מרחק נגיעה- תועביזיה...

ההצלחה המרשימה ואחוזי הרייטינג הגבוהים של 'במרחק נגיעה מלמדים בין היתר על
כמה באה לידי ביטוי המדיה ככלי חשוב מאין כמוהו לעיצוב דעותיהם והשקפותיהם של
הנוער.

מחנכים ורבנים, ראו הוזהרתם: החיידק הטורף כבר כאן והוא יפה ומרגש מתמיד!

במלחמה הבאה על לב הנוער, נראה שאם לא יופנמו הלקחים הנדרשים, התוצאה תהיה די
משעממת ובכלל המשחק יראה כמכור מראש.

לרעתנו כמובן.

תקימו עוד אתר של 'חברים מקשיבים', תוסיפו עוד עשרות מדורים של 'שאל את הרב'

תכתבו מהדורה מיוחדת מלווה בקומיקס של שי צ'רקה למתקשים באמת ועדיין עם יד על
הלב:

באמת נראה לנו שיש ולו גם סיכוי קטן ביותר, להשפיע עם המסרים שלנו מול

החיידק הטורף הזה- 'מרחק נגיעה?'

נכון, הסברנו יופי מה ההבדל בין אהבה אמיתית לאהבה מזויפת

ואם תקישו במנוע החיפוש של 'שאל את הרב':
'חבר/ה-שלי-עזב/ה-אותי-מה-לעשות?'
כנראה שזאת הפעולה האחרונה שלכם שהמחשב ייעשה עקב עומס יתר.

נו, אז אם המסר הועבר כבר כל כך הרבה פעמים למה למען ה' יש כל כך הרבה בנים
ובנות באמת מהאיכותיים ביותר שיש שרצו בתוככי ליבם ש'זוריק' ההורס, ייקח ויחטוף
אם צריך את רוחל'ה שלנו, לעבר האופק הקסום ויציל אותה מעוד גורל אפרורי מייבש
וידוע מראש המצפה לא עליכם, לבת ישראל צנועה וחסודה מייד אין ר' עקיבא פינת
השומר עד עשר בלילה ובשקט, ושלא תתני לשכנים חלילה סיבה ללכלך!

הנזק?

מוקדם מידי להאריך אבל כערס של עכנאי...הוא כבר בפנים.

אנחנו יכולים לשבור ת'ראש עד מחר איך להגיע אליהם, לנוער הנפלא הזה, לפוצץ את
הלו"ז בסמינריונים, להעלות את הכול על הכתב ואז...

אז יבואו להם כמה תסריטאים, ייפגשו באיזה בית קפה באלנבי, יפריחו עיגולי עשן
לאוויר, ישתו הפוך אחד ויכינו את המרקחה שלהם מהטראש המוכר:

פרצוף יפה, נערה מעולם מסתורי, עוד פרצוף יפה (רק שהפעם הם קיבלו גם סמיילי על
הכנת שיעורי בית כך שגם היידיש הייתה כמו שצריך, והזקנים נראו אמיתיים ולא
כבדיחה זולה כמו ב'החצר') והנה, הילדים שלכם מהופנטים.

החלילן מהמלין קטן עליהם.

אז נכון, תזדעקו, לא כולם ולמה להכליל?

וכן, תמיד יהיו כאלה שיסבירו לכם שהם באמת שמחים שכך זה ניגמר.

אבל הרוב?

אז אם שאלתם כן, עדיין המאמר על 'מהי אהבה אמיתית' מאוד מושך אותם.
והוא גם כתוב יפה ומקסים והטוקבקים המפרגנים יעידו.

אבל אם יש לכם עוד שנייה ואתם באמת מבטיחים לשמור את השאלה הזו בשושו...אז
תתקרבו רגע...עוד יותר קרוב..אממ:

יש לכם אולי מושג מתי מפרסמים את העונה הבאה של 'במרחק נגיעה'?

רק שהפעם, כדאי להם לבמאים לעשות הפי הנד כמו שצריך, בלי כל השטויות האלה וכאבי
לב וכדאי לו לזוריק, ללבוש את הכיפה הלבנה בחופה כמו שצריך.

והחברה החרדית?
נראה שהיא עדיין בהלם.
ייקח קצת זמן להתאושש ולהבין עד כמה עמוק הנזק וחומרת הפגיעה.

ממחשבה של שליטה במגמה והכתבת סדר הדברים, באו התוצאות בשטח והראו שלוח התוצאות
מראה בינתיים אחת אפס לטובת החדרים של 'הייד-פארק' על פני אלה של השטיבעל של
'זכרון משה.'

הקווטילך על הקירות של 'מאה שערים' יכולים לצעוק עד מחר, אבל לא בטוח שחלק
מהצעירים החרדים (שאם הם תופעת שוליים או לא, יעיד רק הזמן) שיושבים ב'קפה נט'
ב'יפו' יכולים לשמוע אותם.
קצת קשה עם האוזניות.

נראה שהגיע שעתו של הציבור הדתי לאומי להוליך ולהתמודד עם התופעה הזו בכלים
החדשים יחסית שהשכיל לרכוש לעצמו.

הקמת בתי ספר לקולנוע וחדירה לתחום המדיה,התסריטאות והתיאטרון.
הרבה דתיים קמו מ'ההסדר' של סידר בתחושת כאב בטן עמוקה ולמה הוא הציג את החברה
שלנו כך.
אבל דווקא אותה תחושת כאב מראה באילו עוצמות הוא הצליח לגעת בנו.

אם נשכיל לקחת את הכישרון של סידר אם תכנים און דה האוס, נראה שנעשה את הצעד
הראשון אותו לימדו אותנו דוד המלך ויעקב אבינו:

"אם חסיד תתחסד ועם עקש תתעקש" ו"אם לרמאות הוא [לבן] בא – גם אני אחיו
ברמאות".

רוצים סיפור? אוהבים דרמות? כישרון? משחק?
אין בעיה.

הרי החיים שלנו, מתוקף היותנו אמונים על עקרונות ויחד עם זאת שלובי זרוע עם
המציאות הישראלית, מלאים בכל כך הרבה קונפליקטים והתנגשויות, אידיאליים
והגשמות, שפשוט לא נשאר לנו אלא לשחק את המשחק שלנו, כמו שהוא.

משחק החיים.

וממילא נגלה שוב פעם וסליחה על השחצנות, שכמו תמיד, שאנחנו רק נוגעים במשהו,
אנחנו עושים אותו לפחות טוב כמו אחינו החילונים.

לאתר חברים מקשיבים