שואב המים- אגדה אורבנית חדשה
רענן זיוה שבט, תשעא10/01/2011אגדה אורבנית חדשה בסדרה של רענן זיו, על שואבי מים, נהגים ומלכים משועממים.
סיפורנו מתרחש בשנת התר"פפו
היה היה מלך גדול. עשיר עד מאוד היה המלך- לפניו כל מיני מאכלים מכל הארצות כולן אגסים ותמרים אננס ופפאייה ואפילו צנון לא חסר על שולחנו כל ימות השנה.
גם אישה טובה הייתה למלך ובנים שימלכו אחריו. רק דבר אחד קטן העיב על עושרו של המלך.
דבר אחד קטן בלבד.
ומהו אותו דבר קטן? טרם נגלה את אזנכם מהו הדבר הקטן שהעיב על עושרו של המלך נקדים ונאמר שהביאו לפניו רקדנים ורקדניות, שרים ושרות, מאכלי גורמה ליצנים וקוסמים, מר ומתוק כל אחד לחוד ושניהם יחדיו, נסע המלך בארצות שונות הביא איתו כל כלי שכיות חמדה אך אותו משהו עדיין נשאר.
ומהו, מה?
ובכן טרם נגה מהו מה. נכיר את גיבורינו השני הלוא הוא שואב המים בן שואבים. עשרה דורות של שואבי מים. ואם ישאל השואל איך ייתכן שואב במים בשנת התרפפו שבחכמת הגימטריא עולה 5771 היא שנתנו זו?
ובכן: בחברת מי עדן היה עובד האיש. מעלה כדי מים עד קומה רביעית ללא מעלית או חמור שיסייעוהו.
הביט בו הנהג בהשתוממות ואמר "וואללה זה סחטיין עליו"
שכן שמח בחלקו היה שואב המים. ואם ישאל השואל במה שימח את עצמו שואב המים? איך יכול היה לשמוח במלאכתו הלא קלה? עוד נענה על זו השאלה
נניח לרגע לשואב החביב ונחזור למלכנו החסר ומה היה חסר? עניין היה חסר. משועמם תמידית היה וכלום לא הצליח להוציאו מאדישותו. יום אחד הראו לפניו איש מטפס על קירות כמנהג העכבישים המכונה ספיידרמן והיה המופע מושקע עד מאוד עם שחקנים ומיני זמר אך המלך אמר ומדוע לא יתכבד האיש ויעלה במעלית? ומה גם שהבין את סוף הסיפור עוד לפני שהחל. הרי בסוף הוא יהרוג את הרשע ההוא ומה לי כי אטריח את עצמי להמתין.
ואם ישאל השואל וכי מה אכפת לן משעמומו של מלך אחד? וכי אחשוורוש היה שגורל אחינו בני ישראל בידו?
אלא שכבר התחבב עלינו שואב המים ומלכנו "משקיע" היה וכבר הפחיתו ממנו מהמס שהושת על הארץ ואיי הים ובלבד שישקיע במפעל המים וכי רק בגלל שיעמום ימשוך המשקיע את כספו וישיב לאחור ארנקו ומה יעשה אז שואב המים?
והשואב? באותו היום התקלקלה המעלית ויהי הבית בקומה השמינית עלה השואב עם שני כדים ובפיו שירות ותשבחות על קלות הכדים כי רק כשהגיע לקומה השמינית גילה שהם ריקים. ירד והחליף וניסה בבת אחת לקחת ארבעה התגלגל בקומה השלישית ביחד עם כדיו. וכשהגיע רטוב עם כדים שבורים לקומה הראשונה שמח שהכדים מלאי מים היו ולא מלאי יין.
ואצל המלך יועצים נכנסים ויוצאים יש מהם אומרים לחופשה זקוק מלכנו הבה ונזמין כרטיסים לאיי מרשל אחרים אומרים נהפוך הוא לעבודה ורווחים זקוק מלכנו לדוחות משביעי רצון. ומכיוון שכולנו בעד פרנסה וגם אנליסט בן אדם הוא שמחנו שגברה יד המומחים והחליטו לשמח לב המלך בדוחות חיוביים.
האחשתרנים בני הרמכים יצאו דחופים ודבר המלך ודתו הגיעו עד אחרון הפקידים ובקורת ניתנה ויצאו המפקחים לאמור האם השלמתם חוקכם? או האם עמדתם ביעדים? הדת ניתנה ועל כל שואב להשלים מיכסת חלוקה של כדים.
נחזור לשואב ונהגו.
שאל הנהג את השואב- איך אתה עושה את זה אחי?
איך אני עושה מה?
כאילו מצליח לשרוד את כל הג'יפה הזאת?
