנעול נעלי בד וללכת למקומות המותרים בלבד.

עונש הכרת למי שאינו מקפיד על דיני מצוות מורא המקדש ונכנס למקומות האסורים לישראל, מוכיח על חשיבות מצווה זאת. חיוב הכרת למי שעולה בטומאה להר הבית, מראה את החיבה היתרה של הקב"ה כלפי עם ישראל. יש זמן שאפשר להתקרב להקב"ה, ויש זמן שאסור להתקרב אליו. לגויים אין הבחנה כזאת כאשר אסור להם להיכנס למקום המקדש לתמיד. לכן הם כל כך חושקים בהר הבית ועושים מאמצים גדולים כדי להקשות עלינו ולגרום לכך שלא נעלה להר הבית. עצוב מאוד שגם יהודים פועלים במרץ רב, כדי שעם ישראל לא יעלה להר ה', מתוך שיקולים זרים.

כמו שהזכרנו לעיל את פירוש "אור החיים" הקדוש, על הקדושה הנוספת שבתוכנו ביחס לשאר הבריות. אם אנחנו מתכחשים לקדושה הסגולית הטמונה בעם ישראל, מתרחקים מהר הבית ומתנתקים מארץ ישראל, אז במה אנחנו שונים מהגויים?

ואנחנו באמת לא נהיה ראויים לבנות את בית המקדש השלישי ח"ו. אולי הפתרון הוא שירד מהשמים כדי לעורר אותנו מתרדמת הגלות!

ברוך ה' יש יותר ויותר יהודים שעולים להר הבית מתוך שליחות, עבור עם ישראל כדי לכבוש את הר ה' ולהחזיר את השלטון היהודי בהר הבית.

אני קורא לכל אחד להתלוות אלי או לכל אדם הבקיא בהלכות מורא המקדש כדי לפקוד את הר הבית בטהרה.