חשבון נפש של שח'נשים

ערב ראש השנה, ה'תשס"ו
קוראות יקרות ואהובות תחי'
כתיבה וחתימה טובה!
עת דמדומי שנה, וזריחת חדשה.
העט כותב, והלב נפתח – עוסקים בחשבונו של עולם.
ובתוך העולם, בפינה קטנה, גם חשבון נפש קטן של "שחנ'שים".
שיחות נפש – שיחות נשים, והלא חד הן, כדברי ר' נחמן מברסלב: "מספורי דברים של הנשים יכולים לידע מעמד

השכינה, איך היא אוחזת כעת" (לקוטי מוהר"ן, רג).
שיחות רבות היו לנו השנה ב"ה, וכמותם – מצבי נפש ומעמדות השכינה: של חיפוש ורווקות, כמו גם מגע והתחברות, יחד ציפינו לגאולה, ולנוכח חורבן עמדנו דומם. חווינו לידה ומוות, צעקה ושירה. לעתים, בעת לקוי מאורות, התחזקנו בכך שמצאנו "מעט טוב", אך נכון גם לומר שבשעת מבחן ומשבר, נולדו והתגלו בנו עוצמות חדשות, שלא הכרנו אותן מעולם.
פעם בחודש, מכוח התחדשותה של הלבנה – המסמלת את השכינה, כמו גם את האשה, נפגשנו לרגעים מספר, בעיצומו של המסע אותו עוברת כל אחת מאתנו באופן פרטי. ומן המפגשים נותרו רשמים של חיים, אהבה, משמעות, צמאון וטוב.
וכאן המקום להודות לכל אחת מכן, שמכוח הרצון שלכן – לקרוא, לעיין ולהעמיק, נבנה הצינור דרכו משפיע הקב"ה, ברוב חסדיו, את מי תורתו. תודה מיוחדת שלוחה לכל אחת מכן שפועלת באופן אישי להפצת העלון. בעיני, זהו עלון שלנו, שמתגלגל ומתהווה מכוחן של הנשים.


תודה גם לכל מי שמגיבה ומעירה, כל הערה מקדמת, ומתקבלת בברכה!
בשנה החולפת אף היתה לי הזכות העצומה להכיר את חלקכן, בעתות שמחה ובעמקי ייסורים. כל מפגש כזה פתח בי פתח ומחוז אין-סופי בנפש, ואני תקווה שכהנה יתרבו ויתפתחו בשנה הבאה עלינו ועל כלל ישראל לטובה.
בפתח השנה החדשה, ברצוני לברך כל אחת ואחת מכן, ואת כולנו יחד, בתוך כל עמנו בית ישראל: "ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך".
אבינו מלכנו –
אל תסתר פניך ממנו יותר,
שתפילות העני, שאפיינו כל כך את השנה החולפת, יהפכו לשירת גאולה – "האר פניך ונושעה"!
תזכה את כולנו להגיע לדרגת פנים אל פנים, של קודש הקדשים; של אהבה ואחווה והשראת שכינה בתוך בתינו, של גילוי השורש המשותף, הניצוץ הקדוש הטמון בתוך כולנו, של אחדות אמיתית, אשר יפיה בגוונים השונים המרכיבים אותה, של עבודת ה' פנימית ועמוקה, מאירה ומלאת שמחה. שנזכה לגלות את הפָנִים והפְנִים שלנו, בצורה פשוטה ואמיתית, כקולו של השופר, ומתוכם שישתקפו פניך.
תודה לך ה' יתברך על כל האור שהתגלה בשנה האחרונה, אור שלעתים בקע מעמקי החושך – נהורא דנפיק מגו חשוכא, ועתה: "האר פניך ונושעה" – תשועת עולמים.
כתיבה וחתימה טובה לכן, לביתכן ולכל בית ישראל!
באהבה רבה,
א.ר.ו.