אה...אני...אני קצת חולמני....אני חולם על גן עדן איך כל הצדיקים יושבים על יד שולחנות של זהב ואני...אני הקטן לא מבין ולא יודע כלום זוכה למזוג להם מים בזכות שהשקיתי כל צמא בעולמנו כמנהג רבקה אימנו עליה השלום.
אמן אמר הנהג, שב, תחלום קצת על גן עדן גם בשבילי למה נראה לי שאני אהיה זה שמסיע את הכבדים לגיהנום....
ישב השואב וחלם את חלומותיו ישב הנהג וקרא עיתון והנה מגיע האחשתרן- זוהי מילה שאפילו חכמינו התקשו לברר את משמעותה אך במקרה שלנו זה היה די ברור כפי שניסח זאת הנהג.
השטינקר של ההנהלה הגיע.
קרא בדוח"ות והסיק מסקנות שואב המים לא עמד במכסות וכן הנהג
אמר הנהג לך לעזה אמר השואב גם זו לטובה. נפרדו השניים בחמימות והלכו כל אחד לדרכו החדשה.
השואב מפוטר משתדל להישאר בשמחה. משמח את עצמו בחלומותיו. הוא רואה את עצמו יוצק מים על ידי דוד המלך עליו השלום בסעודת שור הבר.
ומלכנו? מצבו רק הלך והחמיר. יום אחד הוא אמר את מה שכולם קיוו שלא ייאמר לעולם. זה היה כל כך נורא. יום שחור ממש. המדפסות דממו. המחשבים כובו. מזגן לא חרק, פקס לא שרק פלאפון לא צלצל ולפטופ לא תקתק כשהמלך אמר:
מה זה משנה אם יש לי שני מיליארד או שלושה?
ופני העובדים חפו.
ויאמרו זה לזה- אם לא ירצה אדוננו עוד מיליארד שמא ימכור נכסיו וייסע לאיי הים לשארית ימיו ואנו אנא נבוא?
ויהי היום ושואב המים הולך ברחובות הכפר. באותו היום הוציא הקדוש ברוך הוא חמה מנרתיקה ויהי החום גדול. והנה רואה השואב בית גדול וסביבו דשאים ודקלים והבית מלא איש ואישה. נראו לו כולם מאוד מתוחים ופניהם להבים. מה עשה השואב? מיד נכנס לבית והתחיל למזוג מים לידי כל הנוכחים וכולם מודים לו בכל פה והוא עונה להם תבורכו מן השמיים. והנה רואות עיניו את הנהג והנהג שואל אותו צדיק כמוך מה עושה פה? אני כמנהגי משקה מים לבריות ומה אתה עושה פה?
אני אחי, אל תשאל מאז שעזבתי את המשאית לא מצאתי את עצמי בסוף הגעתי לחרטא הזה שנקרא האח הגדול. הייתי צריך את הכסף. אני מתייבש, מת להחזיק הגה אבל אל תדאג תוך יום יומיים יעיפו אותי מכאן למה אני לא מספיק יעני חתיך וזה....ואז עם הכסף שיש לי מפה ועוד איזה הלוואה קטנה אני קונה משאית ואתה העוזר שלי.
והנה נכנסים מאבטחים ורוצים לקחת את שואב המים. מיד קם עליהם הנהג והיכה אותם הכה ופצוע. עזבו את החבר שלי בשקט.
ושאר יושבי הבית גם הם קמו להגנתו- צדיק זה מה עשה לכם רע? וכי בגלל שמראש לא היה בתוכנייה חלקו ייגרע? אין משקל לנחמדות? אין התחשבות בצדיקות?
כבר הלכו להביא תגבור שוטרים ופרשים אלא שהקול נשמע מאת הצופים שהציפו גם הציפו בטלפונים ופקסים. תשאירו אותם תשאירו כל כך מעניין זה לא היה מעולם.
אפילו המלך יצא משלוותו ומחא כפיים נמרצות.
ראו כך האחשתרנים והביאו השוטרים אלא שלא היו אלא שחקנים מחופשים ושוב הוכו וכך התקבצו ובאו המונים לראות את שני החברים עד שניצחו את כולם וזכו בגמר הגדול ללא עוררין.
והמלך חזרה לו שמחת החיים
ומשאית חדשה קנה לכבוד שני החברים עם מצלמות ארבע מכל צד ונוסעים החברים ומים מחלקים. הנהג מקלל והשואב מהלל.
מים הם מחלקים והנהג ממגר המפריעים וכל האוייבים.
והמלך שמח ואף הוא לא יודע אם המפריעים אמיתיים או שתולים.
כך עברה שנה והרייטינג עלה ועלה.
ובסוף השנה שאלו את השואב מה בפיך? נענה ואמר- אני שמח על הזכות שנפלה בחלקי להשקות כל כך הרבה מבניו של אברהם אבינו עליו השלום. ברכוני שאזכה ליצוק מים על ידיו בגן העדן.
