תוכנית גיבוי

בכל בית כנסת ישנה תופעה שמציקה לציבור ולעיתים אפילו מדאיגה אותו- עד כדי דמעות, תופעה זו נקראת בפי כולם הגבאים!, אותם זקנים טרוטי עיניים ורחוקי מבט, אלו שכבר נס ליחם וריחם הולך למרחוק (בגלל הטבק), לי אישית לא יצא כל כך להתקל בהם, בדרך כלל הם נתקלים בי.
זה לא שאני בא להלעיז על כל הגבאים, אני סמוך ובטוח שישנם כאלה שהם דור צדיקים יבורך, לא מציקים ולא מעלים לתורה אולם לי טרם יצא לפגוש אחד כזה. פעם שמעתי שישנו אחד כזה בכפר נידח והוא בן 90 ועדין מחזיק את עדתו בקול רם, אולם עד שהגעתי לאותה עיירה נפטר אותו זקן, ולא זכיתי לראותו… לפני יומיים קרה המקרה שהגרם לי לא לרצות להתקל בגבאי בימים הקרובים אולי אפילו בשנים הרחוקות.
בוקר אחד ישנתי בעיר זרה, הייתי באיזו חתונה, ונתקעתי ביום רביעי בלילה אצל חבר, בשש בבוקר כשבחוץ עוד קריר ואפל העיר אותי חברי הטוב, כעבור חצי שעה כמדומני, אחוז שרעפים ומוקף שרפים כבר הייתי מעוטר בתפילין ומתחיל להתפלל, את הטלית שכחתי בבית ואני לא ממש אוהב טליתות אחרות, עוד ב'מודה אני' ניגש אלי יהודי טוב שהציע לי טלית, הטלית היתה בת שמונים ואולי אף יותר, אני לא בטוח שהיו בא די פתילות אפילו לנר שבת, נסיתי לדחות את הטלית בשתי ידים, כעבור דקותיים נגש אלי אותו יהודי והגיש אלי טלית חדשה צבועה ירוק מעוטרת ציפורים- טלית מצוייצת, גם אותה דחיתי כלאחר יד, וכך כל כמה דקות נגש אלי הזקן והציע לי טליתות עוברות לסוחר.
התפילה החלה והזקן ההוא מהטליתות התגלה במלא עוזו כגבאי בית הכנסת, הוא עבר חצי בית הכנסת והציע להם להיות חזנים עד שלבסוף עלה בעצמו עד 'הודו', ונסחף והמשיך עד 'ישתבח', ב'ישתבח' הוא נעצר ובקריאות "אאאאאמממממ, אמ, אמממממממ" נסה שוב להעלות חצי בית כנסת, עד שלבסוף הוא מצא אחד שהיה בעל קול כל כך חלוש שאפילו הוא לא האמין שהגבאי קורא לו להתחזן, הוא עלה לדוכן ומיד התברר שאין לאף אחד מושג היכן הוא אוחז, מיד החלו גיחות לעבר הדוכן כל אחד חוטף הצצה לעבר הסידור ומישר קו, הגבאי בינתיים הסתובב לו עם קופת צדקה אחת או שלוש ונסה להתרים את כולם, תוך כדי רעש גדול מה שלא הקל על החזן שהיה בעל קול חלוש כמו שציינו.
באיזור החזרה כבר החל החזן לפנות לאנשים שיאיישו את התפקידים בקריאת התורה, נראה שהוא שם עלי עין הוא הגיע אלי התחילת סיבובו ושאל בקול כבד עם מבטא "כוהיין?" עניתי בשלילה, הוא עשה את סיבובו ומצא כהן, ואז חזר אלי שוב "לוי?" עניתי "לא" הוא גם חרש הזקן- "מה?" הוא צעק, החזן המסכן עצר את תפילתו וכולם הביטו עלינו- מנסים להבין על מה הצעקות, הנדתי את ראשי שמאלה וימינה לאות כי אין אני לוי, הוא שוב הסתובב ואז חזר אלי שלישית "ישראל?" אמרתי כן, והוא שאל לשמי ולשם משפחתי עניתי "עמי בן מישל" הוא הנהן בשמחה, והלך להטריד את המגביה והגולל.
אחרי התחנון הוצא ספר התורה, והכהן והלוי עברו ללא תקלות מיוחדות, למעט 'מי שברך' של חצי שעה 'לאביו ואמו' שע"פ גילם של העולים לא נראה לי רלוונטי לגמרי, ואז אחרי שהלוי סיים את ברכתו, פתח הגבאי ואמר 'יעמוד עמרם בן משה" כמו כולם צפיתי גם אני לראות מי העולה שכן ע"פ מיטב זכרוני הייתי אני אמור לעלות, אף אחד לא עלה, החזן ניסה שוב "יעמוד עמרם בן משה", אף אחד לא קם…
פתאום התברר שכל בית הכנסת מסתכל עלי, הבנתי שהוא התכוון אלי, ניסיתי לתקן אותו ולומר ששמי הוא "עמי בן מישל", הוא אמר "יעמוד עמיחי בן מישאל", שוב תקנתי אותו "עמי בן מישל"- הוא שוב אמר "עמיקם בן משה מענדל", תקנתי שוב- והוא בשלו "עמיהוד בן יהוקים", תקנתי- "עמיאל בן מישהו", תקנתי- "רמי בן של מי", תקנתי- ואז אחזו אותי ידיו החסונות של אחד המתפללים שלחש לי באוזן "הוא חרש, לי קוראים 'ישעי בן בני' והוא קורה לי 'מישהי בין בנים' ואני מתפלל פה כבר ארבעים שנה".
לאחר שסיימתי את הברכות הוא עשה מי שברך ל-"עמיקו בן חבריו" ולאחריו קרה למגביה והגולל, אין לי מושג למה אבל הגבאים נחנו בחוש מיוחד ביותר, תמיד הם יתנו את ההגבה לאדם החלש ביותר בבית הכנסת, הם יתנו למשהו ימני להגביה ב'בראשית' ולאדם שמאלי ב'האזינו', האיש שעלה להגביה היה צנום כל כך שנראה היה שאם לא יחזיקו אותו הוא יתפרק במדרגות, כשהוא נתמך ע"י שני אנשים, הוא תפש את מקומו וניסה להגביה את את ספר התורה הוא בקושי הגיע לעשרה סנ' לפני שהוא שהחל להתפתל מעלה ומטה ורעידות עברו בכל גופו, הגולל שהיה כמובן הצעיר והחזק בבית הכנסת תפס את שתי ידיו ועזר לו להגביה, ומיד נגש לעבודת הגלילה, אולם גם כאן יש לגבאים חוש מיוחד, הגולל היה אמנם חזק אבל ללא טיף טיפה של קורדינציה בסיסית, הוא לא הצליח לסגור את ה'ווימפל' וכמעט חנק את המגביה עם המעיל, והגבאי שהיה באיזור נסה לעזור והכניס לכולם מרפקים ובעיטות, בסופו של דבר הצליחו שלשתם לחתום את הגולל אבל אז התברר שהאצבע נשכחה בפנים הם שוב פרקו את החבילה...
את סיום התפילה אני לא ממש זוכר אבל נראה לי שנרדמתי והתעוררתי לקול קריאות הגבאי "קום בחור צעיר…" אני קמתי- הוא? הוא לא קם עוד.