הגרש"ז אוירבך- חג הפורים אצל מרן הרב קוק

(מתוך החוברת החדשה 'פורים במחיצתו של הרב קוק', הוצאת 'אור-האורות')

הראי"ה מסדר קידושיו של הגרש"ז אויערבאך בפורים
בביתו של הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, אם היו אומרים סתם "הרב", ברור היה לכולם שהכוונה, כמובן, לרב קוק. הגרש"ז אויערבך, שהיה אחד מגדולי מעריציו ושומעי תורתו של מרן הראי"ה, זכה עוד בצעירותו ללכת פעמים רבות לסעודה שלישית אצל מרן הראי"ה, ולשמוע את תורתו המאירה. גם בשיעוריו בהלכה היה משתתף באופן קבוע. הוא היה מספר שאת היראת-שמים ושקידת התורה, קיבל בצעירותו מהתבוננות פעם בשבועיים, דרך חור המנעול, בפניו של הראי"ה בעת שישב ולמד גמרא בחדרו.
והנה, בימי בחרותו, התחברה שמחת הפורים של הרב קוק עם שמחת הקמת ביתו של תלמידו ומעריצו הגרש"ז:
בפורים המשולש בשנת תר"צ נישא הגרש"ז לרעייתו מרת חיה רבקה ע"ה, בתו של רבי אריה ליב רוחמקין זצ"ל, מותיקי חשובי המחנכים והמלמדים של עיה"ק ירושלים. כמובן שמסדר הקידושין היה מרן הראי"ה. לאחר הנישואין המשיך לשקוד על תלמודו בכולל האברכים "כרם־ציון", והמשיך לבוא לשיעוריו של מרן הראי"ה.

שמחת פורים אמיתית!
באחת השנים, אמר ר' שלמה זלמן לתלמידיו לפני פורים: "בואו ואספר לכם מה זה היה שמחת פורים אמיתית!". וסיפר להם ר' שלמה שבצעירותו הלך פעם עם אביו (הגרחי"ל אוירבך, ראש ישיבת המקובלים 'שער השמים') בליל פורים לביתו של הרב קוק, וכל הבית היה מלא באנשים שבאו לחגוג עם הרב, ולשמוע מדברי תורתו. והנה, הרב קוק ישב במרכז, וסביבו כמה וכמה רבנים מרבני ירושלים וצדיקיה, אנשים של צורה, וכן ישבו שם גם כל מיני עסקנים (למרות שכשהרב קוק דיבר בלימוד, ניכרת היתה המבוכה על פניהם, באשר הם – שלא זכו לחינוך ישיבתי – לא ממש הבינו את דבריו). וכל אחד מאותם תלמידי חכמים שהיו שם הקשה קושיא, כל אחד ממקום אחר בש"ס בבלי וירושלמי, ואז הרב קוק בגאונותו הרבה אמר פלפול אחד שחיבר וקישר בין כל המקורות שהוזכרו.
וסיים ר' שלמה זלמן ואמר לתלמידיו: "זה היה שמחת פורים!".

סבלנות גם לילדים
על התרשמות נוספת של הגרש"ז בימי צעירותו מאוירת הפורים בבית הרב זצ"ל, סיפר לימים בהתפעלות רבה:
"רבים מאנשי ירושלים שלחו את ילדיהם להביא משלוח מנות לרב. היה מקובל שכל ילד יכין שאלה בדברי-תורה לשאול את הרב, ולרב היתה סבלנות להתענין בכל ילד ולענות לכל אחד על שאלתו".

השיר של הרב קוק
סיפר ר' ברוך אויערבך זצ"ל, בנו של הגרש"ז:
מדי שנה בשנה, היה נוהג הרב קוק בסעודת פורים לשיר זמר מיוחד הבנוי לפי א"ב, ותוכנו הוא מפלה להמן ותקומה למרדכי. כך לדוגמא הבית הראשון של השיר, פתח באות א': אורה למרדכי, אלה להמן. אבי מורי, הגרש"ז, שהיה נוכח בצעירותו בסעודת פורים אצל הרב קוק, למד ממנו את השיר הזה, ולקח לעצמו כמנהג לשיר אותו בסעודת פורים בביתו שלו, עד סוף ימיו. הוא היה שר זאת בשמחה גדולה, ועשה מזה עסק גדול.
 
(בספר 'הליכות שלמה' שהוציאו תלמידי הגרש"ז מובא הסיפור הזה, אך השמיטו את העובדה שהגרש"ז למד את השיר מהרב קוק).