אמן ענו שני מליון בני אדם.
וכאן סיפורינו תם ונשלם.
היה היה מלך גדול. עשיר עד מאוד היה המלך- לפניו כל מיני מאכלים מכל הארצות כולן אגסים ותמרים אננס ופפאייה ואפילו צנון לא חסר על שולחנו כל ימות השנה.
גם אישה טובה הייתה למלך ובנים שימלכו אחריו. רק דבר אחד קטן העיב על עושרו של המלך.
דבר אחד קטן בלבד.
ומהו אותו דבר קטן? טרם נגלה את אזנכם מהו הדבר הקטן שהעיב על עושרו של המלך נקדים ונאמר שהביאו לפניו רקדנים ורקדניות, שרים ושרות, מאכלי גורמה ליצנים וקוסמים, מר ומתוק כל אחד לחוד ושניהם יחדיו, נסע המלך בארצות שונות הביא איתו כל כלי שכיות חמדה אך אותו משהו עדיין נשאר.
ומהו, מה?
ובכן טרם נגה מהו מה. נכיר את גיבורינו השני הלוא הוא שואב המים בן שואבים. עשרה דורות של שואבי מים. ואם ישאל השואל איך ייתכן שואב במים בשנת התרפפו שבחכמת הגימטריא עולה 5771 היא שנתנו זו?
ובכן: בחברת מי עדן היה עובד האיש. מעלה כדי מים עד קומה רביעית ללא מעלית או חמור שיסייעוהו.
הביט בו הנהג בהשתוממות ואמר "וואללה זה סחטיין עליו"
שכן שמח בחלקו היה שואב המים. ואם ישאל השואל במה שימח את עצמו שואב המים? איך יכול היה לשמוח במלאכתו הלא קלה? עוד נענה על זו השאלה
נניח לרגע לשואב החביב ונחזור למלכנו החסר ומה היה חסר? עניין היה חסר. משועמם תמידית היה וכלום לא הצליח להוציאו מאדישותו. יום אחד הראו לפניו איש מטפס על קירות כמנהג העכבישים המכונה ספיידרמן והיה המופע מושקע עד מאוד עם שחקנים ומיני זמר אך המלך אמר ומדוע לא יתכבד האיש ויעלה במעלית? ומה גם שהבין את סוף הסיפור עוד לפני שהחל. הרי בסוף הוא יהרוג את הרשע ההוא ומה לי כי אטריח את עצמי להמתין.
ואם ישאל השואל וכי מה אכפת לן משעמומו של מלך אחד? וכי אחשוורוש היה שגורל אחינו בני ישראל בידו?
אלא שכבר התחבב עלינו שואב המים ומלכנו "משקיע" היה וכבר הפחיתו ממנו מהמס שהושת על הארץ ואיי הים ובלבד שישקיע במפעל המים וכי רק בגלל שיעמום ימשוך המשקיע את כספו וישיב לאחור ארנקו ומה יעשה אז שואב המים?
והשואב? באותו היום התקלקלה המעלית ויהי הבית בקומה השמינית עלה השואב עם שני כדים ובפיו שירות ותשבחות על קלות הכדים כי רק כשהגיע לקומה השמינית גילה שהם ריקים. ירד והחליף וניסה בבת אחת לקחת ארבעה התגלגל בקומה השלישית ביחד עם כדיו. וכשהגיע רטוב עם כדים שבורים לקומה הראשונה שמח שהכדים מלאי מים היו ולא מלאי יין.
ואצל המלך יועצים נכנסים ויוצאים יש מהם אומרים לחופשה זקוק מלכנו הבה ונזמין כרטיסים לאיי מרשל אחרים אומרים נהפוך הוא לעבודה ורווחים זקוק מלכנו לדוחות משביעי רצון. ומכיוון שכולנו בעד פרנסה וגם אנליסט בן אדם הוא שמחנו שגברה יד המומחים והחליטו לשמח לב המלך בדוחות חיוביים.
האחשתרנים בני הרמכים יצאו דחופים ודבר המלך ודתו הגיעו עד אחרון הפקידים ובקורת ניתנה ויצאו המפקחים לאמור האם השלמתם חוקכם? או האם עמדתם ביעדים? הדת ניתנה ועל כל שואב להשלים מיכסת חלוקה של כדים.
נחזור לשואב ונהגו.
שאל הנהג את השואב- איך אתה עושה את זה אחי?
איך אני עושה מה?
כאילו מצליח לשרוד את כל הג'יפה הזאת?
אה...אני...אני קצת חולמני....אני חולם על גן עדן איך כל הצדיקים יושבים על יד שולחנות של זהב ואני...אני הקטן לא מבין ולא יודע כלום זוכה למזוג להם מים בזכות שהשקיתי כל צמא בעולמנו כמנהג רבקה אימנו עליה השלום.
