התורה, העץ ואנחנו

פרשתנו סובבת סביב עניין מתן וקבלת התורה ועם כי נקראת יתרו על שם גר שייתר פרשה בתורה (בעניין סדר הארגוני-משפטי) ושהוסיפו לו אות בשמו ואו בכל זאת היא (האות ואו) מסמלת את הלוחות עצמן שהיו ו (6) טפחים אורך על ו טפחים רוחב. ה ואו מורה גם על המשכה (הורדת שפע) מלמעלה המתחיל מיוד (חכמתו של ה') שנמשכת עד אלינו. עיקר התורה היא על שם פעולתה, ההוראה (כמו שכתוב בזוהר) שהיהודי לומד: איך על ידי למודי ייצא יתרון לי (שאשפר את דרכיי) ליהודי שני (לדאוג לטובתו הגשמית ורוחנית) ולעולם ולתושביו. במילים אחרות צמיחה, כמו עץ למשל שמתאפיין בצמיחה מתמדת גם כשהוא זקן מופלג וגם עושה פרות שבתוכם גרעינים שבכוחם להצמיח אילנות אחרים. צמיחה-יתרון היא תהליך שמלווה בירידות ועליות. רבי נחמן בתורה כב מסביר שהצמיחה נעשית תוך מחזוריות של נעשה ונשמע, הוי אומר לימוד של דברים בגובה שלי (נעשה) ותפילה להיות יהודי טוב יותר, מעל הגובה שלי- כעת (נשמע). ואז ה' עוזר, ומפנימים את הנשמע והוא נהיה נעשה והנשמע נהיה גבוה יותר וכך הלאה. אבל היצר הרע לא יושב בשקט והוא בעזותו הרעה מפיל אותנו בכל מיני עניינים במחשבה או דיבור או מעשה או בכולם. אמנם הרי מפני מה ניתנה התורה לנו היהודים האם לאו מפני שאנו עזים שבאומות, זאת אומרת שתחבולותיו של היצר רק מדרבנות אותנו להשיב לו מנה אחת אפיים ואת זה עושים ביתר התרכזות על צמיחתנו, והתעלמות מוחלטת מצעקותיו, תחנוניו ואפילו שידוליו וככלל לא מתדיינים איתו. כמו עץ פרי שהרוח סערה מנסה להפילו שממשיך לגדול ולקדם תהליך הוצאת פרותיו. הוא גם מתכופף ואינו עומד ראש בראש עם הרוח וגשם שלאמתו של דבר מגדילים אותו. כך גם המניעות עוזרים לנו לגלות כוחות שהיו עד כה חבויים בתוכנו.

לא רק בצמיחת עצמנו אלא גם בצמיחת ילדינו תלמידינו יש מטרות שאנו עובדים עליהם כדי שהילד יקנה אותם ועושים את זה בעקביות (כמו העץ שעומד באותו מקום) ומתפללים להצליח וכשהוא מפנים את זה יש לו דברים נוספים להשיגם. בהחלט יהיו נפילות, שלו ושלנו, אבל כל פעם אנו מגלים בתוכנו רובדים חדשים של הכלה כלפיו שלא ידענו עליהם, שהתגלו תוך כדי הרחקת גבול הסיבולת שלנו. כדי לא לקרוס מעומס יתר זה צריך להיות חלק ממכלול מתוכנן, בו אני לוקח גם זמן כדי להעריך את אפקטיביות דרכיי בהקשר למטרות שהצבתי לעצמי.

אם אני יודע מה אני רוצה, ואני ער למה שאני עושה אני יכול לשאול את עצמי: "האם זה עובד?", ואם לא! לשאול את עצמי האם אני רוצה ללכת עם הראש בקיר? וכמה אני מוכן להשקיע לבחון גישה אחרת?ומה המשך צעדיי? ההערכה זו אבן הפינה של תרפיה מציאותית, שאנו חושבים שאף אחד לא יחליט להשתנות אלא אם כן הוא משוכנע שמה שעושה איננו עובד.

הזכרנו פעם את עקרון היישוב הדעת של רבי נחמן בסיפוריו והפעם מזווית של שיטת חב"ד שעיקר העיקרים שלה (מלבד קבלת עול) היא ההתבוננות שהיא גם כן סוג של הערכת דרכיי. ואת העיקרון הזה: מטרה-פעולה-הערכה-תוכנית ללמד גם כן את תלמידיי-בניי כדי לאפשר להם לצמוח באופן יותר מתוכנן ובטוח. עניין נוסף: לחזור לעץ כפי שהזכרנו מלבד הוצאת פרותיו הוא צומח כל הזמן, מכאן הוראה שצריך לדאוג לצמיחה אישית בפן המקצועי (השתלמויות למיניהם) כמו בפן הרוחני: לימוד התורה כל יום בדברים המושכים את הלב כמו בספר עין יעקב שמלבד המוסר של אגדות חכמינו גנוזים בהם סודות התורה רבים (שהם גם נגישים לפי ערך בספרים של הבן איש חי ותלמידי הבעל שם טוב.) הרבי מליובאוויטש שאל פעם את הרב יואל כהן, החוזר שלו הניחן בזיכרון פנומנאלי וכוח הסברה יוצא מן הכלל, מה הוא לומד בחסידות? הרב כהן לא הבין את השאלה שהרי כל חייו הם סביב לימוד והוראת חסידות. הרבי חידד את שאלתו מה אתה לומד בשביל עצמך? ואת הכוח לצמוח ולהצמיח "בכיף" לוקחים מהמשמעות הפנימית של ט"ו בשבט בו אוכלים פרות של ארץ ישראל שאינם הכרחיים לקיום הגוף אבל בהחלט מוסיפים תענוג כך שהיתרו-ן והצמיחה יהיו מלווים בשמחה ותענוג

א-לעזר שנקר יועץ ותרפיסט מציאותי מוסמך גם על ידי מכון גלאסר שבאה"ב מקבל אנשים בצפת. אפשרות לשיחות בסקייפ מכל מקום גם בצרפתית ואנגלית. 0548454205 [email protected]