הרהורים חינוכיים, ל"ג בעומר

השבוע בעז"ה יחול יום ל"ג בעומר, יום פטירתו של ר' שמעון בר יוחאי. אחד המנהגים החביבים במיוחד על ילדי ישראל הוא מנהג עשיית המדורות. כבר מפסח, ויש המחמירים מפורים, מסתובבים הילדים ואוספים עצים וקרשים מכל הבא ליד כדי להקים מדורה שכמותה לא ראתה השכונה.
אלא שהפעילות הנמרצת הזו נוגעת בכמה סוגיות חינוכיות, שראוי לתת עליהן את הדעת ולהתכונן מבעוד מועד.
ילדים רבים, מתוך הדחף לאסוף עוד ועוד עצים, מגיעים גם למקומות פרטיים ולפעמים מבלי להקדיש מחשבה רבה מי הבעלים של הקרשים הללו, מלקטים אותם בחדווה. ראוי לדבר עם התלמידים/הבנים על השאלה מהיכן אנו אוספים את החומרים למדורה. האם אנחנו מקפיד לשמור על ממון הזולת ולא לקחת דברים שאולי שייכים למישהו? האם אנחנו זוכרים להקפיד על שמירת הסביבה והטבע שברא ריבונו של עולם, ולא משחיתים עצים חיים כדי לקחת מהם ענפים למדורה? גם בבחירת מיקום המדורה יש לחשוב על שיקולים כמו התחשבות בשכנים, בטיחות מאש, מניעת פגיעה בסביבה.
תחום נוסף שראוי לגעת בו הוא התוכן שאנחנו מכניסים למדורה. האם במוקד הערב תהיה האש, הבשר ותפוחי האדמה או שנצליח להכניס לתוכו תוכן רוחני מתאים? האם לצד כל ההכנות הטכניות אנו דואגים גם לתוכן היותר מהותי של הערב הזה?
האם נתנו את הדעת על השאלה – את מי משתפים בעשיית המדורה ואת מי לא? האם יש תופעות של ילדים שאנו מצרפים אלינו, וילדים פחות "מקובלים" שנדחים הצידה? הערב הזו הוא הזדמנות מיוחדת לחבר בין לבבות, להתגבר על המחיצות ולקרב במיוחד כאלו שזקוקים לכך (וכמובן שיש בכך גם תיקון לחטא של "לא נהגו כבוד זה בזה" הנוגע לימים אלו ממש).
ליל ל"ג בעומר זו הזדמנות פז להעביר הרבה ערכים חינוכיים, אם רק ניתן על כך הדעת ונתכונן לדברים מבעוד מועד.