אני לדודי ודודי לי

מסוף העולם ועד סופו. קול קורא. "עורו ישנים משנתכם...". / בפינה קטנה . נשמעת תקיעה. "עורה למה תישן".
מאז. כשהתעטף בטלית. והורה לי דרך תפילה. / עוד היום. אתעטף. אתחנן.
באשמורת הבוקר. מבקשים סליחה. / והוא עוד ישמיעני. סלחתי.
בבכי ותחנונים. פונה. לעורר רחמים. / "כל המרחם על הבריות, מרחמים עליו מן השמים".
"ומל ה' את לבבך ואת לבב זרעך". מְחַכָּה שיסיר את הקליפות. האוטמות את לבי. /
"איש לרעהו ומתנות לאביונים". מְחַכֶּה שנסיר מחיצות. ונהפוך לב אבן לבשר.
בפתחי

הבתים. בודקים מזוזות. מייחדים "ה' א-להינו ה' אחד". / פתיחת שערים. של חיים חדשים. לגוי אחד בארץ.
חושפים נקודה חבויה. "רצוננו לעשות רצונך". / ובשמים נעשים. ארבעים ימי רצון.
במזל בתולה. מגלה נקודה אשר זר בה לא יגע. נשמתי הטהורה. דבוקה בְּךָ /
"הנה אנכי כרת ברית. נגד כל עמך אעשה נפלאת אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים...". י"ג מידות רחמים. רק לָךְ.
אלול. מחפשים. "איה מקום כבודו". מבקשים. / והוא. בשדה. מחכה רק שנצא.
"שובו אלי ואשובה אליכם...". / "השיבנו ה' אליך ונשובה...".
אני לדודי. / ודודי לי.
(מקורות להרחבה והעמקה: "שפת אמת", אלול. "למעלה מן הזמן", הרב ארז משה דורון).