שבע הפרות וחיי הנישואין

השבת ראוי להתייחס גם לפרשת השבוע וגם לחנוכה עם נקודה משותפת להתבוננות ולעשייה במערכת יחסים עיקרית בחיינו הנישואין גם כשהמצב איננו במיטבו.בתחילת פרשת השבוע מסופר על חלומו של פרעה הכפול: שבע פרות יפות במיוחד יוצאות מהנילוס ואחריהן יוצאות שבע פרות כחושות שהן ג"כ בולעות את קודמיהן בלי שיוכר שהיו אי פעם פרות שמנות וכן לגבי השיבולים. כתוב בחסידות שהשבע ראשונות הן שבע מידות של קדושה והלא יפות שבע מידות של קליפה ורע.משמעותה של מידה אצל בן אדם היא הרגש שלו בהתייחסות לזולת כמו האהבה שאני מרגיש כלפי מי שהוא, וכן יראה, רחמנות וכו. ומה שאני מרגיש כלפי מי שהוא הוא פונקציה של טיב מערכת היחסים בינינו. אף אחד מהצדדים איננו יכול לכפות על השני לאהוב אותו אלא לאפשר לו לבחור בזה אם הוא ירצה. יש הרגלים שהם מעודדים ובונים את הקשר ויש שבכוחם להרוס אותו כליל במוקדם או מאוחר. אז אם מדובר על מי שהוא קרוב ילד\ה בן\בת זוג החיים בקושי נסבלים ובגלל שהצורך הפסיכולוגי של אהבה והשתייכות כל כך חשוב לאדם, אם הוא ירגיש בודד מספיק זמן הוא עלול לפתח סימפטומים המתוארים כמחלות נפש מהכאב על אי מימוש צורך חשוב זה. מעניין לציין שויליאם גלאסר מדבר על 7 הרגלים מקשרים: אכפתיות, אימון, הקשבה, תמיכה, פשרה, רעות, עידוד. ו7הרגלים מפרידים:ביקורת (אפילו "בונה"), האשמה, ניג'וס(אם אמרתי או אפילו בקשתי דבר מסוים כמה פעמים, הזולת יודע מה אני רוצה ואם איננו מבצע בקשתי, לחזור עוד ריבוי פעמים יעזרו כמו הפעמים הראשונות), ריבוי תלונות (אפילו על נושאים שאינם קשורים לקשר ההדדי שהרי השני חושב:" עוד מעט יתלוננו גם עלי"), איום, ענישה (גם שתיקה יכולה להיות עונש), שוחד (אם תעשה כך אתן לך כך). הרבה אנשים יכולים רק לזכור במעורפל תחילת נישואין מזהירים =7פרות יפות והיום: תקשורת גרועה ורגשות בהתאם: 7פרות מכוערות שבלעו את הפרות היפות "ולא נודע כי באו אל קרבנה. "וזאת בגלל שאני (או שנינו) רוצה להכריח אותך למלא את צרכי כשלאמתו של דבר כל אחד יכול רק למלא את צרכיו שלו (וגם לשני יש צורך של "כוח ומסוגלות" וגם "חירות וחופשיות" והוא מתוכנת לבחור בעצמו ומתנגד באופן בסיסי על כפיה חיצונית.) ולמצב החשוך הזה יש אולי פתרון ונתינת כח מחנוכה.
כמו שהתעכבתי בפרשת מקץ על הרקע: חלום פרעה כ"כ אני מבקש לעמוד על הרקע של סיפור חנוכה: הבית שני עם לימוד של רבי נתן בליקוטי הלכות (ה"כלאי בהמה ד,ט) ותוכן דבריו שאסור לערב ולחבר את הצרות שאז האדם לא יוכל לסבול אותם שנדמה לו שנפלו עליו כל הצרות ביחד בלי הפסק ואז הוא לא יוכל לצעוק אל ה' וזה עצמו מגביר את הצרות אלא צריך לתן רווח בדעתו למצוא רווח בצרות עצמן. והבית שני היה מצב זמני של רווח בין גלות לגלות ואז קליפת יון (מלשון טיט המחבר שני דברים) התגברה שלא נוכל "לנשום" בין צרה לצרה ולמוטט אותנו וה' ברחמיו הרבים שלח את מתתיהו ובניו ונצחו את היוונים והחזירו את עבודת בית המקדש וזה היה בחינה של נשימה עמוקה לפני צלילתנו לגלות הזה העמוק וארוך. ובענייננו כשהמצב מאד מתוח בין שני בני הזוג וחשך עליהם עולמם יש צורך שכל אחד מהם ייקח זמן לעצמו לקבוע זמן לדברים החשובים לו באופן אישי.כ"כ לשריין זמן בתחילה קצר אבל קבוע לבלות עם הבן\בת זוג =זמן איכות=רווח, עם המאפיינים הבאים: השקעת מאמץ(לא פעילות פסיבית),הנאה סבירה לשני הצדדים,זמן מוגבל,קביעות,מודעות הדדית,נושאים בטוחים(לא מעוררים אש), בלי שיחות על אומללות העבר, בלי ביקורת. וע"י הנקודות טובות האלה =פח שמן שיאירו רק עם מאמץ=צריך להדליק אותן אפשר יהיה לשקם לאט-לאט את היחסים כשכל אחד מבני הזוג מחזיר את השני באלבום התמונות הרגשיות החיוביות שלו\שלה.אז אפשר יהיה לעבוד על שיפור קבוע בתקשורת הבין אישית ולאחר מכן לעבוד על פתרון בעיות ותכנון העתיד.הוי אומר שיקום התא הזוגי-משפחתי כפי שאז השתקם עם ישראל כולו משפל המדרגות בימים הם בזמן הזה.

א-לעזר שנקר יועץ ותרפיסט מציאותי מוסמך [email protected] 054-84-54-205