הסולם לזוהר

"בר יוחאי, אשרי יולדתך, אשרי העם הם לומדיך
ואשרי העומדים על סודך, לבושי חושן תומיך ואוריך"
(ר' שמעון לביא, מתוך הפיוט "בר יוחאי")

בל"ג בעומר, נוהגים המוני בית ישראל לחגוג את יום ההילולה של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, בהדלקת מדורות, קריאה בספר הזוהר, ועליה המונית לציונו שבמירון.

מדוע, מבין כל התנאים, זכה דווקא רשב"י שיום ההילולה שלו יתפוס מקום כה מרכזי במעגל השנה היהודית?

ייחודיותו של רשב"י מתבטאת בחיבור האדיר אותו חיבר: ספר הזוהר. הספר שבזכותו עתידים ישראל לצאת מן הגלות אל הגאולה השלמה, ולממש בכך את כוונת בורא העולם בבוראו את עולמו.

הדבקות השלמה

"כוונת הבורא יתברך על הבריאה מעת שנבראה הוא להודיע את אלוקותו לזולתו... שבזאת מתרוממים השפלים בהכרה אמיתית... עד שמגיעים לשלמותם הסופית... ומתבטאת השלמות הזו בדברי התורה והנבואה ודחז"ל, רק במלה הפשוטה "דביקות". והנה מתוך גלגולה של מלה זו בפיות ההמון כמעט שאיבדה כל תוכן, אולם אם תשהה את רעיונך על המלה הזאת רגע קט, תשאר עומד ומשתומם על גובהה המפליא... ואז תבין, למה אנו שמים את המלה הזאת לתכלית כל הבריאה הגדולה הזאת."
(בעל הסולם, מאמר "מתן תורה")

הדבקות השלמה וההשגה השלמה מתחלקת לקכ"ה מדרגות כוללות (ראה מאמר לסיום הזוהר). כל מי שזכה באיזו מדרגה, הוא יודע ומשיג בה את כל מה שהשיגו באי אותה המדרגה בכל הדורות שהיו ושיהיו, ונמצא עמם בהשגה משותפת. על כן, יכולים בעלי ההשגה לחבר ספרים ולכתוב את השגותיהם ברמזים ומשלים, המובנים לכל מי שזכה לאותן המדרגות עליהן מדברים הספרים.

בעניין זה, ישנם שני הבדלים בין דורו של המשיח לשאר הדורות:
א) בכל הדורות, בני עליה שזכו להשגה ולדבקות היו מועטים, כמו שאמרו חז"ל על הכתוב: "אדם אחד מאלף מצאתי", שאלף נכנסים לחדר ואחד יוצא להוראה, דהיינו לדבקות ולהשגה. ואילו על ימות המשיח נאמר: "כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם".
ב) רק בדורו של המשיח אפשר להשיג את כל קכ"ה המדרגות ולא בשאר הדורות.

יוצאים מן הכלל הזה היו רשב"י ודורו, היינו בעלי הזוהר, אשר זכו לכל קכ"ה המדרגות בשלמות, אע"פ שהיו לפני ימות המשיח. עליו ועל תלמידיו נאמר "חכם עדיף מנביא". ועל כן נאמר בזוהר פעמים רבות, שלא יהיה כדורו של רשב"י עד דורו של מלך המשיח.

משום זה, עשה חיבורו הגדול של רשב"י רושם חזק כל כך בעולם, כי סודות התורה שבו תופסים את קומת כל קכ"ה המדרגות, ולפיכך אמרו בזוהר שספר הזוהר לא יתגלה, אלא באחרית הימים, היינו בימות המשיח. כי, כאמור, רק כאשר מדרגת המעיינים היא בכל השיעור של מדרגת המחבר, יכולים הם להבין את רמזיו, משום שיש לשניהם השגה משותפת. וכיון שמדרגת בעלי הזוהר היא בכל הגובה של קכ"ה המדרגות, אי אפשר להשיגה טרם ימות המשיח. 

"והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע, בחיבור הזה שלך, של רשב"י, שהוא ספר הזוהר ... ומשום שעתידים ישראל לטעום מעץ החיים שהוא ספר הזוהר הזה, יצאו בו מן הגלות ברחמים."
(ספר הזוהר, פרשת נשא, רעיא מהימנא, אות צ')


הסולם לגאולה השלמה

"ומכאן הוכחה ברורה שכבר הגיע דורנו זה לימות המשיח, כי עינינו הרואות שכל הביאורים על ספר הזוהר שקדמו לנו, לא ביארו אפילו עשרה אחוזים מהמקומות הקשים בזוהר, וגם במקצת שביארו, סתומים דבריהם כמעט כדברי הזוהר עצמו. ובדורנו זה זכינו לפירוש "הסולם" שהוא ביאור מלא על כל דברי הזוהר. ומלבד זה שאינו מניח דבר סתום בכל הזוהר בלי לפרשו, אף גם הביאורים מיוסדים על פי השכל העיוני הפשוט, שכל מעיין בינוני יכול להבינם."
(בעל הסולם, מאמר לסיום הזוהר)


כתיבת פירוש "הסולם" לזוהר היתה משימה שהוטלה על הרב אשלג מהשמים. לשם כך, זכה בעל הסולם שתתעבר בו נשמת האר"י (כמובא באגרות קודש, אגרת ל"ט, תרפ"ז), אשר הוא, כפי שהעיד עליו הרמ"ק, ניצוץ הרשב"י.

נשמתו של רשב"י שבה ונתגלגלה בגופו של בעל הסולם, מפני שהיה זה צו השעה: כתיבת ביאור לספר הזוהר - ביאור מתאים לנשמות של בני דורנו, דור המשיח, הדור שכבר בשל לגילוי הזוהר, הדור שבו כל העם יזכה להשיג את הדבקות השלמה.

בנוסף לביאורו המקיף לזוהר, כתב בעל הסולם שורה ארוכה של מאמרי מבוא, המכינים את הלומד המתחיל לגשת בהדרגה אל הקודש:

"כי ביארתי והוכחתי בעליל, את הנמשל הרוחני של כל דבר, שהוא מופשט מכל דמיון גשמי... כמו שיראו המעיינים, למען לאפשר לכל המון בית ישראל ללמוד ספר הזוהר, ולהתחמם באורו הקדוש."
(בעל הסולם, מבוא לספר הזוהר)

בין מאמרי המבוא הרבים שכתב נמנים: הקדמה לספר הזוהר , מבוא לספר הזוהר, מהותה של חכמת הקבלה, תורת הקבלה ומהותה, ועוד.

"כעת הזמן המחייב להרבות קניין בתורה הפנימית. ספר הזוהר הפורץ נתיבות חדשות... מוכן הוא לפתוח פתחי גאולה" (הרב קוק, אורות נ"ז)

(מעובד על פי "מאמר לסיום הזוהר" מאת הרב יהודה אשלג, בעל הסולם)