אמן אמר הנהג, שב, תחלום קצת על גן עדן גם בשבילי למה נראה לי שאני אהיה זה שמסיע את הכבדים לגיהנום....
ישב השואב וחלם את חלומותיו ישב הנהג וקרא עיתון והנה מגיע האחשתרן- זוהי מילה שאפילו חכמינו התקשו לברר את משמעותה אך במקרה שלנו זה היה די ברור כפי שניסח זאת הנהג.
השטינקר של ההנהלה הגיע.
קרא בדוח"ות והסיק מסקנות שואב המים לא עמד במכסות וכן הנהג
אמר הנהג לך לעזה אמר השואב גם זו לטובה. נפרדו השניים בחמימות והלכו כל אחד לדרכו החדשה.
השואב מפוטר משתדל להישאר בשמחה. משמח את עצמו בחלומותיו. הוא רואה את עצמו יוצק מים על ידי דוד המלך עליו השלום בסעודת שור הבר.
ומלכנו? מצבו רק הלך והחמיר. יום אחד הוא אמר את מה שכולם קיוו שלא ייאמר לעולם. זה היה כל כך נורא. יום שחור ממש. המדפסות דממו. המחשבים כובו. מזגן לא חרק, פקס לא שרק פלאפון לא צלצל ולפטופ לא תקתק כשהמלך אמר:
מה זה משנה אם יש לי שני מיליארד או שלושה?
ופני העובדים חפו.
ויאמרו זה לזה- אם לא ירצה אדוננו עוד מיליארד שמא ימכור נכסיו וייסע לאיי הים לשארית ימיו ואנו אנא נבוא?
ויהי היום ושואב המים הולך ברחובות הכפר. באותו היום הוציא הקדוש ברוך הוא חמה מנרתיקה ויהי החום גדול. והנה רואה השואב בית גדול וסביבו דשאים ודקלים והבית מלא איש ואישה. נראו לו כולם מאוד מתוחים ופניהם להבים. מה עשה השואב? מיד נכנס לבית והתחיל למזוג מים לידי כל הנוכחים וכולם מודים לו בכל פה והוא עונה להם תבורכו מן השמיים. והנה רואות עיניו את הנהג והנהג שואל אותו צדיק כמוך מה עושה פה? אני כמנהגי משקה מים לבריות ומה אתה עושה פה?
אני אחי, אל תשאל מאז שעזבתי את המשאית לא מצאתי את עצמי בסוף הגעתי לחרטא הזה שנקרא האח הגדול. הייתי צריך את הכסף. אני מתייבש, מת להחזיק הגה אבל אל תדאג תוך יום יומיים יעיפו אותי מכאן למה אני לא מספיק יעני חתיך וזה....ואז עם הכסף שיש לי מפה ועוד איזה הלוואה קטנה אני קונה משאית ואתה העוזר שלי.
והנה נכנסים מאבטחים ורוצים לקחת את שואב המים. מיד קם עליהם הנהג והיכה אותם הכה ופצוע. עזבו את החבר שלי בשקט.
ושאר יושבי הבית גם הם קמו להגנתו- צדיק זה מה עשה לכם רע? וכי בגלל שמראש לא היה בתוכנייה חלקו ייגרע? אין משקל לנחמדות? אין התחשבות בצדיקות?
כבר הלכו להביא תגבור שוטרים ופרשים אלא שהקול נשמע מאת הצופים שהציפו גם הציפו בטלפונים ופקסים. תשאירו אותם תשאירו כל כך מעניין זה לא היה מעולם.
אפילו המלך יצא משלוותו ומחא כפיים נמרצות.
ראו כך האחשתרנים והביאו השוטרים אלא שלא היו אלא שחקנים מחופשים ושוב הוכו וכך התקבצו ובאו המונים לראות את שני החברים עד שניצחו את כולם וזכו בגמר הגדול ללא עוררין.
והמלך חזרה לו שמחת החיים
ומשאית חדשה קנה לכבוד שני החברים עם מצלמות ארבע מכל צד ונוסעים החברים ומים מחלקים. הנהג מקלל והשואב מהלל.
מים הם מחלקים והנהג ממגר המפריעים וכל האוייבים.
והמלך שמח ואף הוא לא יודע אם המפריעים אמיתיים או שתולים.
כך עברה שנה והרייטינג עלה ועלה.
ובסוף השנה שאלו את השואב מה בפיך? נענה ואמר- אני שמח על הזכות שנפלה בחלקי להשקות כל כך הרבה מבניו של אברהם אבינו עליו השלום. ברכוני שאזכה ליצוק מים על ידיו בגן העדן.
אמן ענו שני מליון בני אדם.
וכאן סיפורינו תם ונשלם.
הוסף תגובה
עוד מרענן זיו
עוד בנושא הומור